פרק כו – תפילת ערבית וסדר הלילה

זמן קריאת שמע של ערבית

• זמנה – זמן ק"ש של ערבית הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, דהיינו בזמן צאת הכוכבים[1]. ונהגו להתפלל תפילת ערבית בציבור אפילו מזמן פלג המנחה (גם אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה – ועיין לעיל הלכות מנחה) או אחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים. אבל אם מתפלל ביחיד – יתפלל רק בצאת הכוכבים, אלא אם הוא אנוס[2].

• חזרה על ק"ש – אם התפלל לפני צאת הכוכבים – צריך לחזור ולקרוא ק"ש לאחר צאת הכוכבים (בלי ברכות ק"ש, כיון שזמן ק"ש הוא בצאת הכוכבים, ובדיעבד יכול לסמוך על ק"ש שעל המיטה)[3].

• נשים – נשים שמתפללות מנחה וערבית יכולות לכתחילה להתפלל ערבית מפלג המנחה כיון שנחשב להן הדבר כשעת הדחק[4].

• סוף זמן ק"ש של ערבית – זמן ק"ש הוא מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, ואם עבר ולא קרא עד אז – עבר על דברי חז"ל, ואף על פי כן אם עבר חצות הלילה ולא קרא ק"ש  – יכול וצריך לקרותה עם ברכותיה עד עמוד השחר. ודין זה הוא אפילו אם לא קרא ק"ש קודם חצות במזיד[5].

• חולה או אנוס – אם היה חולה או אנוס ולא קרא ק"ש עד זמן עמוד השחר – יכול לקוראה עד הנץ החמה, ויברך שתי ברכות שלפני ק"ש וברכה אחת אחריה, דהיינו עד ברכת "גאל ישראל", אך לא יאמר כלל "השכיבנו"[6].

• סוף זמן תפילת ערבית – זמנה של תפילת העמידה של ערבית הוא רק עד עמוד השחר ולא יותר[7].

אכילה ומלאכה לפני ק"ש

• קודם זמן צאת הכוכבים – כחצי שעה לפני צאת הכוכבים אסור לאכול ארוחה או לעשות שאר מלאכות שדרכן להימשך זמן עד שיתפלל תפילת ערבית, ואם התחיל תוך הזמן הזה – חייב להפסיק ולקרוא ק"ש בלי ברכות כשיגיע זמנה, דהיינו בצאת הכוכבים ואח"כ ימשיך בעיסוקו, וכשיגמור את עיסוקו יתפלל תפילת ערבית, ועם כל זה עדיף שיתפלל מיד בצאת הכוכבים[8].

• סעודה – אדם שנמצא בסעודת חופה, בר מצווה וכד' ואינו יכול להתפלל ערבית בצאת הכוכבים – יקרא קריאת שמע, יאכל ואח"כ יתפלל תפילת ערבית. וטוב שיאמר לאחרים שיזכירו לו להתפלל ערבית[9].

• התפלל ערבית קודם צאת הכוכבים – אם התפלל תפילת ערבית וקרא ק"ש לפני צאת הכוכבים – מותר לו לאכול אפילו לפני שקורא ק"ש פעם נוספת בזמנה, כי לעניין זה יכול לסמוך על מי שאומר שיכול לקרוא ק"ש קודם השקיעה (ודבר זה מצוי במיוחד בקיץ אצל אותם המתפללים בערבי שבתות בזמן פלג המנחה)[10].

• צדקה – אין חובה לתת צדקה קודם תפילת ערבית[11].

פסוקים הנאמרים לפני תפילת ערבית

• אמירת מזמורים קודם ערבית – האר"י ז"ל לא היה אומר שום מזמור לפני תפילת ערבית של חול[12].

• ערב ר"ח – בערב ר"ח יש נוהגים לומר מזמור[13]: "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית. אמנם אם ר"ח חל בשבת אין אומרים אותו, אך למנהגינו אין לאומרו גם בימות החול[14].

• בית אבל – יש נוהגים לומר בבית האבל מזמור[15]: "שמעו זאת כל העמים" קודם ערבית[16].

• פסוקים קודם ערבית – לפי מנהג בית א -ל קודם תפילת ערבית אומרים "לשם ייחוד" וכו' ואח"כ פסוקים אלו: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה"[17]. "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[18]. "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[19], אומרים "חצי קדיש", פסוק "והוא רחום יכפר עוון" וכו'[20], "ה' הושיעה" וכו'[21], "ברכו את ה' המבורך" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש. ויש נוהגים לומר: "והוא רחום" וכו' ואח"כ פסוקי "ה' צבאות" וכו', "חצי קדיש", "ברכו" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש, וכל אחד יעשה כמנהגו[22].

• יש נוהגים לומר קודם "והוא רחום" וכו' פסוק: "כי א -ל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"[23], ואחרי שאומרים "והוא רחום" וכו' אומרים: "ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה"[24], ואעפ"י שאין מקור לאמירת פסוקים אלו אלא זהו מנהג – אין איסור לאומרם. והנוהגים לאומרם אינם חייבים לבטל מנהג זה כי גם לדעת האר"י ז"ל דלעיל, שאין אומרים מזמורים קודם ערבית, מותר לומר פסוקים מיוחדים. ומי שאינו נוהג לאומרם – ימשיך כמנהגו[25].

• שבתות ומועדים – בשבתות וימים טובים וכן ביום הכיפורים (אפילו אם חל בחול) – לא אומרים "והוא רחום" וכו'[26].

• "חצי קדיש" קודם ק"ש – גם אם מתפללים תפילת ערבית סמוך לתפילת מנחה – יאמרו "חצי קדיש" קודם התפילה, וכן אם אמרו קדיש לאחר סיום שיעור וכדו' קודם תפילת ערבית – יכולים לומר "חצי קדיש" שקודם תפילת ערבית[27].

ברכות ק"ש

• התנהגות האדם בק"ש וברכותיה – כשמתחיל את ברכת "מעריב ערבים" וכו' יחבק ידיו בק"ש וברכותיה. ביום חול אם מתפלל בעל פה ובלי סידור יעצום עיניו, אך בשבת וביו"ט אינו חייב בכך[28].

• הפיסוק בברכה – בברכה ראשונה שלפני ק"ש יקפיד על הפסק בין הקטעים השונים באופן זה: "מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עיתים, ומחליף את הזמנים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, בורא יומם ולילה" וכו'[29].

• הפסקה – מותר להפסיק בין הפרקים של ברכות ק"ש כדינים של ההפסקות בברכות ק"ש של שחרית. ומותר להפסיק אחרי ברכת "השכיבנו" ואחרי ה"חצי קדיש" שלפני תפילת י"ח, כדיני ההפסקות של בין הפרקים, דהיינו מותר לענות על חמשה אמנים של קדיש (וב"יהא שמיה רבא" יענה עד "דאמירן בעלמא"), קדושה, "ברכו", "מודים", ועל שאר דברים שבקדושה – לא יענה, וגם אמן על ברכת "שומר עמו ישראל" ששומע מהש"ץ  – לא יענה[30].

*עיין בפרק ???? בדיני ק"ש באריכות.

• ברכת "השכיבנו" – אחרי שחותם ב"השכיבנו" ואומר: "שומר את עמו ישראל לעד", יאמר: "אמן", ואין זה נקרא עונה אמן אחר ברכותיו כיון שבירך יותר משתי ברכות קודם לכן, ומי שמברך שתי ברכות (או יותר) יחד, עונה אמן אחר ברכתו, כגון: ברכת "ישתבח" (יחד עם "ברוך שאמר"), ברכת ההלל, ברכת המזון, ברכות שלאחר ההפטרה וכו'. אולם בתפילת שחרית לא עונים "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" כיון שצריך לסמוך גאולה לתפילה[31].

• קודם י"ח – אין להפסיק בין ברכות ק"ש של ערבית לתפילת י"ח, אלא רק באמירת "השכיבנו", ובעניית חמשת אמנים של הקדיש (ואם נזדמנו לו שאר דברים שבקדושה – עיין לעיל סעיף ???)[32].

• "יראו עיננו" – מנהג האר"י ז"ל שלא לומר נוסח "יראו עיננו" אעפ"י שנהוג לאומרו בכמה מקומות[33].

• הכרזה קודם י"ח – יש נוהגים שבר"ח מזכירים לציבור להגיד "יעלה ויבוא" בין "השכיבנו" לתפילת י"ח, ויש מפקפקים על מנהג זה. ואין למחות ביד העושים כן כיון שיש להם על מה שיסמכו, אמנם מנהג ירושלים שלא להכריז כלל (וכן הוא הדין בהזכרת "ברך עלינו" בליל ז' בחשון)[34].

סיום התפילה

• אחר י"ח – בגמר תפילת י"ח אומרים: "יהי שם" וכו', קדיש "תתקבל", "שיר למעלות אשא עיני" וכו'[35], קדיש "יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח"[36].

