מבית דרכי הוראה לרבנים

פרק ו' – ברכות השחר

תוכן הספר

דינים כלליים בברכות השחר

 

  • תחילת הדיבור בבוקר – כשיעור האדם משנתו, טוב שלא ידבר כלל, אלא תחילת דיבורו יהיה במצווה, לברך ליוצר נשמתו, דהיינו שיאמר: "מודה אני" וכו'[1].

 

  • צריך לברכם בכל יום – כל י"ח ברכות השחר מברכת "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכות התורה, חייב אדם לסדרם ולברכם בכל יום גם אם לא נתחייב בהם, לפי שכולם הם רמזים נפלאים על אורות עליונים ואין לבטלם. ואפילו אם לא ישן בלילה או לא הסיר מצנפתו או בגדיו או סודרו או מנעליו וכיוצא בזה – צריך לברכם בכל יום, לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו[2].

 

  • ישן בלילה – אם ישן בלילה – יברך את כל ברכות השחר וברכות התורה מיד כשיקום ממיטתו אף על פי שלא עלה עמוד השחר (ועיין לקמן אות ס"ו – דיני הניעור בלילה).

 

  • שינוי מקום – לכתחילה אין לשנות מקום כשאומר ברכות השחר, ולכן צריך להשתדל לברך את כל הברכות במקום שמברך "על נטילת ידיים"[3].

 

  • ברכה מהכתב – טוב לברך את ברכות השחר מתוך הסידור, כדי שלא יתבלבל ויזכיר שם שמים לבטלה, וראוי לאב לחנך את בניו מקטנותם לכך, והרגל נעשה טבע לכל ימיו[4].

 

  • ברכה אחרי התפילה – אם לא ברך ברכות השחר קודם התפילה, יברכם אחרי התפילה חוץ מברכת "המחזיר נשמות לפגרים מתים" שכבר נפטר בברכת "מחיה המתים", וחוץ מברכות התורה שכבר נפטר בברכת "אהבת עולם". ויזהר ללמוד תורה מיד אחר התפילה כדי שיצא ידי חובה בברכת "אהבת עולם" אליבא דכולי עלמא, ואם לא למד – יצא ידי חובה. אך ודאי שלכתחילה לא יניח הברכות עד לאחר התפילה, כיון שהוא מבלבל את סדר התיקון הנעשה על ידם[5].

 

  • נזכר בתוך התפילה שלא ברך – אם נזכר בפסוקי דזימרה שלא בירך ברכות השחר – לא יאמר אותן אפילו לא בין המזמורים אלא אחר תפילת שמונה עשרה חוץ מברכת "אלוקי נשמה" שיכול לאומרה בין הפרקים כדי שלא יפסיד ברכה זו, ואם נזכר באמצע "יוצר" – יאמר ברכה זו בין הפרקים של ברכות קריאת שמע[6].

 

  • לא ברך כל היום – אם לא ברך ברכות השחר יכול לברכם עד סוף היום, אך לא לאחר השקיעה[7].

 

  • מסופק אם ברך – אם מסופק בברכה מברכות השחר אם אמרה או לא, כגון שהתנמנם בינתיים וכדו', יברכה בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו[8].

 

  • אָבֵל אָבֵל מברך את ברכות השחר אחרי הקבורה מהטעם דלעיל (סעיף ב'), אע"פ שבתחילת היום כשמתו היה מוטל לפניו היה אונן ונפטר מברכות אלו[9].

 

ברכת "אלוקי נשמה" ו"אשר יצר" 

 

  • פתיחתה בברוך – ברכת "אלוקי נשמה" אינה פותחת ב"ברוך" מפני שהיא ברכת ההודאה, ויסמוך אותה לברכת "אשר יצר" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, ויש טעם בדבר גם לפי הסוד[10].

 

  • אם לא ניזקק לנקביו לא יברך "אשר יצר" אלא יתחיל מ"אלוקי נשמה"[11], ולא יקדים ברכת "הנותן לשכוי בינה" ל"אלוקי נשמה" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, כי ברכת "אלוקי נשמה" צריכה להיות קודמת לברכת "הנותן לשכוי בינה"[12] .

 

  • דקדוק הלשון באמירתה – יאמר מילת "אלוקי" ויפסיק מעט, ואח"כ יאמר: "נשמה שנתת בי" וכו', שלא ישָמע כאומר שאלוקיו הוא נשמה[13].

 

  • יאמר: "ולהחזירה בי לעתיד לבא" והכוונה על החזרת הנשמה אחרי שיישן בפעם הבאה, וכן על החזרת הנשמות בתחיית המתים[14].

 

  • לא יאמר: "טהורה היא" אלא "טהורה", ולא יאמר: "שאתה הוא ריבון כל המעשים", אלא "ריבון כל המעשים" בלבד, כדי שיהיו בברכה זו מ"ז תיבות כמניין הוי"ה (26) אהי"ה (21), והוא על פי הסוד[15].

 

  • כשחותם בברכה: "המחזיר נשמות לפגרים מתים" יכוון לאותם גופים השובתים ממלאכתם שנקראים פגרים מלשון ביטול, ו"מתים" הכוונה על השינה שהיא אחד מששים ממיתה, והוא רמז לתחיית המתים[16].

 

"הנותן לשכוי בינה"

 

  • "הנותן לשכוי בינה" – פירושו הנותן לתרנגול בינה[17] להבחין בין אמצע היום לאמצע הלילה[18], ויש עוד טעמים ופירושים עפ"י הסוד[19].

 

  • גם חרש מברך ברכה זו[20], וכן מי שגר במקום שאין תרנגול מצוי שם, כיון שהוא מברך על מנהגו של עולם (כדלעיל סעיף ב').

 

"פוקח עיוורים"

 

  • ברכת "פוקח עיוורים" פירושה הפוקח את עינינו שהיו סגורות בשעת השינה ועכשיו נפקחו[21], וגם סומא מברך ברכה זו בשם ומלכות מהטעם דלעיל (סעיף ב').

 

"מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים"

 

  • טעה בסדר הברכות – טעה וברך "זוקף כפופים" לפני "מתיר אסורים" יברך "מתיר אסורים" בשם ומלכות[22] , אף שיש חולקים[23], כי לא אומרים ספק ברכות להקל נגד האר"י[24].

 

  • חיבר שתי ברכות – אם חיבר שתי ברכות, כגון שאמר: "בא"ה אמ"ה פוקח עוורים, מתיר אסורים" או "מתיר אסורים, זוקף כפופים" וכיוצא בזה – אינו חוזר ומברך שכבר יצא ידי חובת שתי הברכות[25].

 

  • חולה – גם חולה השוכב במיטה ואינו יכול לזוז, יברך "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים", מהטעם דלעיל (סעיף ב')[26].

 

  • נזכר שלא ברך – התחיל לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם" על דעת לסיים: "זוקף כפופים" ונזכר שלא ברך "מתיר אסורים" – יסיים: "מתיר אסורים"[27].

 

"הנותן ליעף כח"

 

  • הגם שמרן סובר שאין מברכים "הנותן ליעף כח", סמכינן בזה על סברת האר"י, ומברכים אותה בשם ומלכות[28].

 

"רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", "שעשה לי כל צרכי" 

 

  • סדר הברכות הוא: "רוקע הארץ על המים", "המכין מצעדי גבר", ואח"כ "שעשה לי כל צרכי"[29].

 

  • ברכת "שעשה לי כל צרכי" תוקנה על נעילת המנעלים. ועפ"י הסוד סדר נעילת המנעלים וברכת "שעשה לי כל צרכי" עמוק מאוד[30].

 

  • מי שלא חלץ מנעליו במשך הלילה, חולה, אָבֵל ושאר כל אדם ההולכים יחפים יברכו: "שעשה לי כל צרכי" מהטעם דלעיל (סעיף ב'), וטוב שיכוונו על כל אנשי העולם שאינם הולכים יחפים ומסייעים לאותם ההולכים יחפים, ועל הימים שהם עצמם אינם הולכים יחפים[31].

