• ידוע שהאבות תיקנו את התפילות. יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, ותפילה זו היא רשות. הטעם לכן הוא שזמנה של ערבית הוא בזמן של הקרבת הנשאר מהקורבנות לאחר קורבן תמיד של בין הערביים, אך מכיוון שלא תמיד היה מה להקריב התפילה היא רשות.
• כשיעקב קם משנתו הוא אמר שהוא מרגיש שם שכינה, כיוון שיש קדושה למקום בו הוא נמצא. וישנה מחלוקת האם מקום שהתפללו שם בארעי- כמו שעשה יעקב אבינו- יש בו קדושה או אין בו קדושה. אמנם אצל יעקב אבינו, מקום התפילה היה בהר המוריה- והוא מקום שקדוש כבר משעת בריאתו.
• כיוון שירושלים לא נתחלקה לשבטים אין לאף אחד בעלות עליה, ולכן כשבית המקדש יבנה- גם אם מישהו יקים מלון בירולשים יצטרכו לשלם לו רק על השירות שהוא נתן במלון אבל לא על המקום, ויוכלו לשלם לו מעורות של קורבנות.
• בבית הכנסת ישנה קדושה מיוחדת שנובעת מקדושת בית המקדש, ולכן אסור לנהוג בו מנהג בזיון או קלות ראש, ובפרט צריך להיזהר שלא לדבר שם שיחות חולין וכדו' ולא לנהוג בהם דרך ארעי וכדו'- כיוון שהשכינה שרויה שם.