• יש מקומות שנוהגים לומר אחרי "עלינו לשבח" וידוי, "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון"[37] וקדיש "יהא שלמא". אומנם ביום שאין אומרים וידוי אומרים "שיר המעלות" וקדיש בלבד, ואותם הנוהגים כן יישארו במנהגם זה כיון שיש טעם לכך[38].

• מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" – יש נוהגים שמר"ח אלול עד שמיני עצרת אומרים אחרי תפילת שחרית ותפילת ערבית מזמור[39]: "לדוד ה' אורי וישעי" וכו' ואחריו קדיש "יהא שלמא", ויש שנוהגים שרק בשחרית אומרים את המזמור, אמנם יש שנוהגים בכל השנה כולה אחרי "עלינו לשבח" של תפילת שחרית לומר מזמור זה, וכן ראוי לנהוג[40].

המאחר לערבית

• מי שאיחר לבוא לבית הכנסת והגיע כשהציבור מתחילים תפילת י"ח: יש אומרים שיתחיל איתם את תפילת העמידה ואח"כ ישלים ויקרא ק"ש וברכותיה, ויש אומרים שעדיף להתפלל כסדר הרגיל אפילו אם מתפלל בגלל זה ביחידות, דהיינו אומר ק"ש וברכותיה ואח"כ תפילת י"ח כדי לסמוך גאולה לתפילה, וכן נוהגים (וכל זה הוא רק אם אין לו אפשרות להתפלל במניין אחר)[41].

[1] שו"ע סי' רל"ה סעי' א', ועי' כה"ח שם ס"ק א'.

[2] עי' שו"ע סי' רל"ה סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ט', י'.

[3] כה"ח סי' רל"ה ס"ק ח'.

[4] עי' כה"ח סי' רל"ג ס"ק ט'.

[5] שו"ע סי' רל"ה סעי' ג', ועי' כה"ח שם ס"ק כ"ד, כ"ה. משנ"ב שם ס"ק כ"ז. ועי' ברכות ב' ע"ב.

[6] שו"ע סי' רל"ה סעי' ד'.

[7] עי' רמב"ם הלכות תפילה פרק ג' הלכה ו'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ל'. משנ"ב שם ס"ק ל"ד.

[8] שו"ע סי' רל"ה סעי' ב'.

[9] שו"ע סי' רל"ה סעי' ב', ועי' סי' רל"ב סעי' ב'.

[10] עי' ב"י  סי' רס"ז, ועי' כה"ח סי' רל"ה ס"ק י"ג.

[11] כה"ח סי' רל"ה ס"ק ד'.

[12] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.

[13] תהלים ק"ד.

[14] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.

[15] תהלים מ"ט.

[16] אחרונים.

[17] תהלים מ"ו, ח'.

[18] תהלים פ"ד, י"ג.

[19] תהלים כ', י'.

[20] תהלים ע"ח, ל"ח.

[21] תהלים כ', י'.

[22] עי' בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. פרי עץ חיים שער ט"ו. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.

[23] דברים ד', ל"א.

[24] נחמיה ט', ה'.

[25] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'.

[26] בא"ח פרשת פקודי סעי' א', ועי' כה"ח סי' רל"ה ס"ק ז', ועי' זוה"ק תרומה דף ק"ל ע"א שאומר שבשבת אסור לאומרו לפני ערבית.

[27] נתיבי עם סי' רל"ה סעי' א'.

[28] בא"ח פרשת פקודי סעי' ג'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ו'.

[29] בא"ח פרשת פקודי סעי' ד' (עפ"י שער הכוונות דף נ"א). כה"ח סי' רל"ו ס"ק ג', ד', ועי' משנ"ב שם ס"ק ב'. אהלי יעקב על ר"ה עמ' 98.

[30] שו"ע סי' רל"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק כ"א. בא"ח פרשת פקודי סעי' ה'. עי' אליה רבה סי' ס"ו אות י"ג. מעשה נסים.

[31] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ד' וסי' רט"ו סעי' א' והחונים עליו.

[32] בא"ח פרשת פקודי סעי' ה'.

[33] כה"ח סי' רל"ו ס"ק י"ב.

[34] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ט"ז, טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[35] תהלים קכ"א.

[36] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו', ועי' כה"ח סי' רל"ז ס"ק ב'.

[37] תהלים קכ"ו.

[38] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו'.

[39] תהלים כ"ז.

[40] עי' בא"ח פרשת פקודי סעי' ו' בשם רבי אליהו מני. אחרונים.

[41] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ב.