נטילת ידיים – שחרית
- טעמים לנטילה בבוקר – לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים[1]:
- בלילה בעת השינה, שורה על האדם רוח טומאה וכשמתעורר משנתו מסתלקת רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעות ידיו ורגליו, וכדי להעבירה צריך ליטול את ידיו. אך מכפות הרגלים אינה עוברת אלא יוצאת ע"י הרחיצה בערב שבת שזכות השבת מגינה.
- בעת השינה מסתמא נגע האדם במקומות המכוסים בגופו, ולכן צריך ליטול ידיו כדי שיוכל לקרוא קריאת שמע ולהתפלל.
- לאחר השינה נעשה האדם כבריה חדשה, וצריך להודות לקב"ה על שבראנו לכבודו לשרתו, ולכן צריכים להתקדש בקדושתו, וליטול ידיים ככהן המטהר ומקדש ידיו מן הכיור לפני העבודה בבית המקדש.
ולמעשה ישנה נפקא מינה בין הטעמים השונים, כגון אם ישן עם כפפות על ידיו, אך למעשה נוקטים ככל השיטות.
- זהירות קודם הנטילה – כשמתעורר האדם משנתו, ייטול מיד את ידיו לפני שיגע במלבושיו. אסור ללכת ארבע אמות (שהם כשני מטרים) רצופות לפני נטילה זו. ואפילו לא ילבש גרביים מחמת הקור. לכן יזהר כל אדם להכין קודם שיישן כלי עם מים וקערה סמוך למיטתו, כדי שיוכל ליטול מיד כשקם משנתו[2].
- כשאין לידו כלי – אם קם משנתו ולא היה כלי סמוך למיטתו – ילך לכלי הקרוב אליו, וכל פעם ילך פחות מארבע אמות. ודין זה הוא כשאינו יכול לומר למישהו שיביא לו את הכלי[3].
- נטילה בבית הכסא ובמרחץ – אסור ליטול ידיים בבית הכסא או באמבטיה ואפילו אם מכסה האסלה סגור. אמנם אם ישנה מחיצה בין האמבטיה או מקום המושב של בית הכסא לבין הכיור – מותר ליטול ולברך שם ואפילו אם המחיצה עשויה מוילון וכדו'[4].
- אם אין מספיק מים – אם לא מצא כלי או מים שיספיקו לנטילה כשרה, אלא רק לנטילה עד קשרי אצבעותיו כביום הכיפורים – אם ישנם מים שמצויים לו אלא שצריך ללכת מעט – ייטול בלי ברכה, וכשיגיע למים המספיקים – ייטול שנית ויברך, ילך בכל פעם פחות מארבע אמות, עד שיגיע למים האחרים וייטול כדבעי. אך אם אין לו מים מצויים בכמות מספקת – יברך על נטילה זו[5].
- סדר הנטילה – סדר נטילת הידיים בבוקר הוא כך: תחילה ייטול כלי מלא במים ביד ימינו וימסרנו לשמאלו להראות הכנעת שמאל לימין, ויד שמאל תיטול על ימינו פעם אחת, אח"כ יעביר את הכלי ליד ימין ותיטול על שמאלו פעם אחת, וימשיך כך עד שעל כל יד ישפוך שלש פעמים מים לסירוגין, כיון שנטילה שאינה לסירוגין אינה מסלקת רוח רעה[6].
- העברת הכלי בין הידיים – יש מקפידים שלא תקבל יד ימין את הכלי מיד שמאל, שלא תראה יד ימין כנכנעת ליד שמאל, אלא לאחר ששפכה יד שמאל על יד ימין,יניח את הכלי ויד ימין תיקח את הכלי ממקום שהניח ותשפוך על יד שמאל[7].
- איטר – גם איטר יד ייטול תחילה על יד ימינו שהיא ימין כל העולם[8].
- נטילה ביום הכיפורים ובתשעה באב – ייזהר בנטילה שיגיעו המים לכל כף היד והאצבעות עד הפרק. ובתשעה באב וביום הכיפורים כשנוטל בבוקר, ייטול עד סוף קשרי האצבעות, היינו עד מקום ששם האצבעות מתחברות לכף היד, כיון שביום הכיפורים מחמת קדושת היום אין הרוח רעה שולטת, ובתשעה באב אינה מקפדת על דבר מועט כזה[9]. ויש חסידים ואנשי מעשה שנוטלים ידיהם כדין במוצאי תשעה באב ובמוצאי יום הכיפורים – וכן נוהגים[10].
- מים על כל היד – יקפיד שהמים ששופך יתפסו בכל היד, ואם בשפיכה הראשונה נשאר חלק מהיד יבשה – ישפוך שוב, ואפילו כמה פעמים, עד שיתפסו בכל היד ורק אז יעבור ליד השנייה, ומשם והלאה ימשיך כרגיל עד שייטול ג' פעמים לסירוגין[11].
- שיפשוף הידיים – לאחר הנטילה ישפשף ידיו זו בזו ג' פעמים לסירוגין כסדר שנטל את ידיו[12]. ובעת השפשוף תהיינה האצבעות זקופות ולא כפופות[13].
- הגבהת הידיים – מיד לאחר השפשוף יגביה ידיו עד הראש או לפחות עד פניו ויברך, אך לא יגביה ידיו מעל לראשו, כיון שאסור להגביה ידיו לחינם, ולא ישהה בין ההגבהה לברכה.
- ישאיר ידיו זקופות עד גמר הברכה, וזהו שמברכים "על נטילת ידיים" ולא "על רחיצת ידיים" כיון שבנטילה יש לשון של[14] "וינטלם וינשאם"[15].
- כשזוקף ידיו ייזהר שהמרפק יהיה לפני גופו בצד הפנים ולא לצדדיו או לאחוריו, וידיו תהיינה פשוטות כמי שרוצה לקבל דבר מה, כדי לרמז על קבלת הטהרה[16].
- נטילה כשאין כלי – בנטילה בבוקר צריך ליטול מכלי ובכוח גברא, ויש אומרים שאין דברים אלו מעכבים. ואם אינו יכול ייטול מברז. וישנה מחלוקת אם יברך או לא, ומכיון שספק ברכות להקל – לא יברך על נטילה כזו. אך כיון שיש אומרים שאם יפתח ויסגור את הברז בכל נטילה – נחשב כח גברא, לכן ייטול כך ויהרהר שם ומלכות בלבו[17].
- זמן הברכה – צריך לברך קודם הניגוב, כי הרוח הרעה נעקרת כבר בנטילה ולא רק לאחר הניגוב[18].
- נטילה כשנזקק לנקביו – אם כשנוטל ידיו בבוקר נזקק לנקביו, אסור לו לברך שום ברכה עד שיעשה צרכיו, ולכן ימתין ולא יברך "על נטילת ידיים" עד שינקה גופו, ויעשה כסדר הזה: תחילה ייטול ידיו כנטילת ידיים של שחרית, אח"כ ישפשפם, ינגבם, אך לא יברך, ילך וינקה גופו, ייטול ידיו שנית כנטילה של בית הכסא, ואח"כ יגביה ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ינגבם ואח"כ יברך "אשר יצר" וכו'[19].
- רחיצת פניו ופיו – ירחץ פניו וידיח פיו להעביר הרירים ממנו בכל בוקר לכבוד קונו[20].
החייבים בנטילה
- הזמן בו ישן – אם ישן בתחילת הלילה וקם קודם חצות – נוטל ידיו ומברך.
- אם ישן לאחר חצות אך קודם שישן אמר ברכות השחר ולמד תורה – כשיקום בבוקר ייטול ידיו כרגיל אך לא יברך.
- אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה – ספק אם צריך לברך, ומנהג העולם לברך, ולכן יברך, כיון שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל[21].
- קם בלילה ובדעתו לחזור לישון – אם קם בלילה, להטיל מים או לשתות, ובדעתו לחזור ולישון – ייטול ידיו ולא יברך "על נטילת ידיים", אלא רק ברכת "אשר יצר" או "שהכל" ו"בורא נפשות רבות", וכשיקום בבוקר יחזור וייטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים"[22].
- הניעור בלילה – אם היה ניעור כל הלילה – ייטול ידיו בבוקר לאחר עמוד השחר ולא יברך. ויש מחמירים וסוברים שאפילו אם ישן וקם קודם עמוד השחר ונטל ידיו וברך "על נטילת ידיים" – חייב ליטול ידיו שנית כשיעלה עמוד השחר ולא יברך על נטילה זו, וטוב להיזהר בזה[23]. ואם הוא בימי הסליחות – אינו צריך ליטול שנית כיון שזכות אמירתם מגינה עליו.
- ישן ביום – אם ישן ביום שנת קבע יותר מחצי שעה[24] – ייטול ידיו ג' פעמים לסירוגין אך לא יברך, ומכיון שאין במים אלו רוח רעה אין צריך ליטול לתוך כלי אם אין כלי לפניו, ויכול לשפכם על גבי קרקע[25].
- יד חבושה – אם ידו האחת חבושה בתחבושת או גבס ואינו יכול לשפוך עליה מים – ייטול את ידו הבריאה ויברך "על נטילת ידיים" – בלשון רבים[26].
- נטילה לקטנים – טוב שתיזהר כל אם ליטול את ידי ילדיה הקטנים אפילו הם יונקי שדיים, כיון שהם נוגעים במאכלים ויכולים להשרות על המאכלים רוח טומאה, וכדי לחנכם במצוות. ויש בזה סגולה טובה שיגדלו בקדושה ובטהרה[27].
- ישן עם כפפות – אעפ"י שישן בלילה עם כפפות על ידיו – חייב בנטילת ידיים בברכה[28].
- החייבים בנטילה לסירוגין – אלו הם הצריכים ליטול ידיהם ג' פעמים לסירוגין: הקם משנתו, הנכנס לבית הכסא אע"פ שלא עשה צרכיו, המשמש מיטתו, המשמשת מיטתה, ההולך בבית הקברות, ההולך בתוך ארבע אמות של מת וכל שכן הנוגע במת עצמו[29].
- כל המקרים הנזכרים לעיל, חוץ מהקם משנתו, אינם צריכים לברך "על נטילת ידיים" ואינם נוהגים בחומרות של איסור הליכת ארבע אמות בלא הנטילה, ונטילה לתוך כלי ומתוך כלי, אך בכל המקרים צריכים המים להיות בשיעור רביעית[30].
- הנטילה לאחר לוויה – יש מי שאומר שאם היה בהלוויה, למרות שלא היה בתוך ד' אמות של המת – ייטול ידיו כדי שיזכור יום המיתה[31].
- מנהגים ביציאה מבית הקברות – המנהג הוא שלא לנגב את הידיים בנטילה כשחוזר מבית הקברות או מלווית המת אלא מניחן שיתייבשו באוויר והטעם הוא כדי שלא יסיח דעתו מהמת. ואם היה בחורף וקר לו או שיש לו פצעים ומצטער – מותר לנגבן[32].
- נוהגים שכשחוזרים מבית הקברות לא להיכנס לבית לפני שייטלו את ידיהם, ומנהג אבותינו תורה. ואותם הנוטלים בכלי נזהרים שלא לקחת את כלי הנטילה מיד הנוטל אלא מעל גבי הקרקע[33].
- החייבים בנטילה פעם אחת – אלו הם הצריכים נטילה פעם אחת משום נדנוד רוח רעה: היוצא מבית המרחץ, הנוטל ציפורניו ואפילו מקצתם, מי שהכניס את ידיו בלבד לבית הכסא, המתגלח והמסתפר. ונטילה זו אינה צריכה להיות בכלי. ומי שמחמיר ליטול במקרים הנ"ל ג' פעמים – תבוא עליו ברכה, ובמיוחד אם ציפורניו היו עודפות על הבשר[34].
- החייבים ברחיצת הידיים – ואלו דברים הצריכים רחיצה משום נקיות ולכן די בנטילה פעם אחת: החולץ נעליו בידיו, הנוגע בידיו בנעלים שנעלו אותם לפחות פעם אחת ואפילו אינן עשויות מעור, הנוגע במקומות הרגילים להיות מכוסים בגופו, הנוגע ברגליו אע"פ שהן רחוצות[35], החופף ראשו, הנוגע בכינה וכד', והמפלה כליו ואפילו לא מצא בהם כינה ומי שחיכך בתוך שערות שבראשו[36], וכן אם נגע בצמיג של רכב שנסעו איתו בכביש[37]. ומספיק שייטול רק את ידו האחת שנגעה במקומות אלה[38] אך ייטול את כל ידו ולא רק במקום שנגע בו, ואם נוטל את שתי ידיו – תבוא עליו ברכה[39].
- חכך בזקנו – אם חכך בזקנו – אינו צריך ליטול כיון שאין כינים מצויות שם, וגם מקום זה רגיל להיות מגולה[40].
- נגיעה במקומות המגולים – הנוגע במקומות המגולים בגופו כגון: בעורפו, בצווארו, בפניו או בזרועותיו כשלובש שרוול קצר – אין צריך נטילה, וכן הנוגע בזרוע שמאל עד שני שלישי הפרק העליון ואע"פ שהיא מכוסה בדרך כלל, כיון שבה מניחים תפילין (ומקום זה מגולה)[41].
- נגיעה בגוי או ישראל מומר – הנוגע בגוי או בישראל מומר צריך ליטול ידיו[42].
- נגיעה בבעל חיים – נחלקו האחרונים אם הנוגע בבעל חיים טמא צריך נטילה, ולכן היכא דאפשר – ייטול[43].
- מי שלא נטל – מי שעשה אחד מכל הנ"ל ולא נטל ידיו, אם הוא תלמיד חכם – משכח תלמודו, ובאינו תלמיד חכם – יוצא מדעתו, ולכן יקפיד מאוד בנטילה[44].
- מקיז דם – מי שהקיזו ממנו דם לצורך בדיקה וכדו' – ראוי שייטול את ידיו[45].
- זהירות בניקיון ידיו – יזהר בעת התפילה, האכילה ובשעה שעוסק בלימוד שלא יגע בידיו במקומות המכוסים שבגופו, ולא יחכך בראשו במקום המכוסה, ולא יגע בשוק וירך אפילו אם רגיל שלא לכסותם, ולא יכניס ידו לתוך אוזנו או חוטמו, ואם נגע – חייב ליטול את ידו שנגע בה ולא יברך, ואח"כ ימשיך להתפלל או לאכול[46].
- גוי שלא נטל – לא מטמא, שאין הטומאה שורה אלא במקום שקדושה יוצאת[47].
המים והכלי שנוטלים לתוכו
- דין המים – יש אומרים שמים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה, כגון מים שנשתנה מראיהן וכדו', פסולים לנטילת ידיים שחרית, ויש שמכשירים[48], ולכן ייטול בהם אך לא יברך, ואם ירצה יכול לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו[49].
- מים מגולים – טוב שהמים שנוטל בהם ידיו יהיו מכוסים במשך הלילה, ואם היו מגולים במקום שלא מצויים שם נחשים מותרים בנטילה, כיון שהאיסור במים מגולים הוא לגבי שתייתם[50].
- במקום שמצויים שם נחשים ועקרבים יזהר שלא ישתה מים המגולים, ולא ישפכם לרשות הרבים או ישטוף בהם את האדמה בחצרו, ולא ירחץ בהם ידיו ורגליו ואפילו גב ידו, ולא יתנם לבהמתו או לבהמת חברו לשתות[51].
- מים מאוסים – מים שהיו בבית הכסא ומים ששתה מהם בעל חיים – פסולים לנטילת ידיים כיון שמאוסים[52].
- לחלוחית המים שעל ידיו – מכיון שדיני רוח רעה שונים מדיני טומאה, אין לחשוש מלחלוחית המים שנמצאת בידיות הכלי שהורטב מהנטילה, ויכול ליטול אפילו בכלי עם ידית אחת. אלא שיזהר שלא יגע עם היד הרטובה ביד היבשה[53]. ואם יש לו כלי בעל שתי ידיות תבוא עליו ברכה[54].
- נגיעה באחר אחר נטילה – אם נטל ידיו יזהר שלא יגע במי שלא נטל ידיו, ואם נגע – ייטול ידיו שנית ולא יברך, ויזהר בדבר זה במיוחד עם ילדיו הקטנים[55]. ויש מי שמקל בכך כיון שנזהרים העולם לרחוץ את הידיים לשם ניקיון, ואז הרוח רעה נחלשת ואינה עוברת לאדם אחר[56].
- הכנת כלי נטילה בלילה – כל ירא שמים ובעל נפש צריך שיכין בלילה ליד מיטתו שני כלים: אחד מלא (נטלה) ואחד ריקן (קערה וכדו'), וטוב ליתן את הכלי המלא בכלי הריקן כשהוא מכוסה ונקי[57].
- נטילה לתוך כלי ולא על כלים – לא ייטול נטילת ידיים של שחרית על גבי קרקע כיון שיש במים רוח רעה, אלא ייטול לתוך כלי[58] או לתוך כיור. ויזהר שלא יהיו בכיור כלים. וטוב לשטוף אח"כ את הכיור במים כדי שלא יישארו שם שיירי נטילה. ואם נטל ידיו על הכלים – ידיחם[59].
- הכלי שנוטל לתוכו – טוב שהכלי שנוטל לתוכו יהיה מאוס ושבור אבל לא נקוב[60].
- נטל לג' כלים שונים – כיון שבנטילת הידיים בבוקר נוטל ג' פעמים על כל יד ובכל פעם יוצא חלק אחר מהרוח רעה שעל ידיו, אם נטל לתוך ג' כלים שונים, כל המים שבשלושת הכלים טמאים כיון שבכל אחד יש חלק מהרוח רעה, וידיו טהורות[61].
- טבל את ידיו – אם במקום ליטול ידיו טבל אותם במקווה שיש בו ארבעים סאה – המקווה טהור וידיו עדיין טמאות מדין רוח רעה כיון שאין לרוח הרעה לאן לעבור[62].
- טבל ידיו בשלג – אם טבל ידיו בשלג ג' פעמים לסירוגין במקומות שונים – מועיל בשעת הדחק[63].
- טבל ידיו באמבטיה או גיגית – אם טבל ידיו באמבטיה או בגיגית, המים טמאים מדין רוח רעה ומטמאים שנית את ידיו, ולכן לא עלתה לו נטילה[64].
מים שנטלו בהם
- זהירות בשפיכתם – יזהר שלא לשפוך את מי הנטילה של שחרית במקום שעוברים שם בני אדם, ואם נשפכו בשוגג ישפוך עליהם מים טהורים רבים כדי לבטלם[65].
- הנאה מהם – אסור ליהנות ממי נטילת ידיים של שחרית, ולכן לא יתנם לפני הבהמה לשתות, ולא ישתמש בהם כלל אפילו לשטוף בהם את הרצפה[66].
- לשופכם מיד – מיד לאחר שנטל ידיו לתוך הכלי – ישפוך את המים לכיור או לבית הכסא כיון שיש בהם רוח רעה. ומכל מקום יזהר שלא להלינם בכלי, אלא ישפכם בו ביום[67].
- דבר שבקדושה לידם – אין אומרים דבר שבקדושה כנגד מי הנטילה כי טומאתם גדולה יותר משל מי רגלים, ולכן יזהר להסירם או לכסותם[68], ויש מי שאומר שדינם הוא כדין מי רגלים, ולכן אם הוסיף רביעית מים על כל נטילה – יכול לקרוא ולברך כנגדם[69]. ואם נטלו כמה אנשים לכלי צריך רביעית כנגד כל אחד ואחד[70].
מי שלא נטל
- נטילה מאחרים – אסור ליטול ידיו מאדם שלא נטל ידיו, מאישה נידה, מגוי או מגויה[71].
- נגע באוכלין ומשקים – מי שנגע באוכל או במשקה קודם שנטל ידיו שחרית או קודם שנטל אחרי שיצא מבית הכסא – הרי הוא מטמאם, ולכן: משקים שנטמאו – יישפכו, מאכלים שנטמאו – ינקם היטב ויערה עליהם מים ג' פעמים, ופירות קשים – יקלפם. וקילוף מועיל לכל מאכל במקום עירוי מים[72].
- נגיעה במקומות שבגופו – קודם שנוטל ידיו לא יגע בפה, באף, באוזן או בעין אפילו כשהם סגורים, ואם מרגיש צורך לגרד שם יכול לחכך ע"י בגד וכדו'. ואם רוצה לשאוף טבק או לעשן – ייטול ידיו לפני כן[73]. ואיסור זה הוא אפילו אם אינו מכניס ידו לתוכם אלא רק מעביר את ידו עליהם, כיון שהרוח רעה גורמת נזק לכל נקב שבגוף[74].
- כל הדינים הנ"ל הם דווקא במי שישן בלילה שינה שלאחריה צריך ליטול ידיו ולברך, אך אם ישן ביום או אחר חצות במקום שאינו מברך – אין צריך להיזהר בכל זה[75].
- נגיעה בבגדים וכדו' קודם נטילה – אם נגע בבגד או בכלי קודם שנטל ידיו – אין רוח רעה שורה עליהם כיון שרוח רעה שורה רק בדבר מאכל או משקה שראויים לאכילה או בגוף האדם[76]. ואף על פי כן לא ילבש בגדיו ואפילו גרביים קודם הנטילה[77]. ואם מוכרח ללובשם כגון בימי החורף וכדו' – ישפשף תחילה את ידיו במטפחת או בבד אחר, ואם יכול ילבשם בעזרת מטפחת או בד אחר[78].
- נגיעה בגיגית שיכר – אסור לגעת בגיגית שיכר קודם נטילת ידיים כיון שמשמוש הידיים מפסיד השכר[79].
- חולה או זקן – מי שהוא חולה או זקן ומי שאין לו מים, שהתעורר בלילה ורוצה לשתות מים או רפואה, ואינו יכול לקום ליטול ידיו – ישפשף ידיו במגבת וישתה, ויכול לשפשף ידיו במגבונים לחים וכדו'. ולא יברך על השפשוף, אך על השתייה – מברך[80].
[1] בית יוסף סי' ד'. כה"ח שם ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק א'. בא"ח פרשת תולדות סעי' א'. עיין עוד מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי או"ח חלק ב' סימן ב'.
[2] בא"ח פרשת תולדות סעי' ו'. כה"ח סי' ד' ס"ק א', ב'. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' י'.
[3] בא"ח פרשת תולדות סעי' ז'. כה"ח סי' ד' ס"ק א'.
[4] אחרונים.
[5] בא"ח פרשת תולדות סעי' ז'. כה"ח סי' ד' ס"ק ג'.
[6] בא"ח פרשת תולדות סעי' א' בשם האר"י בשער הכוונות. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ב.
[7] בא"ח פרשת תולדות סעי' א'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ג.
[8] כה"ח סי' ד' ס"ק ל"ה. ועיין שו"ע סי' תרנ"ב סעי' ג' וברמ"א שם. וע"ע מאמר מרדכי 'למועדים ולימים' (הלכות חגים) פרק נ"ג סעי' ט"ז.
[9] בא"ח פרשת תולדות סעי' ב'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ד.
[10] בא"ח פרשת דברים סעי' כ"ח.
[11] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ז'.
[12] כה"ח סי' קס"ב ס"ק ב'.
[13] בא"ח פרשת תולדות סעי' ג' בשם האר"י. כה"ח סי' ד' ס"ק ט"ו.
[14] ישעיה ס"ג, ט'.
[15] בא"ח פרשת תולדות סעי' ד'.
[16] בא"ח פרשת תולדות סעי' ד' בשם האר"י. כה"ח סי' ד' ס"ק ט"ז.
[17] שו"ע סי' ד' סעי' א', ז'. מאמר מרדכי ס"ק ב', ג'. מור וקציעה שם. כה"ח שם ס"ק י', כ"ז. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ד'.
[18] בא"ח פרשת תולדות סעי' ה'. כה"ח סי' ד' ס"ק ח'.
[19] אחרונים.
[20] שו"ע סי' ד' סעי' י"ז. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת תולדות סעי' י"א.
[21] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ג. אחרונים. כה"ח סי' ד' ס"ק מ"ח, נ"ב, נ"ג.
[22] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ב בשם הרי"ח הטוב זצ"ל.
[23] שו"ע סי' ד' סעי' י"ג. כה"ח שם ס"ק מ"ז.
[24] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ה.
[25] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ג.
[26] זבחי צדק ח"ב סי' י"ג. שו"ת רב פעלים ח"א סי' ח'. אחרונים עפ"י שו"ע סי' קס"ב סעי' י'.
[27] בא"ח פרשת תולדות סעי' י'. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ב.
[28] עיין לעיל סעי' א'.
[29] שו"ע סי' ד' סעי' י"ח. כה"ח שם ס"ק ס"א. בא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ז.
[30] בא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק ס"א, ס"ג.
[31] אחרונים. כה"ח סי' ד' ס"ק ע"ז.
[32] בא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק ע"ח.
[33] שו"ע יו"ד סי' שע"ו. כה"ח סי' ד' ס"ק ע"ט.
[34] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק ס"א,ס"ח, צ"ב.
[35] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד'.
[36] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק ע"ד.
[37] אחרונים.
[38] כה"ח סי' ד' ס"ק פ"ו.
[39] שו"ת תורה לשמה סי' י"ד.
[40] כה"ח סי' ד' ס"ק ע"ה.
[41] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק צ"ט.
[42] כה"ח סי' ד' ס"ק פ"א.
[43] כה"ח סי' ד' ס"ק פ"א.
[44] שו"ע סי' ד' סעי' י"ח, ועי' כה"ח שם ס"ק פ"ט.
[45] כה"ח סי' ד' ס"ק צ"א.
[46] שו"ע סי' ד' סעי' כ"א. כה"ח שם ס"ק צ"ד, צ"ז ועוד.
[47] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ו'. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ג.
[48] שו"ע סי' ד' סעי' א'.
[49] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ד'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"א (השני).
[50] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ב'.
[51] שם.
[52] כה"ח סי' ד' ס"ק י"א הראשון.
[53] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ז'.
[54] אחרונים.
[55] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ה'. בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ב. רוח חיים סי' ס"ה. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ז.
[56] אחרונים עפ"י יומא ע"ז ע"ב ותוס' שם ד"ה "משום שיבתא".
[57] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ב'.
[58] שו"ע סי' ד' סעי' ח'. בא"ח פרשת תולדות סעי' ח'.
[59] אחרונים. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ט.
[60] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' א'.
[61] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ח'.
[62] שו"ע סי' ד' סעי' י"ב ולחונים עליו. ט"ז שם ס"ק ח' בשם הזוהר. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ט'.
[63] כה"ח סי' ד' ס"ק מ"ד.
[64] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ט'.
[65] שו"ע סי' ד' סעי' ט'. כה"ח שם ס"ק ל"ב. בא"ח פרשת תולדות סעי' ח'.
[66] כה"ח סי' ד' ס"ק ל"א. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ג'.
[67] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ג'. כה"ח סי' ד' ס"ק ל"ב בשם הזוהר.
[68] בא"ח פרשת תולדות סעי' ט'.
[69] רוח חיים סי' ע"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק ל"ג. שו"ת יין הטוב סי' ג'.
[70] כה"ח סי' ד' ס"ק ל"ג.
[71] שו"ע סי' ד' סעי' י"א. כה"ח שם ס"ק ל"ח. בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ב.
[72] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ו'. רוח חיים סי' ס"ז. זבחי צדק סי' קט"ז אות מ"ח. כה"ח סי' ד' ס"ק כ'.
[73] בא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ו. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ו'.
[74] שו"ע סי' ד' סעי' ג' ולחונים עליו. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' י"א.
[75] בא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ו.
[76] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' י'.
[77] בא"ח פרשת תולדות סעי' ו'. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ד.
[78] אחרונים.
[79] שו"ע סי' ד' סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' י'.
[80] שו"ע סי' ד' סעי' כ"ב ולחונים עליו.
