פרק כז – ברכת הלבנה

מעלתה

• מעלתה – גדולה מעלת ברכת הלבנה, ואומרת הגמרא שמי שמברך על הלבנה בזמנה כאילו מקבל פני שכינה, וכלשון הגמ': "כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא[1]: 'החדש הזה', וכתיב התם[2]:  'זה אלי ואנוהו'. תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש – דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד"[3].

• צורת הברכה – כשמברך ברכת הלבנה צריך לברך בשמחה גדולה. ויברך בנחת רוח ובשפה ברורה[4].

• מתוך סידור – ישתדל לברכה מתוך סידור ולא בעל פה[5].

• ברוב עם – כדאי להשתדל לברך ברכת הלבנה בעשרה כי "ברוב עם הדרת מלך". אמנם אם חושש להפסיד בגלל זה את ברכת הלבנה – לא יתעכב בשל כך[6].

זמנה

• זמן ברכתה הוא משיעברו שבעה ימים שלמים מזמן מולד הלבנה, ויכול לברך עד ליל ט"ו לחודש (דהיינו קודם שיעברו י"ד ימים י"ח שעות וכ"ב דקות מהמולד). ויזהר לא להקדים ולא לאחר מזמנים אלו. ואעפ"י שיש מקדשים אותה לאחר שעברו שלושה ימים מהמולד – עדיף שיקדשה ביחיד בזמנה משיקדשה בציבור קודם שעברו שבעה ימים[7].

• ברכתה קודם צאת הכוכבים – אין לקדש את הלבנה קודם צאת הכוכבים אלא רק לאחר צאתם שאז הלבנה זורחת ונהנין מאורה[8], ולא שצריך ליהנות מאורה אלא שתאיר היטב. ויכול לברך כל עוד זריחתה ניכרת על הקרקע[9].

• עננים – אם יש עננים שמכסים את הלבנה – לא יברך, ואפילו אם הענן הוא דק ביותר[10].

• תפילת ערבית וברכת הלבנה – תפילת ערבית קודמת לברכת הלבנה כי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. אמנם אם חוששים שעד שיסיימו תפילת ערבית יהיו עננים – יכולים לקדשה קודם ערבית[11].

• ברכה במוצאי שבת – מצווה מן המובחר לברך ברכת הלבנה במוצאי שבת, כשהוא מבושם ובגדיו נאים ואז הוא ברוב עם[12]. אמנם אם הגיע זמנה וחושש שמא יהיה מעונן אם ימתין עד מוצאי שבת – יברך מיד, ולא ימתין עד מוצאי שבת[13]. ובמקרה כזה יכול לברך אפילו יחיד בלי מניין[14].

• ליל שבת ויו"ט – אין לקדש את הלבנה בלילי שבתות וימים טובים[15].

• לילה אחרון בשבת או ביו"ט – אם הגיע הלילה האחרון שאפשר לקדש בו את הלבנה, והוא ליל שבת או ליל יום טוב – יקרא את נוסח ברכת הלבנה מתוך הגמרא[16] ויכוון לשם מצוות תלמוד תורה[17].

• ברכתה בחודשים תשרי ואב – אין מקדשין את הלבנה קודם תשעה באב וקודם יום הכיפורים, ובמוצאי יום הכיפורים יקדשנה מיד כיון ששרוי אז בשמחה. אמנם במוצאי תשעה באב ושאר תעניות לא יקדשנה עד שיטעם משהו, ובמוצאי תשעה באב טוב שיחליף מנעליו קודם שיקדשנה[18]. וכיום שנועלים נעלי גומי בתשעה באב, ואנשים רגילים ללכת בהם גם בשאר ימות השנה – אין צריך להחליף המנעלים[19].

מקום הברכה

• גג, חלון – אין מקדשין את הלבנה תחת גג אלא יקדשה תחת כיפת השמים כיוצא לפני המלך[20]. אמנם מי שאינו יכול לצאת מחוץ לביתו מחמת חולי וכדו' – יכול לקדשה בביתו דרך חלון זכוכית[21].

• משקפיים – משקפיים אינם חציצה בין עיניו ללבנה ויכול לברך איתם[22].

החייבים והפטורים

• אבל – אבל בתוך שבעת ימי אבלותו לא יקדש את הלבנה אלא אם יש חשש שיעבור זמנה, וגם אז ישתדל לקדשה לאחר ג' הימים הראשונים של האבלות[23].

• סומא – סומא, כיון שיש מחלוקת אם מברך – לא יברך כי ספק ברכות להקל. ולכן טוב שיעמוד ליד החזן המברך ויאמר לחזן שיכוון לפוטרו ויצא ידי חובה בשמיעה[24].

• נשים – נשים אינן מברכות ברכת הלבנה[25], אך טוב שכשיראו את הלבנה בפעם הראשונה מתחילת החודש יאמרו: "ברוך מחדש חודשים", ובשעה שהקהל מברכים ברכת הלבנה יעמדו גם הן ויאמרו: "ברוך מחדש חודשים. סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, אמן"[26].

• קטן – טוב לחנך קטן שהגיע לגיל חינוך לברך ברכת הלבנה[27].

ברכתה

• קודם הברכה – קודם ברכת הלבנה יאמר מזמור[28]: "השמים מספרים" וכו' ואח"כ מזמור[29]: "הללו את ה' מן השמים" עד התיבות: "חק נתן ולא יעבור". אח"כ יביט בלבנה ובכוכבים ויאמר פסוק[30]: "כי אראה שמיך" וכו' ופסוק[31]: "ה' אדוננו מה אדיר" וכו'. אח"כ יאמר: "לשם ייחוד וכו' הריני בא לקיים מצוות ברכת הלבנה….", ואח"כ יאמר את הברכה עצמה מילה במילה בכוונה[32].

• נוסח הברכה – הנוסח הנכון בברכה הוא: "פועל אמת שפעולתו אמת". וראוי להפסיק מעט בין תיבת "שתתחדש" לתיבת "עטרת", וכן אומרים: "רצון קוניהם"[33].

• לאחר הברכה – לאחר הברכה יאמר ג' פעמים: "סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל (והמנהג הנכון לומר: "תהי" ולא "תהיה"), אח"כ יאמר: "ברוך יוצרִיך ברוך עושִֹיך" וכו' (בחיריק), ויכוון שהר"ת של כל השבחים הוא "יעקב". אח"כ יאמר: "כשם שאנחנו מרקדים כנגדִיך" וכו' (גם כאן בניקוד חיריק), וידלג ג' פעמים במקומו להראות ששמח בקבלת פני השכינה. אח"כ יאמר פסוק[34]: "תפול עליהם אימתה ופחד" וכו' ישר והפוך. ויחזור על כל הסדר הנ"ל ג' פעמים[35].

• כשמברך יחיד – גם אם אומר את ברכת הלבנה ביחיד יאמר: "כשם שאנחנו מרקדים כנגדיך" ולא "כשם שאני מרקד כנגדיך"[36].

• דילוג – כשמדלג בברכת הלבנה יזהר שלא יכרע ויראה ככורע ללבנה ח"ו[37].

• סיום הברכה – אחר שאמר הסדר הנ"ל אומר: "דוד מלך ישראל חי וקיים" ג' פעמים, "אמן" ג' פעמים, "סלה" ג' פעמים ו"ועד" ג' פעמים. אח"כ אומר ז' פעמים פסוק[38]: "לב טהור ברא לי" וכו', מזמור[39]: "אשא עיני אל ההרים" וכו', מזמור[40]: "הללויה הללו אל בקודשו" וכו' וברייתא[41] של "תנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו" וכו'[42].

• לאחר שגמרו ברכת הלבנה יאמרו קדיש "על ישראל", ואח"כ יאמרו את הפסוק[43]: "והיה אור הלבנה" וכו' ופסוק[44]: "ותעדי זהב וכסף" וכו', ואח"כ יאמר לחברו: "שלום עליכם" ג' פעמים[45].

• ניעור בגדיו – לאחר ברכת הלבנה ינער את שולי בגדיו[46].

• סגולות בברכת לבנה – מי שרוצה לארש אישה – סגולה טובה לומר ברכת הלבנה בכוונה ובציבור[47].

• מי שיש לו מחוש בשיניו – סגולה טובה להסתכל בציציותיו לאור הלבנה לאחר שברך עליה[48].

• הסתכלות בלבנה – לא ירבה להסתכל בלבנה יותר מדי, אלא יסתכל בה קודם שמברך, ומשהתחיל לברך – לא יסתכל בה כלל[49].

[1] שמות י"ב, ב'.

[2] שמות ט"ו, ב'.

[3] עי' סנהדרין מ"ב ע"א. כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ח'

[4] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' כ"ג. כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ט'.

[5] כה"ח סי' ק' ס"ק ד'.

[6] אחרונים.

[7] שו"ע סי' תכ"ו סעי' ג'. בא"ח פרשת ויקרא סעי' כ"ג, ועי' בן יהוידע  סנהדרין מ"ב ע"א. אחרונים.

[8] שו"ע סי' תכ"ו סעי' א' ברמ"א שם.

[9] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק י"ז.

[10] בא"ח פרשת ויקרא סעי' כ"ב, כ"ג, ועי' כה"ח סי' תכ"ו ס"ק י"ח.

[11] עי' שו"ת נודע ביהודה או"ח מהדו"ק סי' מ"א.

[12] שו"ע סי' תכ"ו סעי' ב'. משנ"ב שם ס"ק ד'.

[13] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק כ"ג.

[14] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק י"ג, כ"ג.

[15] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ל"ב.

[16] סנהדרין מ"ב ע"א.

[17] אחרונים.

[18] שו"ע סי' תכ"ו סעי' ב' ברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק כ"ט.

[19] אחרונים.

[20] שו"ע סי' תכ"ו סעי' ד' ברמ"א שם. משנ"ב שם ס"ק כ"א.

[21] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ס"ג, ועי' שם ס"ק י"ט.

[22] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' כ"ה. כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ג'.

[23] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק כ"ה.

[24] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' כ"ה.

[25] שו"ת רב פעלים ח"ד חלק או"ח סי' ל"ד בשאלה השישית.

[26] חוקי הנשים פרק מ"ג.

[27] משנ"ב סי' תכ"ו ס"ק א'.

[28] תהלים י"ט.

[29] תהלים קמ"ח.

[30] תהלים ח', ד'.

[31] תהלים ח', י'.

[32] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק י"ד.

[33] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ה', ו'.

[34] שמות ט"ו, ט"ז.

[35] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ל"ה-ל"ח, מ"ב, מ"ג.

[36] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק מ"א.

[37] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ט"ל.

[38] תהלים נ"א, י"ב.

[39] תהלים קכ"א.

[40] תהלים ק"נ.

[41] סנהדרין מ"ב ע"א.

[42] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק מ"ד.

[43] ישעיה ל', כ"ו.

[44] יחזקאל ט"ז, י"ג.

[45] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק מ"ה, מ"ו.

[46] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק מ"ח.

[47] כה"ח סי' תכ"ו ס"ק י'.

[48] ראה טעמי המנהגים אות ת"ס.

[49] בא"ח פרשת ויקרא סעי' כ"ג. כה"ח סי' תכ"ו ס"ק ל"ד.