פרק ס – קיפול בגדים ושאר חפצים בשבת

הקדמה

המשנה במסכת שבת אומרת[1]: "מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים". והגמ' שם מבארת באלו אופנים מותר לקפל את הכלים ובאלו אסור. ואומרת הגמרא: "אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם לא, ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בחדשים, אבל בישנים לא. וחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל בצבועים לא. ולא אמרן אלא שאין לו להחליף, אבל יש לו להחליף – לא".

בדין הקיפול בשבת יש להתייחס לשני איסורי מלאכה: א. תיקון הכלי [הבגד]. ב. הכנה משבת לחול, כפי שיתבאר לקמן.

 קיפול על פי סימני קיפול קודמים

א – אסור לקפל בגד בשבת לפי סימני קיפול קודמים שבו. כמו כן, אסור לקפל בגד שאין בו סימני קיפול קודמים, אם בעת הקיפול נוצרים סימני קיפול עמידים, וכל זאת מפני שנראה כמתקן כלי. אמנם, במקרים בודדים, מותר לקפל בגד בשבת אפילו על פי סימני קיפול קודמים שבו, אם מתקיימים חמשה תנאים מצטברים [אך אם חלקם מתקיימים וחלקם לא – אסור לקפלו בשבת][2]:

א – "מתכוון ללבשם בו ביום" – כלומר, כאשר מקפלם לצורך השבת. ולכן, מותר לקפל על פי סימני קיפול בגד בליל שבת או ביום השבת, כדי ללבשו במהלך השבת [או לעשות בו שימוש אחר בשבת]. אך אסור לקפלו כנ"ל בליל שבת או ביום השבת, כדי ללבשו אחר השבת[3].

ב – "דווקא באדם אחד" כלומר, כאשר אדם אחד מקפל לבדו בלי להסתייע באדם או בחפץ אחר. ולכן, מותר לאדם אחד לקפל בגד על פי סימני קיפול בכוחות עצמו. אך אסור לשני אנשים לקפל בגד כנ"ל ביחד, וכן אסור לאדם אחד ואפילו לבדו לקפל בגד כנ"ל על ספסל או כיסא[4].

ג – "חדשים" – כלומר, שיהא הבגד חדש, שלא כובס בעבר. ולכן, אסור לקפל על פי סימני קיפול מכנסיים או חולצה שכובסו במכבסה או בבית וגוהצו [מפני שבמכובסים הקיפול מתקן יותר][5].

ד – "לבנים" – כלומר, שיהא הבגד לבן ולא צבעוני. ולכן, מותר לקפל על פי סימני קיפול שבו, בגד שצבעו לבן, אך אסור לקפל כנ"ל בגד שאינו לבן אלא צבוע בשאר צבעים[6].

ה – "אין לו להחליף" – כלומר, אין לו בגד אחר ללבוש בשבת. ולכן, מותר לקפל מכנס או חולצה על פי סימני קיפול שבהם, אם אין לו מכנס או חולצה אחרים ללבשם בשבת. אך אסור לקפלם כנ"ל בשבת, אם יש לו בגד אחר ללבוש בשבת[7].

אדם שיש לו בגד אחר לשבת אך הוא מעוניין לקפל וללבוש דווקא את הראשון, יש לחלק בדין לפי הסיבה בגללה הוא מעוניין לקפל וללבוש דווקא את הראשון:

v – מעדיף לקפל וללבוש את הראשון, אפילו שיש אחר, מכיון שהראשון יפה יותר אסור לקפל את הראשון[8].

v – מעדיף לקפל וללבוש את הראשון, אפילו שיש אחר, מכיון שהראשון נוח יותר – מותר לקפל את הראשון.

 קיפול שלא כסדר הראשון

ב – איסור קיפול בגד [כאשר לא מתמלאים חמשת התנאים כדלעיל] הוא דווקא על פי סימני הקיפול הקודמים, אך קיפול שלא על פי סימני הקיפול הקודמים אלא סמוך להם או הפוך מהם מותר, גם אם לא מתקיימים חמשת התנאים דלעיל, ובלבד שצריך את הבגד לאותה השבת[9].

 קיפול בגדים שאין בהם סימני קיפול

ג – מותר לקפל בשבת גופיות, סוודר, מפת ניילון, טלית קטן וכדו', כיון שאין בהם סימני קיפול קודמים, והקיפול החדש אינו יוצר סימני קיפול עמידים [ובלבד שמקפל לצורך אותה השבת][10].

 קיפול בגדים שיצאו מן הכביסה

ד – מותר לקפל בשבת בגדים שיצאו מן הכביסה ולא קופלו לפני שבת, כדי להכניסם לארון וכיו"ב, אם אין מקום אחר [חדר כביסה וכדו'] שאפשר להשאירם כך באופן שלא "יפריעו" עד מוצאי שבת, ובתנאי שלא יקפלם באופן מדויק כסימני הקיפול הקודמים שבהם. אך אסור לקפל בגדים שיצאו מן הכביסה כנ"ל רק כדי שיהיה נוח יותר במוצאי שבת או בימות השבוע, כיון שזו הכנה משבת לחול[11].

 קיפול והנחת בגדים מגוהצים

ה – הפושט את בגדיו [חולצה או מכנסיים וכדו'] המגוהצים היטב בליל שבת, צריך להיזהר שלא לקפלם לפי סימני הקיפול הקודמים אף על פי שרוצה ללובשם למחרת היום[12] [כיון שאסור לקפל בגד על פי סימני קיפול קודמים אלא אם התמלאו כל חמשת התנאים המופיעים לעיל בסעיף א', וביניהם: בגד חדש, צבע לבן, אין לו אחר ללבוש]. אמנם, מותר להניח את הבגדים כמות שהם על הַכִּסֵּא בצורה מסודרת, אף שהקיפולים לא יתקלקלו, אך אסור ליישר ולהצמיד את הקיפולים ולהניחם על הכסא[13].

 תליית בגדים על קולב

ו – מותר לאדם שפשט את בגדיו המגוהצים היטב בערב שבת לתלותם על קולב[14] המיועד לתליית בגדים, ובלבד שלא יצמיד את הבגד לקולב לפי סימני הקיפול כדי להשאיר את סימני הקיפול הקודמים[15].

 קיפול טלית בשבת

ז – נחלקו הפוסקים בדין טלית של שבת[16], אם מותר או אסור לקפלה כסדר קיפולה הראשון. למעשה, יש לקפלה שלא כסדר קיפולה הראשון, ובאופן זה מותר אפילו אם לא ישתמשו בה באותה שבת ובלבד שאין בכוונתו בקיפול זה כדי להכינה ליום חול אלא כדי שהטלית לא תהיה מונחת בבזיון וכדו'[17].

 קיפול מפת שולחן

ח – אסור לקפל מפת שולחן כדרך קיפולה אפילו אם עושה כן לצורך סעודת היום למחרת[18]. אמנם מותר לקפל בשבת [לצורך סעודת שבת] מפה עבה במיוחד [ניילון או חומר עבה אחר], שאין צורך ואין רגילות לקפל אותה, בתנאי שמקפלים בצורה לא מדויקת מפינה לפינה, אבל באופן מדויק מפינה לפינה אסור לקפלה[19].

 קיפול מפת ניילון

ט – מותר לקפל מפת ניילון כדי להכניס אותה לארון אפילו שלא מתכוונים להשתמש בה באותה השבת, משום שלא יפה להשאירה על השולחן ועושים זאת משום כבוד שבת.

 קיפול מגבת

י – אסור לקפל מגבת בשבת אם מטרתו שתישאר מקופלת, אף שאין מקפידים כל כך על הקיפולים במגבת[20].

 קיפול ממחטה

יא – אסור לקפל ממחטה על פי סימני קיפול קודמים בשבת למרות שאין אדם מקפיד כל כך על הקפלים בממחטה, כיון שבכל אופן יותר נוח לאדם כשהממחטה מקופלת.

 עשיית קמטים בבגדים

יב – אסור לעשות קמטים בבגדים אפילו אם הבגדים עשויים לכך, וכגון בגדים שתוחבים בהם חתיכות עץ או חתיכות ברזל המקמטים את הבגדים ומחזיקים את הבגד באופן זה, ונחשב הדבר לתיקון[21].

 בגדים מעומלנים

יג – כאשר עומלנו חלקי בגדים או בגדים שונים והם נדבקו זה לזה מחמת פעולה זו מותר להפריד בגדים אלו, שהרי ההדבקה נעשתה מעצמה ללא כוונה ולא נעשתה לקיום[22].

 בגד על בובה

יד – במכבסות ישנה כמין בובה שמניחים עליה את החולצה או שאר בגדים, בחלקם ישנו הידוק היטב על גבי החולצה. אדם ששכח את חולצתו, והיא נשארה על הבובה מהודקת היטב אסור להסירה בשבת, כיון שדומה לסותר[23].

סידור והחלפת שמיכות וסדינים

 סידור מיטות בחדר השינה

טו – אסור להחליף או לסדר ביום השבת סדינים ושמיכות הפרוסים על מיטות הנמצאות בחדר השינה ואשר זזו ממקומם תוך כדי שינה בליל שבת אם לא מתכוונים לישון במיטות אלה במהלך השבת, או כאשר לא נשאר מספיק זמן לישון במיטות אלה לפני צאת השבת, משום שבכך מכינים את המיטות משבת לחול[24].

 סידור מיטות בחדר השינה לצורך השבת

טז – מותר להחליף וכן לסדר את המיטות בחדר השינה אפילו אם לא מתכוונים לישון במיטות אלה במהלך השבת, אם נכנסים ויוצאים אל חדר השינה, וכאשר מסדרים את המיטות עושים זאת לכבוד השבת ולצורך השבת[25].

 מיטות בסלון

יז – מותר לפרוס סדינים ולסדר מיטות הנמצאות בחדר הסלון, בליל שבת, וביום השבת, משום שבאים אליו אורחים ואין בכך משום הכנה משבת לחול, כיון שנעשה לכבוד השבת עצמה.

 קיפול סדינים ישנים

יח – אסור לקפל בשבת סדינים שאינם חדשים ושהשתמשו בהם אחרי שכובסו וגוהצו, מכיון שהקיפול מתקנם יותר[26] [ואפילו אם צריכים להשתמש בסדינים אלה בשבת. ואם אין צריכים להשתמש בהם בשבת אסור גם משום הכנה משבת לחול]. לכן, אסור לקפל סדין ישן [=סדין משומש] שהסירו מעל המיטה בשבת[27].

 קיפול שמיכה

יט – אסור לקפל שמיכה רק כדי שלא תתקמט. מותר לקפל שמיכה בשבת כדי שלא תישאר כך [לא מסודרת] על המיטה בשבת, או כדי שיוכל להכניסה לארגז המצעים וכדו' בצורה מסודרת[28].

 החלפת סדינים שהתלכלכו

כ – אסור להחליף בשבת סדינים שהתלכלכו אם אין כוונה להשתמש במיטה זו במהלך השבת, מכיון שזו הכנה משבת לחול. אך מותר להחליף אם מתכוונים להשתמש במיטה זו בשבת[29].

 החלפת סדין של תינוק שהתלכלך

כא – סדין של תינוק שהתלכלךמותר להחליפו בשבת, מכיון שזה צורך השבת[30].

[1] שבת (קי"ג ע"א).

[2] שו"ע (סי' ש"ב סעי' ג'), וז"ל: "מקפלים כלים (בגדים) בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום. ודוקא באדם אחד, ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף, ואם חסר אחד מאלו התנאים – אסור". ועיין לכה"ח ומשנ"ב שם.

וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת ויחי סעי' י"ג), וז"ל: "אין מקפלין כלים בשבת אא"כ מקפלם לצורך השבת דהיינו שירצה ללבשם אחר הקפול בו ביום. ואפילו בזה לא התירו אלא במקפל אדם אחד אבל שני בני אדם שיקפלו ביחד בגד אחד – אסור כי השנים עושים קיפול יפה ומתוקן יותר. ואפילו באדם אחד לא התירו אלא בבגדים חדשים דעדיין לא נתכבסו, אבל מכובסין – אסור כי הקיפול מתקנם יותר. ואפילו חדשים לא התירו אלא בלבנים ולא בצבעוניים. ואפילו בלבנים לא התירו אלא רק אם אין לו בגד אחר מקופל ללבשו בו ביום. וגם עוד בכל זה לא התירו אלא לקפל בידו אבל ע"ג שלחן או ספסל – אסור", וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט), וע"ע שו"ת קול אליהו (שבת פרק י"א שאלה ח').

[3] והטעם: מפני שמכין משבת לחול. ועי' ברכי יוסף (סי' ש"ב ס"ק א'), כה"ח (שם ס"ק כ"ב).

[4] מפני שכשמקפלים את הבגד שניים מקפלים אותו יפה, ונראה כתיקון כלי ואסור. ולכן אם מקפל על השולחן וכיו"ב, שיכול עי"ז לקפלו היטב, הוי כמו שני בני אדם, ואסור, וראה משנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ד), כה"ח (שם ס"ק כ"ה).

[5] כה"ח (סי' ש"ב ס"ק כ"ז).

[6] מפני שבצבועים הקיפול מתקן יותר. עיין כה"ח (סי' ש"ב ס"ק כ"ח).

[7] ראה משנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ז), כה"ח (שם ס"ק כ"ט).

[8] משנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ז), כה"ח (שם ס"ק כ"ט).

[9] מפני שכשאינו לצורך השבת – אסור, שמכין משבת לחול, וכך כתב הבא"ח (ש"ש פרשת ויחי סעי' י"ג), וז"ל: "בד"א בהיכא שהוא מקפלו בדרך קיפולו הראשון אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון – מותר בכל גוונא, בין בשני בני אדם, בין על השלחן, בין מכובסים, בין צבועים, בין אם יש לו אחר מקופל, דכל שהוא אינו מקפלו בקיפולו הראשון – אין לקיפול זה קיום ואין כאן תיקון כלי. מיהו גם בזה אינו מותר אלא בהיכא שרוצה ללבשו בו ביום. ואע"ג דהרב אליה רבה ז"ל מתיר גם אם אין דעתו ללבשו בו ביום, נראין בזה דברי הרב חיי אדם כלל מ"ד אות כ"ד, וכמ"ש בזה בסה"ק מקבציאל", וע"ע במשנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ח), כה"ח שם (ס"ק ל').

[10] בגדים פנימיים, שבהם אין ניכר תיקון כלל, כמו: גופיה, שאף אם מקפל אותה אין בזה חשש, מפני שכאשר יפשוט אותה אחר כך אין בה סימנים, כמו פס שעושים במכנס או חולצה. וכן טלית קטן של צמר, שהרי לא מגהצים אותו עם קיפולים בדרך כלל, אלא אנשים לוקחים אותו כך כמות שהוא, ואף שכאשר מכבס במכבסה, מגהץ ועושה חלק, נוצרים קיפולים, מ"מ כשמקפל בסתמא הוא לא מתכוון לקיפול הקמטים, ולכן מותר.

[11] חיי אדם (כלל מ"ד סעי' כ"ד), בא"ח (ש"ש פרשת ויחי סעי' י"ג), ואפילו אם רוצה להשתמש בהם בשבת – אסור לקפלם, אלא אם כן עומדים בחמשת התנאים הנ"ל, וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט), וראה בהרחבה בהלכות מכין משבת לחול.

[12] עיין שו"ע (סי' ש"ב סעי' ג').

[13] כלומר, אסור להצמיד את המכנסיים לפי סימני הקיפול ולהניחם כך על הכסא, שזה גם נחשב כמו קיפול, אך מותר להניחם על הכסא שלא לפי סימני הקיפול אלא כמות שהם, כיון שאינו מקפל ורק מונע מהקיפולים להתקלקל. ועי' ארץ חיים סתהון (סי' ש"ב).

[14] לעיתים המתלה המחובר לגוף הקולב מלמעלה מתנענע ועל ידי שמסובבים אותו הוא מתהדק, ויש להזהר שלא לסובבו בשבת משום תוקע ובונה (עיין בהלכות בניין וסתירה בכלים). ולכן מערב שבת יכין לו כמה קולבים שאין בהם כל בעיה.

[15] היינו, שאסור להכניסם לתוך הקולב של התלייה באופן שהבגד מונח על קיפוליו בצורה מסוימת שיצא לו מקופל יפה, דבכה"ג – אסור.

[16] וראה כה"ח (סי' ש"ב ס"ק ל"ב בהרחבה, סי' י"ד ס"ק כ"ה) שהביא מחלוקת לגבי טליתות שלנו האם גם הם בכלל האיסור וישנה עוד מחלוקת האם בטלית של מצווה ישנה קולא יותר ועיי"ש מה שהעלה, וראה עוד בבא"ח (ש"ש פרשת ויחי סעי' י"ג) הו"ד בהע' הבאה שהעלה להתיר רק אם מקפל שלא כדרך הקיפול הראשון.

[17] כתב השו"ע (סי' ש"ב סעי' ג'), וז"ל: "ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון – מותר בכל ענין, ונראין דבריו", היינו, שאם אינו מקפל לפי צורת הקמטים והפסים שעשו לפני כן – אין צריך את כל התנאים שהזכרנו קודם, שאין כאן תיקון כלל של הבגד, אלא שנחלקו הפוסקים אם יהא מותר באופן זה שאינו כסדר קיפולו הראשון לקפל אף שלא לצורך שבת.

וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת ויחי סעי' י"ג), וז"ל: "בד"א בהיכא שהוא מקפלו בדרך קיפולו הראשון, אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון – מותר בכל גוונא, בין בשני בני אדם, בין על השלחן, בין מכובסים, בין צבועים, בין אם יש לו אחר מקופל, דכל שהוא אינו מקפלו בקיפולו הראשון – אין לקיפול זה קיום ואין כאן תיקון כלי. מיהו גם בזה אינו מותר אלא בהיכא שרוצה ללבשו בו ביום. ואע"ג דהרב אליה רבה ז"ל מתיר גם אם אין דעתו ללבשו בו ביום, נראין בזה דברי הרב חיי אדם כלל מ"ד אות כ"ד, וכמ"ש בזה בסה"ק מקבציאל, והעליתי שם דבטלית של ציצית שמקפלו בשחרית ואין לובשו בו ביום עוד, יש לסמוך על דברי הרב אליה רבא לקפלו שלא כסדר קיפולו – דמשום שהוא טלית של מצוה יש להקל בזה. ויש בני אדם שמקפלין טלית של ציצית כקיפולו הראשון, דסומכין על סברת הכלבו ז"ל, ולא יפה עושין דהא מרן ז"ל וכל הפוסקים לא ניחא להו בזה הסברא, ולכן צריך להזהר בטלית של ציצית לקפלו בשחרית שלא כדרך קיפולו", עכ"ל. ועיין במשנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ח) ובשער הציון (שם ס"ק כ') ובכה"ח (שם ס"ק ל'-ל"ב).

מהאמור עולה, כי הבא"ח מוחה במקילים לקפל בגדים בשבת הנסמכים על שיטת הכל בו (סי' ל"א), שהרי כבר הכריע השו"ע לחומרא שגם כיום שייך איסור קיפול בגדים, ומכריע לחומרא כהחיי אדם שאין לקפל לצורך חול בכל גוונא, ומ"מ בטלית של מצוה כתב שיש להקל כהאליה רבה לקפל שלא כדרך קיפולו אפילו שיתעטף בטלית ביום חול.

ולכך בטלית של בית כנסת שבמנחה ישתמשו בה – מותר לקפל אותה בתנאים שהוזכרו לעיל, אבל טלית שלא משתמשים בה באותה שבת, מהדין צריכים להשאיר אותה כמות שהיא אלא שיש להקל לקפלה שלא כדרך קיפולה. וע"ע בדברי פתח הדביר (סי' ש"ב ס"ק ה') בדעת מרן, כה"ח (שם ס"ק ל"א- ל"ב).

ולפי"ז בשאר בגדים (שאינם של מצוה), כגון: חליפה, מכנס וחולצה וכיו"ב – אין היתר לקפלם אא"כ יתקיימו כל התנאים דלעיל (ובד"כ אין זה שייך כי הבגד לא חדש ולא לבן, ואולי יש לו מה להחליף), ואף אם ירצה לקפל שלא כדרך הקיפול הראשון אם לא צריך לבגד לשבת עצמה אסור משום הכנה משבת לחול, (וכ"ש אשה שכיבסה בגדים בחמישי שישי ורוצה לקפלם בשבת), וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט).

יש להעיר, שאסור להניח טלית בביזיון, ולכן הרוצה להחמיר על עצמו ולא לקפל אפילו את טליתו כלל בשבת, יקפלה היטב במוצאי השבת, ואם לא עשה כן ינער אותה לפני לבישתו בבוקר יום הבא (ראה בבא"ח ש"ר פרשת נח, סעיף ט"ז). וגם בשבת, לא יניחנה בביזיון.

[18] מכיון שאם מקפל לצורך חול – אסור בכל אופן, וכנ"ל.

[19] מפני שמדייק בקיפול המפה, וכפי שאסור לקפל ע"י שני אנשים, או ע"י שולחן וכיו"ב, וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט).

[20] ראה לעיל בסעי' א'.

[21] ראה מג"א (סימן ש"ב ס"ק ח'), שו"ע הרב שם (ס"ק י"ג), שו"ע (סימן תקמ"א סעי' ג'), מג"א (שם ס"ק ה'), משנ"ב שם (ס"ק ח').

[22] ע"ע משנ"ב (סימן ש"מ ס"ק מ"ה).

[23] מרן בשו"ע (סי' ש"ב סעי' ד') כתב: "מכבש (הוא כלי שכובשין בו בגדים אחר הכביסה, והם שתי לוחות זה על זה והבגדים ביניהם), של בעל הבית – מתירין אותו ליטול ממנו בגדים לצורך השבת, ושל אומן – אסור, מפני שהוא תחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה". וראה במשנ"ב (שם ס"ק כ"א) שהביא מחלוקת הפוסקים בדין מכבש שהיה מותר קצת מערב שבת אם מותר להתיר כולו כדי להוציא את הבגדים מתחתיו.

וכיום, במכבסות החדישות, ישנה בובה שעליה מלבישים את החולצה וכדו', ומתוכה יוצאים אדים חמים אשר מגהצים את החולצה תוך מספר שניות. וברור שעל זה אסור להלביש בגד בשבת, ואפילו אם הניחו מע"ש ונשאר מהודק היטב – אסור להסירו מעליו בשבת.

[24] המשנ"ב (סי' ש"ב ס"ק י"ט) הביא את דברי המג"א להלכה, וז"ל: "מציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, ולכתחילה טוב יותר שיציע מערב שבת, אבל אין מציעין משבת למוצאי שבת", והטעם באיסור זה: שלא יהא מכין משבת לחול, ולכן הוסיף וכתב: "ומכל מקום אם המיטה עומדת בביתו והוא דבר מגונה ובזיון לשבת שיעמוד כך – מותר להציע דמקרי צורך שבת". ולכן כיון שנעים לאדם להיות בבית מסודר, וכן נכנסים אורחים, והוא מתבייש בבית לא מסודר, זהו צורך שבת, ומותר, וע"ע כה"ח (סי' ש"ב ס"ק כ"ג), שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט).

[25] ראה הערה הקודמת.

[26] וכפי שנתבאר לעיל סעי' א' בתנאי קיפול בגדים.

[27] ויהא מותר רק לפי האופנים שנתבארו לעיל סעי' א'.

[28] וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט). ועי' בשערי תשובה (סי' ש"ב ס"ק ו') וכה"ח (שם ס"ק כ"ג).

[29] עיין שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט).

[30] עיין שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ט).