פרק יז – הוספות בתפילת י"ח

"אתה חוננתנו"

• הבדלה – לדעת הרמב"ם[1] מצות עשה מהתורה להבדיל במוצאי שבת בדיבור (בתפילה), ומדברי סופרים צריך להבדיל גם על היין, ויש אומרים שההבדלה שבדיבור (דהיינו בתפילה) וההבדלה על היין – שניהם מתקנת חז"ל[2].

• הבדלה ב"אתה חוננתנו" – את נוסח ההבדלה תיקנו לומר בתוך ברכת "אתה חונן" בתפילת ערבית במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט, דהיינו מתחיל: "אתה חונן לאדם ומלמד לאנוש בינה" ומתחיל לומר את נוסח ההבדלה, דהיינו "אתה חוננתנו" וכו' וממשיך אח"כ: "וחוננו מאיתך" וכו'[3].

• שכח לאומרה – אם שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" ונזכר בסוף ברכת "אתה חונן" וכבר אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא הזכיר תיבת "ה'" – אומר במקום "אתה חוננתנו" וכו', ואח"כ חוזר ואומר: "וחוננו מאיתך" וכו'[4].

• אם נזכר שלא אמר "אתה חוננתנו" אחרי שהזכיר כבר תיבת "ה'" של סיום ברכת "אתה חונן", וכן אם כבר סיים את הברכה – אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו, כיון שעתיד להבדיל על הכוס[5].

• השלמתה ב"שומע תפילה" –אם לא אמר "אתה חוננתנו" בברכת "אתה חונן" יכול לאומרה בברכת "שומע תפילה" כיון שכיום יש בנוסח "אתה חוננתנו" תפילה ובקשה שאנו אומרים: "כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות… כך פדנו והצילנו" וכו'[6].

• אם לא אמר בתפילה "אתה חוננתנו" – אסור לו לעשות שום מלאכה עד שיבדיל על הכוס או עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות. ואכילה ושתייה אסורים עד שיבדיל על הכוס[7].

• אשה – גם אישה חייבת לומר "אתה חוננתנו" וכו' בתפילה, ואם אינה מתפללת תפילת ערבית במוצאי שבת צריכה לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" לפני שתתחיל במלאכה[8].

• שכח ואכל – אם טעה ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפילה, ובנוסף טעה ואכל או טעם לפני שהבדיל על הכוס – קנסו אותו, וחייב לחזור ולהתפלל ולומר "אתה חוננתנו", ואח"כ יבדיל על הכוס. ואם טעה והבדיל על הכוס קודם שחזר להתפלל – אינו חוזר ומתפלל[9].

• כשאין לו כוס להבדלה – אם שכח ולא אמר "אתה חוננתנו", והוא נמצא במקום שאין לו כוס להבדיל עליו, והוא יודע שגם למחרת, ביום ראשון, לא יהא לו כוס להבדלה – חוזר ומתפלל ערבית ואומר "אתה חוננתנו" ואח"כ יוכל גם לאכול[10].

• שכח במוצאי תשעה באב – אם במוצאי שבת חל תשעה באב – אומרים "אתה חוננתנו". ואם שכח ולא אמרו ב"שומע תפילה" וסיים תפילתו – אינו חוזר ומתפלל, אעפ"י שלא מבדיל על הכוס גם למחרת, ביום ראשון. אך ייזהר שלא לעשות שום מלאכה עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול"[11].

• מלאכה לאחר אמירתה – יש מי שאומר שאף על פי שהבדיל בתפילה, לא יעשה שום מלאכה עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", וראוי לחוש לסברה זו[12].

• מלאכה לאחר "קדושא דסידרא" – לפי הזוהר הקדוש[13] אסור לעשות שום מלאכה עד שיגיע הציבור ל"קדושא דסידרא", דהיינו שיאמרו: "ואתה קדוש" וכו'. ודין זה הוא אפילו אם הבדיל בתפילה ואמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", וראוי לחוש לזה[14].

• אמירה בקול – כשמתפללים במקום שיש עמי הארץ, נוהגים שהש"ץ אומר את כל נוסח "אתה חוננתנו" בקול רם כדי שהציבור יאמרו איתו מילה במילה או שישמעו ויכוונו לצאת ידי חובה[15].

תפילת "עננו"

• מקום אמירת "עננו" – בתענית ציבור ובתענית יחיד אומר היחיד תפילת "עננו" בברכת "שומע תפילה" קודם שאומר "כי אתה שומע" וכו' שבסיום הברכה. ולא יסיים בחתימה מיוחדת אלא יחתום בברכת "שומע תפילה"[16].

• זמן אמירתו – יחיד אומר "עננו" בכל התעניות בתפילת שחרית ומנחה בלבד, אך לא בתפילת ערבית שבליל התענית. אך בליל תשעה באב אומר "עננו" גם בתפילה ערבית[17].

• כשאינו מתענה – יחיד שאינו מתענה בתענית הציבור מסיבה כלשהיא (כגון חולה וכדו') – לא יאמר "עננו" אפילו אם מתפלל עם ציבור שמתענים, ואפילו בתענית מד' תעניות[18].

• שכח לאומרו – אם הוא מתענה ושכח לומר "עננו", אם אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – מפסיק ואומר "עננו" וכו' וחוזר ואומר "כי אתה שומע" וכו', אבל אם הזכיר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – יסיים שומע תפילה ולא יאמר שם "עננו", ויכול לאומרו אחרי "יהיו לרצון" וכו' הראשון[19].

• בתענית יחיד – אם מתענה תענית יחיד אך לא קיבלה בפיו בתפילת המנחה של היום הקודם – אינו אומר "עננו". אך אם מתענה בתענית שלא היה יכול לקבל אותה עליו מאתמול, כגון: תענית חלום, והמתענה בגלל שנפלו תפיליו וכדו' – אומר "עננו"[20].

• כשטעה ואכל או שתה – אם טעה ואכל או שתה בתענית ציבור – חייב להמשיך להתענות, ויאמר "עננו"[21].

• כשציבור קיבלו תענית על עצמם – אם הציבור קיבלו עליהם תענית, כגון: שלא ירדו גשמים או על צרה כלשהיא או שובבי"ם או על מיתת צדיקים או שגזרו תענית כדי שיחזרו בתשובה וכדו' – ישנה מחלוקת האם יש להם דין של תענית ציבור כדי שיוכל הש"ץ לומר "עננו" כברכה בפני עצמה, וכל אחד יעשה כמנהגו[22].

• אמירה ע"י הש"ץ – בתענית ציבור אומר הש"ץ תפילת "עננו" בחזרה, בין ברכה שביעית לברכה שמינית, דהיינו אחרי ברכת "גואל ישראל" וקודם ברכת "רפאנו". ובחזרה חותם בה: "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה"[23].

• כשש"ץ שכח לאומרה – אם בחזרת הש"ץ שכח הש"ץ לומר "עננו" לאחר ברכת "גאל ישראל" והתחיל כבר את ברכת "רפאנו" – כל עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "רפאינו" – יפסיק ויאמר "עננו" עם חתימת הברכה וימשיך "רפאנו" וכו'. אבל אם הזכיר תיבת "ה'" של ברכת "רפאנו", ואפילו אם עוד לא אמר תיבות: "רופא חולי עמו ישראל" – לא יאמר שם "עננו", אלא ימשיך בתפילתו ויאמר "עננו" בברכת "שמע קולנו" כמו היחיד, ולא יחתום בה בחתימה המיוחדת אלא יחתום: "שומע תפילה"[24].

• אם שכח הש"ץ ולא אמר "עננו" לא במקומה ולא בברכת "שומע תפילה", ונזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" של חתימת הברכה של "שמע קולנו" – אינו מפסיק לומר "עננו" אלא ימשיך ולא יאמר "עננו". וכן הוא הדין אם סיים את ברכת "שומע תפילה", אפילו שעדיין לא התחיל "רצה" ונזכר שלא אמר "עננו" – ימשיך בסדר התפילה ויאמר "רצה" וכו'. בשני המקרים הנ"ל, לאחר שמסיים את התפילה, דהיינו שאומר הש"ץ "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' – יאמר שם "עננו", אך לא יחתום בברכה, ואח"כ חוזר ואומר שוב "יהיו לרצון" וכו'[25].

• ש"ץ שאינו מתענה – ש"ץ שאינו מתענה אינו יכול לעבור לפני התיבה ביום התענית. ואם טעו והעלו אותו או שאין שם אדם אחר שיכול להיות ש"ץ – אפילו שיש שם עשרה שמתענים, לא יאמר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו", אלא יאמר "עננו" ב"שמע קולנו" כדין היחיד[26].

• כשאין שישה מתענים – אם אין בבית הכנסת שישה אנשים שמתענים בתענית ציבור – לא יכול לומר הש"ץ "עננו" בברכה בפני עצמה (דהיינו בין "גואל" ל"רופא"), אפי' אם הוא צם, אלא יאמרה ב"שמע קולנו"[27].

"יעלה ויבוא"

• מקום אמירתו – בראש חודש בכל התפילות, ובתפילות של חול המועד אומרים "יעלה ויבוא" וכו' באמצע ברכת "רצה" אחרי התיבות "עבודת ישראל עמך" קודם שאומר "ואתה ברחמיך הרבים"[28].

• שכח בליל ר"ח – אם בתפילת ערבית של ליל ר"ח נזכר שלא אמר "יעלה ויבוא" ועדיין לא סיים תפילתו:

• אם נזכר קודם שאמר תיבת "ה'" של ברכת "המחזיר שכינתו לציון" – יחזור לומר "יעלה ויבוא" וימשיך "ואתה ברחמיך" וכו'.
• אך אם נזכר לאחר שאמר תיבת "ה'" – לא יחתום "למדני חוקיך" אלא יסיים "המחזיר שכינתו לציון" ולא יאמר "יעלה ויבוא"[29].

כח. בר"ח בשחרית ובמנחה, ובחול המועד בכל התפילות, אם לא אמר "יעלה ויבוא" – חוזר. אך בתפילת ערבית של ר"ח שסיים תפילתו, בין אם ר"ח הוא יום אחד ובין שהוא שני ימים – אינו חוזר, כיון שאין מקדשים את החודש בלילה[30].

• שאר התפילות – בשאר התפילות (דהיינו בר"ח בשחרית ובמנחה ובחול המועד בכל התפילות) – צריך לחזור כדלהלן: אם נזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" שבסיום הברכה, אך עוד לא אמר תיבת "המחזיר" – יאמר "למדני חוקיך", יחזור לומר "יעלה ויבוא", וימשיך "ואתה ברחמיך" וכו'[31].

• מקום שנזכר – אם כבר אמר תיבות "המחזיר שכינתו לציון" אך עוד לא אמר תיבת "מודים" – יאמר במקום "יעלה ויבוא" וכו' ואח"כ יאמר "מודים" וכו'. אך אם התחיל כבר בברכת מודים ואפילו אם רק אמר תיבת "מודים" – יפסיק ויחזור ל"רצה" ויאמר "יעלה ויבוא" וכו' וימשיך על הסדר. וכן הוא הדין אם נזכר עד סיום התפילה – יחזור ל"רצה" וכו'. אבל אם כבר אמר את ה"יהיו לרצון" השני, חוזר לראש התפילה, ואפילו אם עוד לא עקר רגליו[32].

• נזכר במהלך היום – אם נזכר במהלך היום, לאחר שכבר התפלל תפילת מוסף של ר"ח או של חול המועד, שלא אמר "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית – יתפלל מנחה פעמיים[33].

• כשלא התפלל ערבית בליל ר"ח – אם שכח או נאנס ולא התפלל ערבית בליל ר"ח, ומתפלל שחרית שתיים – מזכיר בשתיהם "יעלה ויבוא". אם שכח ולא הזכיר בראשונה – חוזר ומתפלל, אך אם לא הזכיר בשנייה – אינו חוזר ומתפלל כיון שדינה כתפילת ערבית[34].

• מסופק – אם מסתפק אם אמר "יעלה ויבוא" או לא אמר – ישנה מחלוקת האם חייב לחזור (כיון שרגילות לשונו לא לומר "יעלה ויבוא") או שאינו חייב לחזור (כיון שזה תוך חודש לפעם האחרונה שאמר "יעלה ויבוא"), יחזור ויתפלל ויעשה תנאי ויאמר: אם לא הזכרתי "יעלה ויבוא", תהיה תפילה זו כתפילת חובה, ואם הזכרתי "יעלה ויבוא", תהיה תפילה זו כתפילת נדבה[35].

• אם נסתפק זמן רב לאחר שסיים תפילת י"ח אם הזכיר "יעלה ויבוא" או לא – אינו חוזר[36].

• הזכיר עניין ר"ח בתפילתו – אם הזכיר בתוך הברכות האמצעיות או ב"שמע קולנו" תפילה או בקשה, והזכיר בה עניין ר"ח, ושכח לומר "יעלה ויבוא" – אינו חוזר[37].

• לצאת ידי חובה ע"י הש"ץ – מי שחייב לחזור ולהתפלל, אם לוקח סידור תפילה בידו ושומע את כל חזרת הש"ץ מילה במילה ומעיין בסידור – הוי כמו תפילה, ויענה רק אמן אך לא "ברוך הוא וברוך שמו" ולא "מודים דרבנן"[38].

• הזכירו כשלא היה צריך – אם טעה ואמר "יעלה ויבוא" ביום שאין צורך להזכירו: אם נזכר באמצע "יעלה ויבוא" – יפסיק במקום. ואם סיים והמשיך בתפילה – יצא ידי חובה ולא נחשב כהפסק ואין צריך לחזור ולהתפלל[39].

• ש"ץ ששכח – חזן שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבוא" בתפילת לחש – לא יחזור להתפלל שנית אלא יסמוך על החזרה שאומר[40].

"על הנסים"

• מקום אמירתו – בחנוכה ובפורים אומרים "על הנסים" בעמידה בברכת ההודאה לפני שאומר "ועל כולם" וכו'[41].

• שכח לאומרו – אם שכח ולא הזכיר "על הנסים" בתפילה:

• אם עדיין לא הזכיר תיבת "ה'" של סיום הברכה – חוזר ואומר "על הנסים" וממשיך על הסדר.
• אך אם כבר אמר תיבת "ה'" – אינו חוזר ואינו מסיים "למדני חוקיך" אלא ממשיך על הסדר, וטוב שיאמר לפני "יהיו לרצון" השני: "נודה לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על הנסים ועל הפורקן" וכו'[42].

• כשטעה וחזר להתפלל – אם שכח לומר "על הנסים", וטעה וחזר להתפלל תפילת י"ח כיון שחשב שחייב לחזור, ובאמצע תפילתו נודע לו שאינו חייב לחזור – יפסיק תפילתו באמצע[43].

• נוסח אמירתו – ב"על הנסים" שאומר בחנוכה יאמר: "חשמונאִי" בחיריק תחת ה"הא", וכן יאמר: "לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך", וכן: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו". ויש נוסחאות אחרות וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו[44].

• בסוף "על הנסים" אומרים: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה ועשית עימהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה". ויזהר שלא לומר בקשה וכדו' כיון שכאן זה בג' אחרונות של תפילת י"ח שעניינם הוא הודאה ולא בקשה[45].

עשרת ימי תשובה

"המלך הקדוש"

• "המלך הקדוש" בחתימה – כל השנה חותמים בסיום הברכה השלישית "האל הקדוש", ומתפילת ערבית של ליל א' של ראש השנה עד תפילת נעילה של יום כיפור חותמים: "המלך הקדוש", כיון שבימים אלו הקב"ה מראה מלכותו בעולם[46].

• טעה או נסתפק – אם טעה בימים אלו ואמר: "האל הקדוש" או שהוא מסופק אם אמר: "האל הקדוש" או "המלך הקדוש":

• אם נזכר תוך כדי דיבור מסיום הברכה (דהיינו שיעור אמירת "שלום עליך רבי") ועוד לא התחיל בברכת "אתה חונן" – אומר "המלך הקדוש" ואין צריך לחזור לראש.
• אבל אם נזכר לאחר פרק הזמן של "תוך כדי דיבור" או שכבר התחיל את הברכה הבאה "אתה חונן" – חוזר לראש תפילת י"ח.
• משם ואילך אפילו אם נזכר בסוף התפילה – חוזר לראש התפילה, כיון ששלושת הברכות הראשונות נחשבות כאחת[47].
• ויש אומרים שאם נזכר לפני שהתחיל "אתה חונן" אפילו אחרי שיעור של "כדי דיבור" – יאמר מיד "המלך הקדוש" וימשיך "אתה חונן"[48].

• ש"ץ שטעה – שליח ציבור שטעה בחזרת התפילה ואמר: "האל הקדוש" – יאמר מיד תוך כדי דיבור: "המלך הקדוש", ואם נזכר אחר כדי דיבור או שהתחיל בברכת "אתה חונן" – חוזר לתחילת חזרת הש"ץ, ויאמרו, הציבור והוא, קדושה פעם שנייה[49].

• כשטעה בתענית – אם טעה ושכח לומר: "המלך הקדוש" בצום גדליה וצריך לחזור לראש – יאמר "עננו" גם בפעם השנייה אף על פי שאמר "עננו" בפעם הראשונה. ודין זה הוא בין ביחיד ששכח ובין בש"ץ ששכח[50].

• כשטעה כל השנה – אם טעה ואמר "המלך הקדוש" במשך השנה כולה – אינו צריך לחזור[51].

• "המלך הקדוש" ב"מעין שבע"- בתפילת ערבית של שבת בברכת "מעין שבע" אומרים: "המלך הקדוש שאין כמוהו". ואם טעה השליח הציבור ואמר: "האל הקדוש שאין כמוהו":

• אם נזכר מיד (דהיינו תוך כדי דיבור) – חוזר ואומר: "המלך הקדוש שאין כמוהו" וממשיך כרגיל.
• אם נזכר קודם שאמר תיבת "ה'" של "ברוך אתה ה' מקדש השבת" – חוזר ואומר: "המלך הקדוש שאין כמוהו" וממשיך על הסדר.
• אם הזכיר תיבת "ה'" או שסיים את הברכה – יש אומרים שאינו חוזר, אך לפי האר"י ז"ל צריך לחזור לראש, וכן נוהגים[52].

• מסופק – אם הוא מסופק אם אמר: "המלך הקדוש" או "האל הקדוש" והוא עדיין עומד בתפילת י"ח – הרי הוא בחזקת שאמר "האל הקדוש" וצריך לחזור. אך אם ידע קודם התפילה שצריך לומר "המלך הקדוש" וכבר גמר תפילתו ורק אז התעורר אצלו הספק – אין צריך לחזור[53].

• אמר צ' פעמים – אם אמר תשעים פעמים: "המלך הקדוש" – אין זה מועיל כמו שמועיל לגבי "ותן טל ומטר", כיון שבברכה זו אי אפשר לומר את כל נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' המלך הקדוש" כיון שמזכיר שם שמים לבטלה. ואם יאמר רק: "המלך הקדוש" – אין זה הרגל לשונו בתפילה[54].

"המלך המשפט"

• "המלך המשפט" בחתימה – בכל השנה כולה חותמים בברכת "השיבה שופטנו" בנוסח: "מלך אוהב צדקה ומשפט" חוץ מהימים שבין מוצאי יום טוב של ראש השנה עד לאחר יום הכיפורים שחותמים אז: "המלך המשפט", כיון שבימים אלו הקב"ה מראה מלכותו לשפוט את העולם[55].

• טעה – אם טעה ואמר: "מלך אוהב צדקה ומשפט" או שהוא מסופק אם אמר: "מלך אוהב צדקה ומשפט" או "המלך המשפט":

• אם נזכר תוך כדי דיבור ולא התחיל עדיין בברכה הבאה ("למינים ולמלשינים") – אומר במקום: "המלך המשפט".
• אך אם נזכר לאחר שהתחיל כבר בברכת "למינים ולמלשינים" – אינו צריך לחזור, כיון שהזכיר: "מלך אוהב צדקה ומשפט"[56].

• כשטעה כל השנה – בכל השנה כולה אם טעה ואמר: "המלך המשפט" – אינו צריך לחזור[57].

"זכרנו" ושאר הוספות

• הוספות שונות – בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
• בברכת אבות – "זכרנו לחיים" וכו'.
• בברכת "אתה גיבור" – "מי כמוך" וכו'.
• בברכת "מודים" – "וכתוב לחיים" וכו'.
• בברכת "שים שלום" – "ובספר חיים" וכו' כפי שמסודר בסידורים.

• שכח – מי ששכח ולא אמר אחד מהם ונזכר קודם שאמר תיבת "ה'" של החתימה באותה הברכה – יאמרם במקום שנזכר (ועיין לקמן מהיכן צריך לחזור). אך אם נזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" של חתימת הברכה – מסיים את הברכה ומתפלל על הסדר ואינו צריך לחזור[58].

• הזכרתם ב"שומע תפילה" וב"אלוקי נצור" – אם שכח לומר "זכרנו" וכו' – יחזור לאומרו ב"שומע תפילה". אם לא אמרו ב"שומע תפילה" – יאמר ב"אלקי נצור" קודם "יהיו לרצון" וכו' השני. בשבת או ביום טוב שאין אומרים בהם "שומע תפילה" – יאמרו ב"אלוקי נצור"[59].

• אם שכח לומר: "וכתוב לחיים טובים" וכו' או "ובספר חיים" וכו' – יאמרם ב"אלוקי נצור" קודם "יהיו לרצון" וכו' השני[60].

• "מי כמוך" – "מי כמוך" וכו' אינה בקשה אלא שבח, לכן אם שכח לאומרה לא יחזור לאומרה ב"אלוקי נצור"[61].

• "וכתוב לחיים" – אם שכח "וכתוב לחיים" וכו' – ועדיין לא הזכיר תיבת "ה'" בחתימת הברכה (של "הטוב שמך" וכו') – יחזור לומר מ"ויהללו ויברכו" וכו' (אף על פי שמזכיר פעם נוספת "האל ישועתנו" וכו' אין בכך איסור, כיון שהזכרת שם זה אינה כברכה שאינה צריכה[62]).

• טעה ב"וכתוב לחיים" – אם טעה ואמר: "ובספר חיים" וכו' במקום "וכתוב לחיים" וכו' – יחזור לומר בברכת "שים שלום": "ובספר חיים" וכו', כיון שאמירתו הראשונה לא הייתה במקום שתיקנו חז"ל לאומרו[63].

• "אב הרחמים" – במוסף ובמנחה של שבת אומרים: "מי כמוך אב הרחמים" במקום "מי כמוך אב הרחמן"[64].

"עושה השלום"

• בתפילה ובקדיש – בסיום "אלוקי נצור" שבתפילת י"ח אומרים "עושה השלום" וכו'. בקדישים חותמים כרגיל: "עושה שלום", חוץ מקדיש "תתקבל" שלאחר חזרת הש"ץ בשחרית ובמנחה שחותמים בו: "עושה השלום" וכו', כיון שקדיש זה הוא המשכה של תפילת י"ח, אמנם בתפילת ערבית לא יאמר: "עושה השלום" כיון שאינו קדיש על חזרה (ולכן גם אינו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו[65]).

[1] רמב"ם הלכות שבת פכ"ט א', ו'.

[2] בית יוסף סי' רצ"ו. שו"ע שם סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. משנ"ב שם ס"ק א'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב'.

[3] כה"ח סי' רצ"ד ס"ק ב'. משנ"ב שם ס"ק ב'.

[4] כה"ח סי' רצ"ד ס"ק טו"ב. בא"ח ש"ש פרשת ויצא  סעי' ב'. אחרונים.

[5] שו"ע סי' רצ"ד סעי' א', ד'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא  סעי' ב'.

[6] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ו'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב'. אחרונים.

[7] שו"ע סי' רצ"ט סעי' י' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי'  כ"ד.

[8] שו"ע סי' רצ"ט סעי' י' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' כ"ד.

[9] שו"ע סי' רצ"ד סעי' א' ולחונים עליו.

[10] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ב' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב', ג'.

[11] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ג' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ג'.

[12] בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' כ"ד. כה"ח סי' רצ"ט ס"ק ט"נ בשם החסד לאלפים.

[13] זוהר בראשית דף ע"ב.

[14] כה"ח סי' רצ"ג ס"ק ז'.

[15] בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ה'.

[16] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.

[17] עי' שו"ע סי' תקס"ה סעי' ג'.  כה"ח שם ס"ק י"ד, טו"ב.

[18] כה"ח סי' תקס"ה ס"ק ו'.

[19] שו"ע סי' תקס"ה סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"א.

[20] שו"ע סי' תקס"ב. סידור בית עובד עמוד 172. אחרונים.

[21] שו"ע סי' תקס"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק כ"ב. כה"ח סי' תקמ"ט ס"ק ז'.

[22] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק כ"ה -כ"ז. נתיבי עם סי' תקס"ח.

[23] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.

[24] שו"ע סי' קי"ט סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ג, כ"ד, כ"ז.

[25] כה"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ה, כ"ח.

[26] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק מ"א.

[27] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ח, ל"ב, ל"ג.

[28] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'.

[29] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ד', ה'. משנ"ב שם ס"ק ב'.

[30] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.

[31]כה"ח סי' תכ"ב ס"ק י"א. משנ"ב שם ס"ק ה'. כה"ח סי' קי"ד ס"ק ל"ח. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב. קשר גודל סי' ט"ו אות ג' שלדעתו יאמר: "למדני חוקיך".

[32] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י"ד. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.

[33] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ח'. משנ"ב שם ס"ק ד'. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ג. מעשה נסים כ"י אות נ"ב עפ"י הרשב"א.

[34] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ו'.

[35] שו"ע סי' תכ"ב סעי' ב'. בית יוסף שם. כה"ח שם ס"ק י"ח. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.

[36] כה"ח סי' קי"ד ס"ק מ"ח. משנ"ב סי' תכ"ב ס"ק י'.

[37] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק י'.

[38] בית עובד עמוד 174.

[39] שו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב. כה"ח שם ס"ק נ"ח. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ז. בית עובד עמוד 174.

[40] שו"ע סי' קכ"ו סעי' ג'.

[41] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' א'.

[42] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' א'. טור שם. בית יוסף שם.

[43] עפ"י שו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב. כה"ח שם ס"ק נ"ח.

[44] בא"ח פרשת וישב (חנוכה) סע' כ"ה.

[45] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' ג'. משנ"ב שם ס"ק ז'. כה"ח שם ס"ק ט"ז.

[46] רש"י ברכות י"ב ע"ב ד"ה "המלך הקדוש". שו"ע סי' תקפ"ב סעי' א'.

[47] שו"ע סי' תקפ"ב סעי' א' והחונים עליו.

[48] שדי חמד, מערכת דינים "ראש השנה" סי' ג' סעי' ט"ז. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ט'.

[49] בא"ח פרשת נצבים סעי' י"ח. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ה'.

[50] שדי חמד מערכת דינים "ראש השנה" סי' ג' סעי ט"ו.

[51] כה"ח סי' קי"ח ס"ק ג'.

[52] בא"ח פרשת נצבים סעי' י"ח. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק י"ח. שו"ע סי' רס"ח סעי' י"ג שמשמע שם שסובר שברכה "מעין שבע" נקראת תפילה, כדעת האר"י ז"ל.

[53] משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח.

[54] מג"א סי' תקפ"ב ס"ק א'. שדי חמד מערכת דינים "ראש השנה" סי' ג' סעי' ד'. שו"ע גר"ז סי' תקפ"ב סעי' ב'. משנ"ב שם ס"ק א'.

[55] כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק א' וסי קי"ח ס"ק א'.

[56] בא"ח פרשת נצבים סעי' י"ט. תשובות הרמב"ם החדשות סי' קפ"ב. ויש חולקים בעניין זה, אך כך ראוי להורות, כיון שבנוסח שלנו אומרים "מלך" בכל השנה כולה. ועיין שו"ע סי' תקפ"ב סעי' ב' וסי' קי"ח וברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק א' שגם בתורת נדבה לא יתפלל ואפילו אם מתנה קודם תפילתו.

[57] כה"ח סי' קי"ח ס"ק ג'.

[58] שו"ע סי' תקפ"ב סעי' ה'.

[59] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ב.

[60] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ב.

[61] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'.

[62] שדי חמד מערכת דינים "ראש השנה" סי' ג' סעי' ג'. משנ"ב סי' תקפ"ב ס"ק ט"ז.

[63] שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ט"ל.

[64] שער הכוונות דף צ"ו. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ד.

[65] כה"ח סי' נ"ו ס"ק ל"ח.