ברכת שהחיינו בבין המצרים

• בירמיה כתוב כך: "מי האיש החכם ויבן את זאת אשר דיבר פי ה' אליו ויגידה" השאלה היא על חכמים "מי החכם" ואח"כ "אשר דיבר פי ה' אליו" על הנביאים "על מה אבדה הארץ היתה כמדבר מבלי עובר"- שאלה לחכמים ושאלה לנביאים ולא ענו.

"ויאמר ה' על עוזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. אז הקב"ה אומר על עוזבם את תורתי, איך אומר אחד המפרשים: עזבו את תורת ה' וחיפשו תורות אחרות. אבל כתוב ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה- כפילות לא שמעו בקולי ולא הלכו בה. זה נפקא מינא בכפילות הזאת.

ועל זה הגמ' אומרת במס' נדרים הגמ' אומרת: אמר רב יהודה אמר רב דכתיב מי חכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים, כמו שהדגשנו חכם ופי ה' ולא פרשוה עד שפרשה הקב"ה בעצמו שנא' ויאמר ה' על עוזבם את תורתי, היינו לא שמעו בקולי הינו לא הלכו בה- כפול פעמיים אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכים התורה תחילה. אז על מה שלא ברכו בתורה תחילה משמע שכן למדו תורה רק לא ברכו על תורה בתחילה. ועל זה שואל הרן בשם ר' יונה החסיד שהדבר הזה הוא פלא. ואמר ר' יונה החסיד דקרא אחי דייק שעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ. דאם אתיא על שעזבו את תורתי- לא למדו תורה לא קיימו מצוות אז זה פשיטא. מדוע החכמים והנביאים לא ענו על זה? אלא אומר נמצא הדבר לומר שהדבר הזה לא היה גלוי רק להקב"ה, דודאי היו עוסקים בתורה והיו חכמים והיו נביאים אבל החכמים והנביאים תמהו על מה אבדה הארץ, הלא לומדים תורה. אז הוא אומר עד שהקב"ה פרשה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכים בתורה תחילה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה תוך כך היו מזלזלים בברכתה. לא היו הולכים זה הכוונה לשמה כדברי רב החסיד ז"ל הכוונה ר' יונה החסיד מוסיף הר"ן ואומר והם נאים וראויים למי שאמרם.

לומדים תורה, מקימים מצוות אבל לא מברכים. הברכה אומר הרב מבטאת את החשיבות של המצווה. מקים מצוה בלי ברכה, לא והערב נא, אשר בחר בנו, אשר נתן לנו תורתו, אין לך שמחה אין לך הנאה שקיבלת תורה מהקב"ה ואתה לא מברך עליה. זה גורם גדול לחורבן הבית ולחורבן כלל עמ"י. מה יש לא ברכו, לא שמחו בתורה.

• כתוב בשו"ע בסעיף יז' טוב להזהר מלומר שהחיינו בביו המייצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן יגיד ולא יחמיץ ואמרו הפוסקים גם על ברית מילה של היום ג"כ מברכים על זה שהחיינו. וכבר שאל אותי פעם משהו שהוא יש לו בגד חדש רוצה ללבוש, יש לו פרי חדש רוצה לאכול.

האיסור ללבוש פרי חדש או ללבוש בגד חדש או אסור לברך שהחיינו? יש ברית מילה אבי הבן מברך שהחיינו, יש פדיון הבן אבי הבן מברך שהחיינו, יאמר לו לאבי הבן אתה כשתברך שהחיינו תוציא אותי ידי חובה, תגיד ברוך אתה ה' בורא פרי העץ, תברך שהחיינו תכוון עלי ואני אוכל את הפרי. אני לא מברך, רק שומע.

אבל הוא חייב לברך לא יכול לומר פתור זה כי זה עיתו וזה זמנו יכוון לפתור אותי, אין הכי נמי יכוון לפתור אותו. או למשל אישה בהריון שהריחה איזה ריח פרי שרוצה לאכול אותו אז אומר תאכל אותו אבל תברך שהחיינו או לא תברך שהחיינו, אז לדעתו כן תברך שהחיינו, אם מותר לה לאכול צריכה לאכול אז כן תברך שהחיינו.

• מעיקר הדין אדם הולך למחנה יהודה רואה פרי חדש אפילו סברס, רואה את הקוצים של הסברס, רק רואה מברך שהחיינו אפילו רק על ראיה, אבל תקנו חכמים עד שתאכל תברך שהחיינו.

• אמירת תיקון חצות – ב"ימי בין המיצרים" אדם יכול לומר בביתו בצהריים ישב אפילו על הכיסא ויאמר את התיקון חצות. ואם יכול ישב על הרצפה אבל לא על הרצפה ממש על האדמה אלא ישים איזה מטפחת או סדין או כר או כסת ישים וישב עליו. ובעיקר עיקרים אדם צריך לזכות שכשאדם אומר את התיקון חצות את הקינות כמו שאמרנו לפחות יגיד את זה "כי שמע ה' קול בכי".

כשהיה אדם שומע את ע"ה המקובל האלוקי רבי יעקב מוצפי שהיה אומר תיקון חצות בכותל המערבי אפילו קירות היו דומעות וכל לב האדם היה נשבר היה אומר את זה בלב נשבר ונדכה ממש בכדי לקיים את להצטער על חורבן הבית.

כשיבא המשיח אז יום ט' באב יהפוך ליום טוב וכבר הזכרנו כמה פעמים אנחנו לא יודעים איזה סוג יו"ט זה יהיה אז איך שיקבעו לנו אנחנו נשמח ונקבל את זה, אנחנו נגיד ג"כ יז' בתמוז ג"כ יו"ט. אנחנו נגיד רבוש"ע מיז' בתמוז עד ט' באב נגיד אנחנו עשינו תיקון חצות בצהריים, אז יגידו לנו כל מי שאמר תיקון חצות בצהריים משעה 12:40 עד 1:00 זה יו"ט שלך בשעה הזאת, תאכל תשתה, יו"ט שלך. למה, שמחנו כימות עיניתנו.

אבל עיקר העיקרים הוא שהקב"ה רואה בתים של גויים ובתים של אומות העולם בנויים ורואה שבית המקדש חרב, הקב"ה אומר אוי לי שהגלתי את בני ושהרסתי את הבית הזה וכתוב שהיה אליהו הנביא פעם אחת עמד שם בחוץ, לא נכנס, כשיצא רבי אמר לו מהשמעת? אמר לו כל מיני בוכה שהקב"ה יושב ומצטער שהבנים שלו עמ"י נמצאים בגלות, שהשכינה בגלות. אז אנחנו נגיד להקב"ה למה לך להצטער, למה לך לבכות, תגאל אותנו שלח לנו משיח צדקנו ונשמח ונעלוז בדביר קודשך ויה"ר שיהי בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן.