פרק טו – תפילת שמונה עשרה

הדרכות כלליות

• אופן העמידה – כשעומד להתפלל תפילת שמונה עשרה יכוון את רגליו אחת ליד השנייה כך שייראו כרגל אחת, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם[1]: "ורגליהם רגל ישרה", וכדי שירגיש שאינו עומד ביציבות ובכך יכניע עצמו לפני הקב"ה, וכדי להראות שאינו יכול לעשות שום פעולה ותזוזה בלי רצון ה'. ויכוף ראשו מעט כך שעיניו יביטו למטה, אך לא יכוף יותר מידי. ויחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש ויכוון ליבו לשמים. ויעמוד כעבד לפני מלך ביראה, באימה ובפחד. ואם מתפלל בעל פה – יעצום את עיניו. ויניח ידיו כפותות על ליבו, יד ימין על גבי יד שמאל, והגודלים יהיו מופנים כלפי פנים בין כפות ידיו[2].

• לא הצמיד רגליו – בדיעבד אם התפלל ולא כיוון רגליו – יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהתפלל[3].

• כשמתפלל בישיבה – גם אם מתפלל כשהוא יושב כגון שהוא חולה או שיש לו אונס אחר – יכוון את רגליו שתהיינה צמודות ושוות[4].

• הצמדת אצבעות הרגלים – מי שאינו יכול להצמיד את רגליו אחת לשנייה, ישתדל לפחות להצמיד את אצבעות הרגלים[5].

• עמידה לאדם בריא – אדם בריא צריך להיזהר שלא ישען בתפילת י"ח על קיר, שולחן, סטנדר וכד', כיון שלעיתים אדם נשען מבלי לשים לב[6].

• עמידה לאדם חולה וכדו' – חולה שאינו יכול להתפלל תפילת י"ח בעמידה – יכול להישען על קיר, סטנדר, שולחן וכדו', ואם גם זה קשה לו ואינו יכול – מותר לו להתפלל כשהוא יושב, ואם גם כך אינו יכול – מותר לו להתפלל כשהוא שוכב על צידו[7].

• הידיים בתפילה – אסור להניח את ידיו על חלציו (מותניו) כיון שנראה כגאווה ויוהרא. וייזהר שלא ימשמש בתפילין ולא ירים את ידו לכל דבר אחר בתוך תפילת י"ח, כיון שצריך לעמוד כשידיו כפותות זו על זו כעבד לפני אדוניו באימה, ביראה ופחד וכדלעיל[8].

• הזזת השיער מאוזנו ופיו – טוב שישתדל להסיר שיער שמכסה את אוזנו או את פיו בשעת התפילה, ולכן יסדר את פאותיו שעל גבי אוזנו אחרי אוזנו קודם התפילה[9].

• כפפות על ידיו – אסור להתפלל כשיש לו כפפות על ידיו כיון שזה דרך גאווה ובזיון, אך אם המקום קר ואינו יכול לכוון בתפילתו ללא כפפות – מותר[10].

• ברזל – טוב שיסיר מעליו ברזל בשעת התפילה[11].

• תפילה בעיניים סגורות – אמרו בזוהר[12]: "מאן דפקח עינוי בצלותיה" וכו', ושם כתוב שמי שעיניו פתוחות בשעת התפילה אינו זוכה לראות אור השכינה בצאת נפשו, לכן יזהר כל אדם לעצום עיניו בשעת תפילת י"ח. ואם מוכרח הוא לפותחם מאיזה סיבה – ישתוק מתפילתו ויפתח עיניו ואח"כ יסגור עיניו שנית וימשיך בתפילתו[13].

• אעפ"י שטוב להתפלל תפילת י"ח בעיניים סגורות, אם יודע בעצמו שאם יתפלל מתוך סידור יכוון טוב יותר, יכול להתפלל מתוך סידור בעיניים פתוחות. ויזהר שלא יסתכל מחוץ לספר שבידו אפילו בדבר כלשהוא, וכשמשתחווה – יעצום עיניו[14].

• נענוע בתפילה – יש אומרים שמצווה להתנענע בתפילה, ויש אומרים שאסור להתנענע בתפילה, לכן כל אדם יבדוק בעצמו איך מכוון טוב יותר בתפילתו, ואם יראה שע"י הנענוע יכול לכוון יותר טוב בתפילה – יעשה כך, ואם לא – יעמוד כעץ, כיון שהעיקר הוא שיוכל לכוון בתפילה[15].

• הוצאת התפילה בשפתיו – יזהר שלא יתפלל בהרהור הלב בלבד אלא אם הוא חולה או אנוס וכדו' שאינו יכול לבטא בשפתיו. ואדם בריא שהתפלל בהרהור – לא יצא ידי חובה[16].

• השמעה לאוזניים – לדעת מרן צריך להשמיע רק לאוזניו של המתפלל עצמו את תפילת י"ח, ולדעת הזוהר אין להשמיע אפילו לאוזניו אלא יתפלל בלחש ובנענוע שפתים בלבד, וכן נוהגים. אולם מי שחושש שאם לא ישמיע לאוזניו לא יוכל לכוון טוב או שידלג על אותיות, מותר לו להשמיע לאוזניו. ויזהר שלא יגביה את קולו יותר מדי כדי שחברו לא ישמע אותו ויפריעו מלכוון כראוי[17].

• תפילה בנוסח שונה – אם מתפלל במניין שהנוסח שמתפללים בו שונה מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, יתפלל בנוסח שלו אך יזהר שלא יפריע בכך לאחרים בתפילתם[18].

• לבוש מכובד – לבוש שאדם מקפיד ללובשו כשעומד לפני אדם גדול, חייב ללובשו בתפילה, והכל כמנהג המקום. ודרך החכמים שאין מתפללים אלא בבגד עליון דהיינו חליפה, משום[19]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וראוי לכל אדם להתנהג כך אפילו מי שאינו חשוב. וכך יש לנהוג לגבי כל מלבוש אחר כגון גרביים וכד'[20].

• חבישת כובע – יקפיד לחבוש כובע בשעת התפילה, אולם אם רגיל ללכת בכיפה גם בפני אדם גדול – מותר להתפלל בכיפה[21].

• כיסויי ראש לנשים – נשים רווקות אינן חייבות בכיסוי הראש כשעומדות לתפילה[22].

• תפילה כנגד ראי – אסור להתפלל כנגד ראי או זכוכית שדמותו משתקפת בה, ואפילו אם עיניו סגורות, כיון שנראה כמשתחווה לדמותו. וכן הוא הדין אם דמות אדם אחר משתקפת בהם[23].

• ציורים בקירות בית הכנסת – אסור לצייר בבית הכנסת ציורים אפילו שאינם בולטים, כיון שדבר זה מפריע לכוונת המתפלל ויש עוד טעמים לכך.

• אם בבית הכנסת יש תמונות בולטות – אסור להתפלל בו כלל אפילו אם יעצום עיניו.
• אם נמצא בבית כנסת שטעו ועשו בו ציורים שאינם בולטים – יעצום עיניו ויתפלל.
• אותם שעושים פרוכת מצוירת, יזהרו לעשותה גבוהה מקומת איש[24]. ויזהרו לא לעשות תמונות של בעלי חיים כגון: אריה, שור וכדו'[25].

• חולצה מצוירת – מי שלובש חולצה שיש עליה ציור או משפט וכדו' – יזהרו ללבוש חולצה שאינה מצוירת על גבי חולצה זו קודם התפילה כדי שלא יפריע למי שמתפלל מאחוריו[26].

• לא יתפלל מול אדם שלובש בגד עם ציור עליו. ואם אינו יכול להתפלל במקום אחר – יעצום עיניו[27]. ובכל הנ"ל צריך להיזהר בפרט כשמתפלל בבתים פרטיים שדברים אלו (תמונות, מראות וכדו') מצויים שם יותר.

איסור יריקה באמצע התפילה

• מוכרח לירוק – מי שנמצא באמצע תפילתו, והוכרח לירוק – יסיים את הברכה שנמצא בה, ימתין זמן הילוך ארבע אמות, ואח"כ יירק לתוך מטפחת וכד'[28].

• גיהוק או פיהוק – יזהר שלא יגהק ולא יפהק ולא יחכך בגרונו באמצע התפילה. גיהוק הוא שמוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובע וריחה כריח האוכל. פיהוק הוא שפותח את פיו להוציא רוח כאדם הרוצה לישון או קם משינה[29], ואם עושה דבר זה לרצונו הרי הוא מגסי הרוח, ואם נאנס – יכסה את פיו בידו אעפ"י שאין שם אדם שרואהו[30].

גוף נקי

• התפילה היא מהדברים "העומדים ברומו של עולם"[31], ולכן צריך להתפלל בגוף נקי, ואם מתפלל כשהוא צריך לנקביו – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל, וזהו מה שנאמר[32]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וכן נאמר[33]: "וכל קרבי את שם קודשו" – שצריך שקרביו יהיו נקיים בשעה שעומד בתפילה[34].

• נצרך לנקביו הקטנים – מי שנצרך לנקביו הקטנים והתפלל, אעפ"י שאינו יכול להשהות את עצמו שיעור פרסה – אין צריך לחזור ולהתפלל[35].

• נצרך לנקביו הגדולים – אם נצרך לנקביו הגדולים – לא יתפלל, ואם התפלל – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל.

• כל זה הוא כשלא יכול להעמיד את עצמו שיעור מהלך פרסה, דהיינו זמן של שבעים ושתיים דקות, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה והתפלל – יצא בדיעבד[36].
• אבל לכתחילה אפילו אם יכול להעמיד את עצמו יותר מפרסה – לא יתפלל, ואפילו אם הוא מרגיש שצריך לנקביו קצת.
• ומוטב שיתפלל יחידי בגוף נקי לגמרי משיתפלל בציבור בגוף מלוכלך קצת. אמנם אם רואה שאם ימתין יעבור זמן התפילה לגמרי – מותר לו להתפלל, ובלבד שיכול להעמיד את עצמו שיעור פרסה[37].

• התאפקות בתפילה – כשעומד בתפילה אסור לזוז ממקומו מפני כבוד השכינה, ואם נצרך לנקביו באמצע התפילה ויכול להתאפק – יתאפק עד סוף תפילת העמידה, ואם אינו יכול להתאפק – יצא ויתפנה ויחזור לתפילתו, ויזהר שלא ידבר מאומה בזמן זה. ואם שהה והפסיק שיעור זמן שיכול היה לגמור בו את תפילת י"ח – יחזור לראש בתפילה[38].

הכנות לתפילת י"ח

• כיחו וניעו – קודם התפילה יסיר כיחו – דהיינו רוק הבא מחמת חולי או קרירות, וניעו – דהיינו ליחת האף העבה. וינקה חוטמו וכל דבר שיכול לטורדו[39].

• משמוש בתפילין של ראש – כשאומר "גאל ישראל" קודם תפילת י"ח ימשמש בתפילין של ראש, ויש אומרים שגם בסיום העמידה, לאחר "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' הראשון, ימשמש בתפילין של ראש[40].

• בקשת רשות להתפלל – יש שנוהגים, כשהם עומדים להתפלל תפילת י"ח, לעשות בידיהם תנועה לאנשים שמצידיהם ומאחריהם להראות כמבקשים מהם רשות להתפלל, כדי להדמות בזה למלאכים שנאמר בהם: "ונותנים רשות זה לזה", שמראים בזה על האחדות והאהבה שביניהם[41].

• פסיעות לפני ואחרי י"ח – אם עומד בתפילת י"ח סמוך למקום שיושב בו – יחזור ג' פסיעות לאחוריו לפני התפילה, ויחזור למקומו ויתפלל. ואם הוא מתפלל במקום אחר ילך לאותו מקום שמתפלל בו ויחזור ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יחזור לאותו מקום להתפלל. לפי הפשט אחד הטעמים לכך הוא זכר לג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני ואח"כ חזרו והתקרבו. ויש עוד טעמים לדבר עפ"י הפשט ועפ"י הסוד[42].

כיוון התפילה

• תפילה כנגד בית קודשי הקודשים – שלמה המלך התפלל בחנוכת בית המקדש[43]: "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך", ולכן:
• מי שנמצא בחו"ל, כשעומד להתפלל תפילת י"ח יחזיר פניו לארץ ישראל, ויכוון במחשבתו לירושלים ולבית המקדש ולקודש הקודשים.
• מי שנמצא בארץ ישראל – יחזיר פניו לירושלים, ויכוון במחשבתו לירושלים ולבית המקדש ולקודש הקדשים.
• מי שנמצא בירושלים – יחזיר פניו למקדש, ויכוון גם לקודש הקודשים. ובתוך ירושלים עצמה, אם עומד בהר הזיתים – יחזיר פניו לכיוון בית המקדש, דהיינו למערב.
• כשעומד להתפלל בכותל המערבי – יחזיר פניו למזרח. ולכן אותם הגרים בדרום – יחזירו פניהם לצפון, ואותם הגרים בצפון – יחזירו פניהם לדרום, במזרח – יחזירו פניהם למערב, ובמערב – יחזירו פניהם למזרח.

נמצא שכל ישראל מכוונים ליבם למקום אחד, ולכן נקרא בית המקדש "תלפיות"[44] – ואומרת הגמרא[45] שהוא "תל שכל הפיות פונים אליו"[46].

• כתיבה לזיכרון – טוב שיכתוב על דף: "ירושלים ובית המקדש ובית קודש הקודשים", ויניח אותו בתוך הסידור, כדי שיזכור תמיד לכוון בהם[47].

• אדם שטעה בכיוון התפילה – אם רואה בבית הכנסת אדם שטעה ועמד להתפלל תפילת י"ח לכיוון אחר מהכיוון שמתפללים הציבור, ואפילו אם הציבור אינו מתפלל כעת תפילת י"ח, אולם לפי כיוון הבמה וארון הקודש ניכר הכיוון שראוי להתפלל אליו – צריך להעיר לו שיחזיר את פניו למקום הנכון, כיון שאדם זה נראה כמודה לאל אחר ח"ו. ולכן אפילו אם הוא נמצא באמצע תפילת העמידה – חייב לחזור ולעמוד במקום הנכון, כי עקירת הרגליים בלבד ללא דיבור לא נחשבת הפסק לעניין זה[48].

• כשאין סימן היכר לכיוון – אם מתפלל בבית שאין בו סימן היכר לכיוון הראוי לתפילה, ואין שם אחרים שלפי כיוון תפילתם ניתן לדעת מהו הכיוון הנכון – אם התחיל להתפלל תפילת י"ח אין צורך להפסיקו מתפילתו כדי שיחזיר פניו למקום הראוי. אולם אם היו עוד אנשים מתפללים באותו בית, ועל פיהם ניתן לדעת מהו הכיוון הנכון – מחזירים אותו לכיוון הנכון[49].

• ארון קודש לכיוון ירושלים – אם בבית הכנסת ארון הקודש אינו לכיוון ירושלים ובית המקדש, יתפללו לכיוון ירושלים, ולכן טוב לכתחילה לקבוע את ארון הקודש לכיוון זה[50].

• כשאינו יודע לכוון פניו – מי שהולך במדבר ואינו יודע לכוון את פניו כנגד ירושלים, וכן הנוסע בספינה, רכבת, מכונית או מטוס וכד', והרכב מסתובב לפי כיווני הדרך – יעמוד בצורה שיזדמן לו ויכוון לבו לארץ ישראל (אם נמצא בחו"ל), לירושלים, לבית המקדש ולבית קודש הקודשים (וכדלעיל). ואם אינו יכול – יכוון את לבו לאביו שבשמים[51].

• תפילה בתוך רכב – מי שמתפלל ברכב או באוטובוס, צריך לעמוד בתפילתו אעפ"י שהרכב נוסע. ואם אינו יכול לעמוד וחושש שיעבור זמן תפילה – ישתדל לעמוד בברכת "אבות" ובכל מקום שצריכים לכרוע, וכשמסיים תפילתו יעמוד ויפסע ג' פסיעות לאחוריו. ואם גם במקומות הנ"ל אינו יכול לעמוד – יתפלל בישיבה, ואינו צריך להתפלל שנית[52].

• תפילה בנהיגה – מי שנוהג במכונית פרטית ורוצה להתפלל – לא יתפלל תוך כדי נהיגה, אלא יעצור את רכבו במקום שאינו מסכן את עצמו או את האחרים ויתפלל[53].

מקום התפילה

• תפילה במקום מוצנע – היה הולך בדרך והגיע זמן תפילה – לא יתפלל במקום פרוץ, אלא יחפש מקום מוצנע להתפלל בו, כגון בין האילנות וכד'. ואם יש באותו מקום בית נקי – יתפלל בתוכו אעפ"י שאין לו תקרה. ואם אין שם מקום שאינו פרוץ – יתפלל בכל מקום, ואפילו במקום שיש שם עוברים ושבים[54].

• תפילה במקום נמוך – דוד המלך אומר בתהילים[55]: "ממעמקים קראתיך ה'", ולכן לא יעמוד בתפילת י"ח על גבי מקום גבוה ג' טפחים שהם 24 ס"מ. אבל אם מקום זה מוקף שלוש מחיצות, או אפילו אינו מוקף ג' מחיצות אך רוחבו ארבע אמות על ארבע אמות (192 ס"מ על 192 ס"מ) – יכול להתפלל עליו, כיון שהוא רשות בפני עצמה[56].

• ש"ץ שעומד במקום גבוה – ש"ץ שעומד על מקום גבוה ג' טפחים ויותר, אפילו שאינו מוקף מחיצות, יכול להוציא את הציבור ידי חובה, כיון שכוונתו להשמיע את קולו לציבור[57].

• יחיד בתיבת הש"ץ – ליחיד אסור להתפלל בתיבת הש"ץ אם המקום גבוה ג' טפחים ואינו מוקף מחיצות[58].

• עמידה ע"ג דבר יציב – לא יעמוד על מקום שאפשר שיחליק מעליו או על לוח מתנדנד או מיטה שאינה יציבה, וכן הוא הדין בכל דבר שיכול לטורדו בתפילה[59].

