רחוק מתאוות אכילה

מספר הגאון רבי משה צדקה שליט"א מזכרונות אותם הימים:

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

המצב בירושלים היה כל כך קשה והמחסור במוצרי מזון היה חמור וכמעט נואש. אנשים נשים וטף רעבו ללחם, ומי העלה על דעתו לחמוד דגים ובשר. היו ימים שלא הצליחו להביא אוכל, וגם כשהביאו זה היה בצמצום גדול. כמובן, שכאשר הביאו את האוכל למקלט, זינקו האנשים ממקומותיהם והיו נדחפים ונדחקים לתפוס מנה יפה יותר. מי שהיה ממונה על החלוקה היה צריך להקפיד מאד שישאר אוכל לכולם, והמהומה היתה רבה.

מעולם, ממש אף פעם, לא קם הרב ממקומו ולא התקרב אל הפינה בה חילקו את האוכל. אם מישהו מהמשפחה שמר עבורו והביא לו, היה לו מה לאכול. אם לא הצליחו לתפוס בשבילו, היה הולך לישון רעב. אבל להידחק בשביל האוכל, זה לעולם לא קרה גם בשנות המלחמה.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

ענווה

הבושם של הרב

פעם אחת הזדעזעתי כששמעתי את הרב אומר: אתה חושב שכל הכבוד הזה הוא בגללי? לא ולא. זה בגלל התורה שאני אומר להם. תראה איזה כבוד יש לתורה!

יראת חטא

שמחה כמוה כזכייה בפיס

לאחר תקופה קצרה סיפר לי חביליו: מאז שהרב אמר את הדברים, אני משתדל להסיר מעלי בשבת את כל המחשבות על המפעל שלי. אני קונה בכל שבוע כרטיס פיס, ונהגתי לבדוק בכל יום שישי אם זכיתי או לא. אך בעקבות דברי הרב החלטתי לא לבדוק לפני שבת אם זכיתי בפיס.

רוח הקודש

בדיוק אותה הברכה

באותה עת, קודם הנסיעה, החלטתי לפנות גם אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש את ברכתו. "כי מלאכיו יצווה לך", הוא אמר. בדיוק את אותה ברכה שקיבלתי מהרבי!

רוח הקודש

ברכה בלי לברך

מנהל קופת-החולים סידר לנו למחרת בבוקר בדיקת אולטרסאונד דחופה בבית-חולים "הדסה" הר-הצופים. בשעה 04:00 לפנות בוקר נסענו עם בתנו הראשונה, שהייתה בת שנה, לרב מרדכי אליהו זצ"ל. היה זה ערב ראש השנה, והעומס היה אדיר. היינו בספק רב אם נוכל בכלל להתקרב לרב.

לאחר פטירתו

טוב שמן טוב

זה היה פלא ממש, כי כעבור שעתיים הבחורה התעוררה וחזרה לחיים. השמועה על השמן הפלאי של הרב זצ"ל עשתה לה כנפיים, והגיעו אלי מקרים נוספים של אנשים שהשתתקו. לא לכולם זה הועיל, והאמת היא שאינני יודעת למי זה הועיל ולמי לא. בכל מקרה, שלושה מהאנשים סיפרו לי שזה הועיל להם.

ענווה

כי תראה רכב חברך

והנה מגיעים שני אנשים שעזרו לו לדחוף את המכונית, אחד מבוגר ואחד צעיר. כשיצא להודות להם על העזרה, ראה שבעצם מי שעזר לו לדחוף את רכבו היו הרב אליהו זצ"ל והעוזר שלו.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה