מבית דרכי הוראה לרבנים

נגן וידאו

הלכות סעודה ודיני ברכות

מהי ההגדרה של מלאכת "בונה" והאם יש מלאכת "בונה" או "סותר" בשערות - מהי הזכות לזכות לבנים תלמידי חכמים - דין שימוש בשעוני שבת בשבת בפירוט ובהרחבה - הנחת מאכלים על האש מערב שבת ובשבת עצמה

אורך הוידאו:

51:42

מספר:

57

נמסר בחודש

אב

תשנ"ח

בפרשת:

ראה

• כל תלמיד חכם ותלמיד חכם הוא בבחינת ניצוץ של משה רבנו, כמו שכתוב "משה – שפיר קאמרת". אומרים לאדם: תראה את משה רבנו, תראה את משה רבנו ותלמד ותשאף להיות כמו משה רבנו. תשאף להיות למעלה למעלה. ומה שכתוב "את הברכה אשר תשמעו", ובקללה: "אם לא תשמעו", אומרים חז"ל: מחשבה טובה – הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, בברכה: אם רק תחשוב לקיים את המצוות – מגיעה לך הברכה, אבל בקללה – אם רק עשית בפועל, זה כבר מגיע לו העונש.

• יש לנו "שבעה דנחמתא", אנחנו קראנו ב"ואתחנן": "נחמו נחמו עמי", וב"עקב" קראנו "עניה סוערה לא נוחמה", "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני', ואומרים עם ישראל: רבונו של עולם! אתה שכחת אותנו! ובפרשת ראה כתוב: "עניה סוערה לא נוחמה" –כלומר שלא קיבלה תנחומים, וכמו שאומרים התוספות שכל שבעה דנחמתא הקדוש ברוך הוא רוצה לנחם את עם ישראל. אז כתוב בשולחן ערוך, שבשבת זו – למרות ששבת זו היא שבת ראש חודש, לא מפטירים את ההפטרה של שבת וראש חודש "השמים כסאי", אלא מפטירים "עניה סוערה"; מפני מה? מפני שלא רוצים להפסיק בשבעה דנחמתא, שכולם קשורים ביחד עד הסוף "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח". זה דעת השולחן ערוך. דעת הרמ"א: אומר רמ"א – מכיון ש"השמים כסאי" יש בזה גם דברי נחמה, אומר הגאון מוילנא מכיון ש"השמים כסאי" – כלומר שבת וראש חודש – כתוב בגמרא, על כן לא אומרים "עניה סוערה", אלא אומרי ם "השמיים כסאי" , כלומ ר שמפטירי ם כמ ו כל שב ת וראש חודש.

• כל מלא לוגמיו זה טוב לקידוש. מלא לוגמיו – לא טוב להבדלה. מדוע? יש מחלוקת בבבלי ובירושלים על הפסוק: "ואכלת ושבעת" – מה זה "ואכלת ושבעת"? האם הכוונה זה אוכל שתשבע בו, או "ואכלת ושבעת" זה שתיה אחרי האוכל. האם שתיה יש לזה חשיבות מיוחדת כמו אוכל, ונפקא מינה אם אדם שותה רביעית אז מברך ברכה אחרונה, ואם אדם שותה כזית, דהיינו בערך עשרים ושבעה גרם – האם חייב לרך ברכה אחרונה כמו על כזית אוכל, או נאמר – לא, אוכל – כזית, ושתיה – רביעית.

• באלול אנחנו מתכוננים לסליחות, בתפילין, בתקיעת שופר, בלהתעורר, וזה דבר חשוב מאוד. אם אדם מתעורר, אם אדם עושה חשבון נפש כמו שכתוב בכל הפוסקים כולם, שעיקר העיקרים לעשות כמו שהגמרא אומרת: "באו חשבון", אם אדם עושה חשבון לעצמו, עושה חשבון נפש לעצמו, מהרהר לעצמו וחוזר בתשובה לעצמו וגודר גדר לעצמו – זה דבר חשוב מאוד. ו"טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה תוכחות", אם אדם יקרא מאה ספרי מוסר, אם אדם ישמע מאה שיחות מוסר – א ם הוא בעצמו לא מתעורר – לא כל כך, זה לא מעלה חשובה, טוב ולמד תורה, אבל אם אדם מתעורר – זה חשוב מאוד.

שלח במייל
שלח בוואטסאפ
שתף בפייסבוק
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

עשרה בטבת בהלכה ובאגדה

תענית עשרה בטבת • אבילות על החורבן • יום צום – יום תשובה • גזירת תעניות ציבור • נוסח תפילת ענינו • מתי אומרים עננו • קריאת התורה בתענית • דיני תענית חלום

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה