יורם ואשתו גרו בשכונתו של הרב אליהו זצ"ל. מאז חתונתם עבר זמן רב, אבל הם לא זכו להיפקד. יורם הגיע אל הרב לבקש עצה וברכה והרב אמר לו: אני מבטיח לך שיהיו לך ילדים. אבל ההבטחה לא התממשה. כך חיכו יורם ואשתו עם ההבטחה של הרב עוד שנים ארוכות, ובכל פעם שהם באו אל הרב הם שמעו את אותן המילים: אני מבטיח לכם שיהיו לכם ילדים.
הציפייה לא הייתה לשווא. כתום שבע-עשרה שנה הם זכו בתאומות – שתי בנות יפות וטובות. הם ראו בחוש איך ההבטחות של הרב הולכות ומתממשות.
לאחר זמן מה, הרב אליהו נפטר ובתוך שנת האבל חלמה אשתו של יורם את הרב אליהו בא אליה בחלום ומבשר לה: את שוב בהיריון. יש לך שלישייה. שלא תתפתי לעשות דילול עוברים. את תלדי אותם לפני הזמן, אבל הברית תהיה בזמנה.
מיותר לספר שיורם ואשתו ציפו לבן שישלים את השמחה. ועם כל זה, האישה לא האמינה שיש לה שלישייה. היא הרי כבר לא צעירה וכבר עברה את גיל הארבעים, ועכשיו ברכה משולשת כזאת?
ואולם כמו שאמר לה הרב בחלום – כך היה. בבדיקות שנעשו לה גילו שלושה עוברים חיים ונושמים ברחמה. כצפוי, הרופאים אמרו שצריך לדלל כדי לשמור על העוברים. אבל היא נצמדה להבטחה של הרב בחלום וילדה את שלושתם ממש כמו שהרב אמר: לפני הזמן אבל בריאים ושלמים. הברית הייתה בזמנה.
(השם שמור במערכת)
