החשיבות הראשונה במעלה היא, הקמת והחזקת ישיבות של לומדי תורה, ורק בזכות זה האבות הקדושים העמידו את עם ישראל על קדושתם ועל נצחיותם. ומכאן אנו שולחים מסר לראשי השלטון, שידעו שכל קיצוץ בתקציב הישיבות הוא פסול מעיקרו ומשורשו, ולא תצמח מזה שום תועלת לממשלה ולתקציב העומד ברשותה. אדרבה, עליהם לדעת שככל שיתנו וישפיעו על לומדי התורה, אז תבא למדינה ברכה והצלחה כלכלית.
מסופר על אדם אחד שלא היה עשיר גדול, אבל היה ידוע כבעל צדקה וכמי שלא משיב ריקם כל מי שבא לבקש עזרה ותמיכה. ומנהג אחד היה לו, שבכל פעם שהיו מבקשים ממנו צדקה, הוא היה מבקש שימתינו לו זמן מה. בזמן זה הוא היה הולך לבית הכנסת, סוגר אחריו את הדלת, ומתפלל ואומר: רבש"ע, אנשים אלה חושבים שיש לי עושר ובאים לבקש ממני צדקה, ואינני יכול להשיב את פניהם ריקם, אנא ממך תשלח לי מידך הרחבה כדי שאוכל לתת להם. היה אדם אחד שבא לבקש ממנו עזרה, וראה שבכל פעם הוא סוגר את עצמו בבית הכנסת, והחליט להתחקות אחריו ולגלות מה מעשיו שם. מה עשה? אחרי התפלה הוא התחבא כך שהגבאי לא הרגיש שהוא נשאר שם, והמתין שאותו בעל צדקה יפתח את בית הכנסת כמנהגו בכל פעם שהיו באים לבקש צדקה. והנה אותו אדם הגיע, פתח את הדלת, והתפלל כנ"ל. מששמע כך השני שהתחבא, אמר וכי מדוע עליי לפנות אליו והרי הוא ממילא מתפלל ומבקש מהקב"ה שיתן לו כדי שיתן לי, עדיף לי לפנות ישירות לבעל הבית – לקב"ה שיתן לי.