• עמידה ע"ג כרים, כסתות וכדו' – לא יעמוד על כרים ויתפלל, אפילו שאינם גבוהים ג' טפחים מפני שנראה כמתגאה, אבל לעמוד על מחצלת או שטיח הפרוש בבית או בבית הכנסת – מותר[60].

• התפלל בדיעבד במקום הנ"ל – אם עבר והתפלל על מקום שהיה אסור לו להתפלל שם – אינו צריך לחזור ולהתפלל[61].

• חלונות לכיוון ירושלים – ישתדל להתפלל בבית הכנסת שיש בו חלונות או פתחים לכיוון ירושלים. וטוב שיהיו בבית הכנסת י"ב חלונות[62].

• תפילה מחוץ לבית הכנסת – אם רוצה להתפלל מאחורי בית הכנסת, צריך להחזיר פניו לבית הכנסת ולהתפלל לצד שהציבור מתפללים, אך לכתחילה יתפלל רק בתוך בית הכנסת[63].

• תפילה במקום שלומדים בו תורה – טוב להתפלל במקום שלומדים שם תורה כיון שבמקום רינה שם תהיה תפילה[64]. ותפילה במקום זה מועילה להכרית את הרשעים[65].

• נשים בבית הכנסת – גם לאישה שבאה לבית הכנסת יש מעלה גדולה ושכר גדול. אך תזהר שלא יפגע דבר זה בבני ביתה, ותזהר לשבת בבית הכנסת במקום צנוע שלא יכשלו אנשים בראייתה[66].

חציצה בין המתפלל לקיר

• הפסק בין המתפלל לקיר – כשעומד להתפלל טוב שלא יהיה הפסק בינו לבין הקיר כיוון שיכול לטורדו בתפילה, ואם יש שם חפץ שהוא גבוה עשרה טפחים (שהם 80 ס"מ) או יותר ורחב ארבעה טפחים (שהן 32 ס"מ) או יותר – יסלקם, כיוון שהוא חוצץ בינו לבין הקיר[67].

• חפץ ע"ג שולחן – אם יש חפץ שעומד על גבי שולחן וכדו' ובכך הוא גבוה עשרה טפחים או יותר – חוצץ, אעפ"י שהחפץ מצד עצמו נמוך יותר, ולכן בגדים המונחים על גבי כסא ועל ידי זה הם גבוהים יותר מעשרה טפחים – חוצצים[68], אבל אם החפץ נמצא במרחק ארבע אמות או יותר מהמתפלל – אין הוא חוצץ בינו לבין הקיר[69].

• חפצים הקבועים במקומם – תיבה, כסא, שולחן או סטנדר וכדו' שנמצאים בקביעות במקום, אעפ"י שאינם מחוברים לרצפה אינם חוצצים[70], וכן מיטות שלנו כיום שהן קבועות במקומן ולא מיטלטלות ממקום למקום – אינן חוצצות[71].

• דברים החוצצים בבית פרטי – אם יש שמחה וכדו' ומתפללים בבית פרטי ויש דברים החוצצים – מותר להתפלל כנגדם כיון שזה כשעת הדחק, ומכל מקום אם יכול יעצום את עיניו כשמתפלל. וירא שמים יזהר במקום שאפשר[72].

• תפילה אחרי אדם – אדם שעומד לפניו – אינו חוצץ, אך טוב שלא להתפלל מאחורי שום אדם[73].

• תפילה בחצר – אם מתפלל בחצר וכדו' – לא יתפלל כנגד בעל חיים כיון שהוא חוצץ, ועוד שנראה כמשתחווה לו[74].

• תפילה בציבור – תפילה בציבור, במקום שיש אנשים או חפצים חוצצים בינו לבין הקיר, עדיפה מתפילה ביחיד. וצריך להשתדל במקרה כזה לעצום את עיניו או להתפלל מתוך הסידור, כדי שלא תתבלבל כוונתו[75].

• חציצה שקשה להזיזה – אם קשה להזיז את החציצה – לא יעכב את התפילה בשביל להזיזה, כיון שזה רק למצווה מן המובחר[76].

ישיבה והליכה ליד מתפלל

• ישיבה בתוך ד' אמות של מתפלל – אסור לשבת בתוך ארבע אמות של אדם המתפלל תפילת י"ח, בין מלפניו ובין מצדדיו או מאחוריו, ויש מחמירים מלפניו כמלא עיניו. והמנהג כסברה הראשונה[77].

• מעבר לפני המתפלל – אסור לעבור לפני אדם שקורא קריאת שמע, ודינו כדין המתפלל תפילת י"ח[78].
• העוסק בתפילה ובדברי תורה – אם הוא יושב ועוסק בענייני התפילה אפילו בזמירות או בקורבנות – מותר לו לשבת ליד המתפלל תפילת י"ח, ויש מקילים גם אם עוסק בדברי תורה, וסומכים עליהם בשעת הדחק. ובכל מקרה לא ישב וישתוק אלא יעסוק בתורה[79].

• כשקדם למתפלל – אם התיישב בבית הכנסת או במקום מיוחד לתפילה, ואח"כ בא אדם אחר והתחיל להתפלל לידו תפילת י"ח – צריך לקום ולעבור למקום אחר. ואם היושב ישב במקום שאינו מיוחד לתפילה ובא אדם אחר והתחיל להתפלל לידו תפילת י"ח – מהדין אינו חייב לקום, אך מידת חסידות היא לקום ולעבור למקום אחר[80].

• המוכרח לשבת ליד המתפלל – אם הוכרח מאיזה שהיא סיבה לשבת ליד המתפלל, ישתדל לומר אז מזמורים בעל פה או "פתח אליהו" וכדו'. ולכן כשמתפללים באולם של חתונה או בר מצווה ועושים שם כמה מנינים – צריכים להיזהר ולעמוד בעת שאחרים עומדים לתפילה כדי שלא להפריע להם, ואם קשה להם לעמוד – ישבו ויאמרו "פתח אליהו" וכדו'[81]. ודין זה הוא גם בחולה או חלש שקשה לו לקום ממקומו[82].

• מעבר ליד המתפלל – אם יש אדם שעומד בתפילת י"ח, אסור לעבור בתוך ארבע אמות שלפניו אבל מצדדיו ומאחריו מותר. ובזוה"ק[83] אמרו שאסור לעבור לפני המתפלל כמלוא עיניו, ומצדדיו ומאחוריו אסור בתוך ארבע אמות. וצריך להחמיר כדעת הזוה"ק, אבל אם הולך לדבר מצווה וכד', יכול להקל כדעה הראשונה[84].

• אלכסון למתפלל – צדדים שבאלכסון מצידו הקדמי של המתפלל – דינם כלפניו, וצדדים שבאלכסון מצידו האחורי של המתפלל – דינם כאחוריו, ואותם צדדים שיכול המתפלל לראותם כשלא מזיז את ראשו אלא רק את עיניו – דינם כלפניו. ואם צריך להטות ראשו כדי לראותם -דינם כצדדים שלאחריו[85].

• כשיש מחיצה – אסור לעבור לפני המתפלל אפילו אם יש לפניו כותל מזכוכית או מחיצה שגובהה עשרה טפחים ורוחבה ארבע טפחים או יותר (80 ס"מ על 32 ס"מ), כיון שאם יעבור לפניו, יכול המתפלל לראותו ויפריע לכוונתו. אך אם המחיצה גבוהה באופן שהמתפלל אינו רואה את העובר לפניו – מותר לעבור לפניו[86].

• מתפלל שאוחז סידור – האיסור לעבור לפני המתפלל הוא אפילו אם המתפלל אוחז בידו סידור או כשהוא עוטף את עיניו וראשו[87].

• מעבר לפני ש"ץ – אסור לעבור לפני שליח ציבור כשעומד להתפלל בחזרה, ואפילו שהש"ץ אומר זמירות או ברכות ק"ש אסור לעבור כנגדו[88].

• אדם שסיים להתפלל – אם גמר להתפלל תפילת י"ח ויש מאחוריו אדם שעוד לא סיים תפילתו, ואם יפסע ג' פסיעות לאחוריו יגיע לתוך ד' אמות של המתפלל אחריו – אסור לו לפסוע, וצריך להמתין עד שחברו יסיים תפילת י"ח. ולפי חומרת הזוה"ק דלעיל, אפילו אם יישאר מרחק של יותר מד' אמות בינו לבין המתפלל צריך להמתין, אלא אם הוא ממהר ללכת לדבר מצווה[89].

• התחיל להתפלל קודם שנעמד – גם אם זה שעומד מאחוריו התחיל להתפלל אחרי שהתחיל את תפילתו, ואפילו אם התחיל כשכבר היה בסוף תפילתו – לא יפסע ג' פסיעות לאחוריו, אלא ימתין לו עד שיסיים תפילתו[90].

• תפילה סמוך לאביו או רבו – אסור לעמוד ולהתפלל מאחורי רבו או מאחורי אביו, ויש אוסרים להתפלל גם לפניהם או מצידם אלא אם הרחיק ד' אמות, וטוב לחוש לדבריהם[91].

• אם רבו או אביו מתפללים על גבי בימה או דבר אחר שהוא רשות בפני עצמה – מותר לתלמיד לעמוד סמוך לשם על גבי הקרקע אפילו אם אין מרחק של ד' אמות[92].

כוונה בתפילה

• כוונה בפירוש המילים – המתפלל צריך לכוון לפירוש המילים שמוציא מפיו, וצריך שיחשוב תמיד שהשכינה כנגדו, וצריך להסיר ולדחות את כל המחשבות המטרידות אותו עד שתישאר כוונתו זכה, כיון שהתפילה היא במקום קרבן ומחשבה זרה פוסלת בקורבנות וכן הוא בתפילה. ויחשוב שאם היה מדבר לפני מלך בשר ודם, שהיום הוא כאן ומחר הוא בקבר, היה משתדל לסדר דבריו ולכוון בהם יפה שלא יכשל, ק"ו כשעומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לכוון אליו מחשבתו, כי לפני הקב"ה המחשבה כדיבור והוא חוקר את כל המחשבות. ויתפלל במתינות כמונה מעות[93].

• תפילה מתוך רחמים ולב נכנע – כשמתפלל לא יתפלל את תפילתו כעין חובה וכמשא כבד שצריך להיפטר ממנו, אלא יתפלל ויבקש רחמים ויתחנן, שנאמר[94]: "כי א -ל רחום ה' אלוקיך, לא ירפך ולא יעזבך" וכו', ויתפלל בלב נכנע כי כל אדם צריך לבקש רחמים על עצמו, שנאמר[95]: "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ואין אדם יכול לבקש בזכות עצמו אלא רק דרך תחנונים[96].

• כשלא התפלל בתחנונים – מי שלא התפלל בתחנונים או שהתפלל אך התפילה הייתה עליו כמשא – לפי דעת רוב הפוסקים צריך לחזור ולהתפלל ואפילו בזמן הזה, אבל נהגו שלא לחזור להתפלל כיון שיש חשש שלא יכוון ולא יתפלל בתחנונים גם כשמתפלל פעם שנייה[97].

• לימוד מתפילתה של חנה – על תפילת חנה נאמר[98]: "וחנה היא מדברת על ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", ולכן צריך המתפלל שיכוון את ליבו, וצריך להוציא את מילות התפילה בשפתיו בלחש שלא ישמיע לאוזנו. ואם מתפלל ביחיד יכול להגביה את קולו, אם בכך הוא יכוון טוב יותר[99].

• עיון תפילה – אומרת הגמרא[100] ש"כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב". ועוד אומרת הגמרא: "שלושה דברים מזכירים עוונותיו של אדם… קיר נטוי, ועיון תפילה, ומוסר דין על חברו". קיר נטוי – כגון העובר במקום סכנה וסומך על זכויותיו, עיון תפילה – אדם שמצפה שתיעשה בקשתו כיון שהוא התפלל בכוונה, ומזכיר על ידי זה את עונותיו כי בודקים את מעשיו לראות מדוע הוא בטוח שתפילתו תתקבל, וכך יבוא לידי כאב לב כשלא תיעשה בקשתו, אלא צריך אדם לחשוב בלבו: "מי אני, דל ונבזה, שבא לבקש ממלך מלכי המלכים הקב"ה, אלא שאני סומך על רוב חסדיו שהוא מתנהג עם בריותיו"[101].

• כוונה קודם התפילה – טוב שאדם יכוון כשמתפלל תפילת י"ח לבקשה שתקן האר"י: "ידענו ה' שאין אנו הגונים וראויים להתפלל לפניך, אבל סמכנו על רחמיך הרבים וחסדיך הגדולים, כי חפץ חסד ומרבה להטיב אתה, וככתוב[102]: 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ואתה ציוותנו להתפלל אליך, כי אתה אלוקינו ואנחנו עבדיך, ועינינו לך תלויות כעיני עבדים אל יד אדוניהם"[103].

• כוונה בברכות תפילת י"ח – המתפלל צריך לכוון בכל ברכות תפילת י"ח. ואם אינו יכול לכוון בכל הברכות לאחר השתדלות רבה, יכוון לפחות בברכה ראשונה שהיא ברכת אבות, שאם לא כוון בברכת אבות, מעיקר הדין לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל. אולם היום חוששים שגם כשחוזר להתפלל פעם שנייה לא יכוון, ולכן לא יחזור להתפלל, כדי שלא יברך עוד ברכות לבטלה [104].

• ציור האותיות במחשבה – הגאון ר' חיים מוולוז'ין נתן עצה טובה לכוון היטב בתפילה[105], ע"י שיצייר במחשבתו צורת האותיות שמוציא מפיו וכך תהיה כוונתו שלמה. ואם אינו יכול לכוון בכל הברכות מפני שמאריך בכך בתפילתו ולא יוכל להתפלל עם הציבור – יכוון לפחות בג' הברכות הראשונות[106].

הפרעה והפסקה בתפילה

• אחיזת חפצים בתפילה – כשמתפלל תפילת י"ח יקפיד שלא יאחוז בידו או תחת בית השחי תפילין או משקפיים או כל דבר שמקפיד עליו שלא ייפול, וכן ייזהר לא להחזיק סידור שלא מתפלל בו וכו' כדי שלא יהיה טרוד בגללם. ואם לובש משקפיים רפויות שחושש שיפלו – יסירם בשעת התפילה[107].

• חשש מגניבת התפילין – אם מפחד שיגנבו לו את התפילין – יקשרם על בגדיו, ואם אינו יכול לקושרם – יאחזם בידו. ולא יניח אותם על ספסל שיש לו חשש שיגנבו לו אותם משם[108].

• החזקת סידור או לולב – מותר להתפלל מתוך סידור שאוחזו בידו, כיון שזה לצורך התפילה. ומותר בתפילת מוסף בחג הסוכות להתפלל ולאחוז את לולבו בידו[109].

• תפילה במקום שיפריע לכוונתו – אסור להתפלל במקום שיש בו דבר שיכול להפריע לכוונתו כגון: שידור רדיו, תזמורת וכד'[110].

• החזקת תינוק – כשמתפלל לא יושיב תינוק בחיקו, וכל שכן שלא ירים אותו, כיון שלא יוכל לכוון כך בתפילה[111].

• נפל הסידור מידו – כשעומד בתפילת י"ח ומתפלל מתוך סידור ונפל מידו או שנפל לפניו ספר קודש ואינו יכול לכוון בגלל זה – מותר לו לעצור בסיום הברכה שנמצא בה, ללכת ולהרים את הספר, ואח"כ יחזור למקום שהפסיק[112].

• נפלה טליתו – אם נפלה טליתו מעליו – יתכופף להגביהה לאחר סיום הברכה שנמצא בה, ולא יתעטף בה עד סיום תפילת י"ח. ואם אחרים הרימוה על כתפיו – לאחר שגומר את תפילת י"ח ימשמש בה ויברך (ועיין לעיל הלכות ציצית פרק ז' סעיפים כ"א- כ"ב) [113].

• נעקץ בתפילתו – אם כשעומד בתפילה עקצו פרעוש, יתוש וכד' וכוונתו מתבלבלת – ימשמש בבגדיו להסירו או יחכך באותו מקום ע"י בגד אבל לא בידו, וישתדל לעשות זאת כשעומד בסיום ברכה[114].

• הפרעות בתפילה – אם יש ילד קטן שמטרידו בתפילה או בני אדם שמדברים לידו – יכול להשמיע בסוף הברכה קול שיבינו ממנו שהם מפריעים לתפילה, ויזהר שלא ידבר[115]. ואם גם זה לא מועיל – ילך בשתיקה למקום אחר וימשיך בתפילתו, כיון שהליכה בלבד לא הוי הפסק[116].

• כשתינוק טינף לידו – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק בצואה את המקום לידו, ואין לו דבר שיכול לכסותו או שיש שם ריח רע גם אם יכסה את הצואה – יתרחק ארבע אמות ממקום שכלה הריח, וימשיך תפילתו או שיצא לבית אחר ויסיים שם תפילתו[117].

• כשתינוק טינף ליד אחרים – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק בצואה את המקום, ואנשים אחרים העומדים לידו בתפילה לא הרגישו בכך – יזהירם ברמז וישתדל שלא לדבר. ואם לא יכול להזהירם אלא אם ידבר – מותר לו להפסיק בדיבור ולהזהירם, כיון שיש בזה איסור דאורייתא[118] (תפילה במקום מטונף).

• כשתינוק טינף במי רגליים – היה עומד בתפילת י"ח וטינף תינוק במי רגליים – יתרחק ארבע אמות ויגמור שם תפילתו, ואם עומדים אחרים לידו – לא צריך להזהירם אפילו בתנועות ידיים[119].

• שומע קדיש וקדושה בתפילתו – היה עומד בתפילת י"ח ושמע שהחזן אומר קדיש או קדושה וכד' – לא יענה, וישמע את דברי הש"ץ ויכוון לדבריו, ונחשב לו כאילו ענה[120]. וכל זה הוא כששומע את הקדיש או הקדושה מחזן קבוע או שהוא תלמיד חכם שמכוון להוציא אחרים י"ח, אבל מי ששמע מש"ץ שאינו יודע לכוון להוציא אחרים ידי חובה – אין שום תועלת אם יפסיק וישמע מה שאומר הש"ץ, כיון שאינו יוצא בזה ידי חובה, ולכן ימשיך בתפילתו[121].

• הדין הנ"ל, שצריך לעצור ולהקשיב לתפילת הש"ץ, הוא רק אם מתפלל באותו מניין עם הש"ץ ושומע דבר שבקדושה שחייב בו, אלא שאינו יכול לענות כיון שהוא נמצא באמצע התפילה, אבל אדם שמתפלל במניין אחד ושומע דבר שבקדושה ממניין אחר – לא יפסיק, אלא ימשיך בתפילתו כרגיל[122].

• הפסקה ב"אלוקי נצור" – אם נמצא לפני "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' הראשון – לא יפסיק לשום דבר שבקדושה, אבל אחריו, אפילו באמצע "אלוקי נצור", יכול להפסיק ולענות גם לאמנים של ברכות ולכל דבר שבקדושה[123] (כדין שבין "ברוך שאמר" ל"ישתבח", ועיין בלוח ההפסקות).

• כשהמתפלל רחוק מהחזן – אם המתפלל רחוק מהחזן ואינו שומעו – אינו צריך להפסיק בתפילה[124].

• הפסקה בדיבור – אסור להפסיק בדיבור באמצע העמידה, אפילו במקום מצווה כגון במוסף של ר"ה שרוצה לומר לתוקע לתקן תקיעותיו וכדו', אבל מותר לרמוז בידיו לתוקע שטעה[125].

• הפסקה במקום סכנה – מותר להפסיק בדיבור במקום סכנה, כשאינו יכול להינצל מהסכנה בלי דיבור, אבל אם יכול להינצל מהסכנה ע"י שילך למקום אחר – יעקור ממקומו ולא ידבר[126].

• אם נמצא בשעת סכנה ויכול לגמור תפילתו בקיצור, דהיינו שיאמר תחילת כל ברכה וסופה, וכך לא יצטרך לדבר – יעשה כך, ולא צריך אח"כ לחזור ולהתפלל[127].

• כשחזן ממתין לאדם חשוב – אדם חשוב שרואה שהש"ץ ממתין לו עד שיסיים תפילתו, וחושש לטורח הציבור – יכול לרמוז לחזן שיתחיל להתפלל[128].

• שהה כדי לגמור את כולה – אם הפסיק בתפילה ושהה כדי לגמור את כולה – עיין לעיל (פרק י"ד סעיף קי"ג) בדינים אלו.

• המתנה לחבר שמתפלל – אם נשארו בבית הכנסת רק הוא וחברו – חייב להמתין לחברו עד שיסיים כדי שלא יתבלבל בתפילתו. ואם לא המתין – גורם לשכינה שתסתלק מישראל, ואם המתין לו  – זוכה לברכות הרבה. אך אם חברו מאריך בבקשות ובתחנונים – אינו חייב להמתין לו[129].

*עיין עוד בפרק י"ד בהלכות נוספות בעניין זה.

[1] יחזקאל א', ז'.

[2] בא"ח פרשת בשלח סעי' ב'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ד'. בית יוסף סי' צ"ה. שו"ע סי' צ"ה סעי' א' -ג'. כה"ח שם ס"ק א' -י"ב.

[3] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ב'.

[4] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ג'. משנ"ב שם ס"ק א'.

[5] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ד'.

[6] שו"ע סי' צ"ד סעי' ח'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"א.

[7] שו"ע סי' צ"ד סעי' ו', ועי' שם סעי' ז' -ט'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י'.

[8] שו"ע סי' צ"ה סעי' ג'. בא"ח פרשת בשלח סעי' א'.

[9] כה"ח סי' צ"א ס"ק ב'.

[10] פסחים נ"ז ע"ב. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ב'.

[11] כה"ח סי' צ"א ס"ק כ"ט.

[12] זוהר ואתחנן דף ר"ס ע"ב.

[13] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק י'. ביאור הלכה שם ד"ה "צריך".

[14] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק י'.

[15] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ד'.

[16] שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ו'. שו"ע סי' צ"ד סעי' ו'.

[17] זוה"ק (אדרא) האזינו רצ"ד ע"א. תיקונים תיקון י'. שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ז' -ט'. בא"ח פרשת משפטים סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ג'.

[18] אחרונים.

[19] עמוס ד', י"ב.

[20] שו"ע סי' צ"א סעי' ו'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ו.

[21] שו"ע סי' צ"א סעי' ד', ה' והחונים עליו.

[22] עפ"י כה"ח סי' צ"א ס"ק י"ג וסי' ב' ס"ק ט"ו, ט"ז.

[23] שו"ת הרדב"ז סי' ק"ו. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ח. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ד.

[24] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ג. תשובות הרמב"ם החדשות סי' רט"ו. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ד.

[25] עי' בשו"ת אבקת רוכל סי' ס"ג. שד"ח אסיפת דינים "בית הכנסת" סעי' י"א.

[26] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ג.

[27] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ז.

[28] שו"ע סי' צ"ז סעי' ב'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.

[29] רש"י ברכות כ"ד ע"א ד"ה "שגיהק", "פיהק".

[30] שו"ע סי' צ"ז סעי' א' והחונים עליו. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.

[31] ברכות ו' ע"ב.

[32] עמוס ד', י"ב.

[33] תהלים כ"ג, א'.

[34] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. ועיין ביאור הלכה סי' צ"ב בשם רעק"א.

[35] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ד'. ביאור הלכה שם ד"ה "צריך לחזור ולהתפלל".

[36] שו"ע סי' צ"ב סעי' א'.

[37] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק ה'. אחרונים.

[38] שו"ע סי' צ"ב סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ח'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ג'.

[39] שו"ע סי' צ"ב סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק י'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.

[40] בא"ח פרשת בשלח סעי' א'.

[41] בא"ח פרשת בשלח סעי' ב'. כף החיים פלאג'י סי' ט"ו סעי' א'.

[42] בא"ח פרשת בשלח סעי' ג'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק ז'. משנ"ב שם ס"ק ג'.

[43] מלכים א' ח', מ"ח.

[44] שיר השירים ד', ד'.

[45] ברכות ל' ע"א.

[46] שו"ע סי' צ"ד סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. בא"ח פרשת יתרו סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' א'.

[47] בא"ח פרשת יתרו סעי' א'.

[48] שו"ע סי' צ"ד סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ז'. בא"ח פרשת יתרו סעי' א'.

[49] בא"ח פרשת יתרו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ז'.

[50] משנ"ב סי' צ"ד ס"ק ט'. כה"ח שם ס"ק ח', ט'.

[51] בית יוסף סי' צ"ד. שו"ע שם סעי' ג'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ב'.

[52] שו"ע סי' צ"ד סעי' ד', ה'. כה"ח שם ס"ק טו"ב.

[53] אחרונים.

[54] שו"ע סי' צ' סעי' ה', ו' והחונים עליו. שו"ע סי' צ"ד סעי' ט' ברמ"א שם. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ט.

[55] תהלים ק"ל, א'.

[56] שו"ע סי' צ' סעי' א', ב'. כה"ח שם ס"ק י"ג. בא"ח פרשת יתרו סעי' ג'.

[57] שו"ע סי' צ' סעי' א'.

[58] כה"ח סי' צ' ס"ק י"ד. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[59] שו"ע סי' צ' סעי' א'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ג'.

[60] בא"ח פרשת יתרו סעי' ד'. כה"ח סי' צ' ס"ק ד'.

[61] כה"ח סי' צ' ס"ק ו'.

[62] כה"ח סי' צ' ס"ק כ'.

[63] כה"ח סי' צ' ס"ק ל"ז.

[64] כה"ח סי' צ' ס"ק פ"א.

[65] בן יהוידע גיטין ז' ע"א.

[66] חוקי הנשים מ"ג.

[67] בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ד'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ב.

[68] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ז'.

[69] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ח'.

[70] שו"ע סי' צ' סעי' כ"א. בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ה'.

[71] תוס' ברכות ה' ע"ב ד"ה "שלא יהא". בית יוסף סי' צ'. משנ"ב שם ס"ק ס"ה. כה"ח שם ס"ק קכ"ט. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ה'.

[72] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.

[73] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ב. כה"ח שם ס"ק קל"ה. בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'.

[74] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ה.

[75] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.

[76] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.

[77] שו"ע סי' ק"ב סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[78] כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ה. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[79] בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[80] שו"ע סי' ק"ב סעי' ג'. בית יוסף שם. כה"ח שם ס"ק י"ד. בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[81] בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק ז'.

[82] כה"ח סי' ק"ב ס"ק י"ג.

[83] זוהר בראשית דף קל"ב ע"א.

[84] שו"ע סי' ק"ב סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ז. בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'.

[85] שו"ע סי' ק"ב סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ח. משנ"ב שם ס"ק ט"ז. כה"ח סי' ע"ט ס"ק ט'.

[86] בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ד.

[87] כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ב. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[88] בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ה. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[89] שו"ע סי' ק"ב סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק ל'.

[90] שו"ע סי' ק"ב סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק ל"ב. בא"ח פרשת יתרו סעי' ח'.

[91] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ד. כה"ח שם ס"ק קמ"ד.

[92] משנ"ב סי' צ' ס"ק ע"ט.

[93] שו"ע סי' צ"ח סעי' א'. כה"ח ס"ק ב'. בא"ח פרשת בשלח סעי' ד'.

[94] דברים ד', ל"א.

[95] קהלת ז', כ'.

[96] שו"ע סי' צ"ח סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' א'.

[97] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' א'. כה"ח סי' צ"ח ס"ק ט"ז. משנ"ב שם ס"ק ט'. ביאור הלכה שם ד"ה "יתפלל דרך תחנונים".

[98] שמואל א' א', י"ג.

[99] שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. ומה שאנשים לא משמיעים לאוזניהם – הוא עפ"י הזוה"ק (ויקהל דף ר"ב ע"א). ועי' כה"ח שם ס"ק ז', ח'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ג'.

[100] ברכות נ"ה ע"א.

[101] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ה'. שו"ע סי' צ"ח סעי' ה'.

[102] תהלים קמ"ה, ט'.

[103] בא"ח פרשת בשלח סעי' ד'.

[104] שו"ע סי' ק"א סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ד'.

[105] נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[106] בא"ח פרשת בשלח סעי' ה'.

[107] שו"ע סי' צ"ו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ב.

[108] כה"ח סי' צ"ו ס"ק ז'.

[109] שו"ע סי' צ"ו סעי' א', ב'. כה"ח שם ס"ק ו' (שלא נהגו להתפלל עם לולב).

[110] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ב.

[111] כה"ח סי' צ"ו ס"ק ד'.

[112] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג. כה"ח סי' צ"ו ס"ק י'. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[113] שו"ע סי' צ"ז סעי' ד' והחונים עליו.

[114] שו"ע סי' צ"ז סעי' ג'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג.

[115] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ג.

[116] בא"ח פרשת משפטים סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ד ס"ק א'.

[117] בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'. שו"ע סי' צ' סעי' כ"ז.

[118] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ז והחונים עליו. בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'.

[119] בא"ח פרשת משפטים סעי' ד'.

[120] שו"ע סי' ק"ד סעי' ז'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ה'.

[121] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ו'.

[122] אחרונים.

[123] שו"ע סי' קכ"ב סעי' א'.

[124] בא"ח פרשת משפטים סעי' ה'.

[125] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'. כה"ח סי' ק"ד ס"ק ל"ד.

[126] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'.  שו"ע סי' ק"ד סעי' א', ג' והחונים עליו.

[127] בא"ח פרשת משפטים סעי' ו'.

[128] כה"ח סי' ק"ד ס"ק א'.

[129] שו"ע סי' צ' סעי' ט"ו. כה"ח שם ס"ק ק', ק"א.