 

  • בתשעה באב וביום הכיפורים, אין מברכים "שעשה לי כל צרכי" כיון שאסור לנעול נעליים בימים אלו, ואעפ"י שיש הנועלים נעליים כגון חולה, יולדת וכיוצ"ב, הם בטלים כלפי הרוב, וגם הם לא יברכו ברכה זו[32].

 

  • במוצאי תשעה באב ויום הכיפורים אין מברכים "שעשה לי כל צרכי" כשנועלים נעליים, כי ברכה זו נתקנה רק על שעות היום[33].

 

"שלא עשני גוי", עבד ואשה

 

  • סדר הברכות הוא: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה". טעה וברך "שלא עשני אשה" לפני "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", יברך אח"כ בלי שם ומלכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", ויהרהר שם ומלכות בלבו[34].

 

  • טעה והקדים ברכת "שלא עשני עבד" לברכת "שלא עשני גוי", יברך אח"כ "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו[35].

 

  • נוסח הברכה הוא: "שלא עשני גוי", ולא: "שעשני יהודי", כפי שמודפס בכמה סידורים כיון שעשו זאת מפחד הנוצרים[36].

 

  • כשמברך ברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד" יכוון לשבח להקב"ה שברא אותנו כיהודים השמחים בתורה ובקיום המצוות ולא פטר אותנו מהם[37].

 

  • גר יברך: "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות, ואם הייתה הורתו ולידתו בקדושה מברך בשם ומלכות[38].

 

  • חובת הברכה "שלא עשני עבד" חלה גם על שבוי, ויברך בשם ומלכות כיון שברכה זו לא נתקנה על העבדות עצמה אלא מפני שאין העבד חייב במצוות כישראל, ואינו ראוי לבוא בקהל ופסול לכמה דברים[39].

 

  • בברכת "שלא עשני אשה" יכוון לשבח להקב"ה שחייבו גם במצוות עשה שהזמן גרמא. ויכוון עוד על ההבדל בהדרת פנים בין איש שיש לו זקן לאשה שאין לה – ובכוונה זו יש הארה ע"פ הסוד[40].

 

  • נשים חייבות לברך את כל ברכות השחר, מלבד ברכת "שלא עשני אשה" שעליהן לברך במקומה: "שעשני כרצונו" בלי שם ומלכות, ויהרהרו "שם ומלכות" בלבן, אבל ברכות "שלא עשני גויה" ו"שלא עשני שפחה", מברכות בשם ומלכות[41].

 

"המעביר חבלי שינה" וכו'

 

  • יברך "המעביר חבלי שינה" אעפ"י שלא ישן מהטעם דלעיל[42] (סעיף ב').

 

  • אם בשעה שבא לברך ברכת "המעביר" מרגיש עייפות או שעדיין הוא מתנמנם, ימתין עד שתעבור העייפות ויברך[43].

 

  • ברכת "המעביר חבלי שינה" מסתיימת ב"גומל חסדים טובים לעמו ישראל", ולכן אומרים "ויהי רצון" בתוספת "וא"ו" החיבור[44], ואין עונים "אמן" אחרי "ותנומה מעפעפי" אלא אחרי "גומל חסדים טובים לעמו ישראל"[45].

 

  • ברכה זאת אומרה בלשון יחיד: מעיני, מעפעפי, תרגלני, תדביקני וכו'[46].

 

  • בבקשת "ואל תביאני לידי חטא" אין הכוונה לחטא ממש, שהרי אין חשש שהקב"ה יגרום לאדם לחטוא ממש שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"[47], אלא יכוון שהקב"ה לא יביאו לדבר שאפשר שיבוא ממנו לידי חטא, ושלא יזמין לפניו מעשה ודבר שאפשר שהיצר הרע מחטיאו באותו הדבר[48].

 

  • כשאומר: "ואל תביאני לידי חטא" הכוונה על שוגג ו"עוון" הכוונה על מזיד, וכן "חטא" על הירהור ו"עוון" על מעשה[49].

 

  • "ותרחיקני מיצר הרע" הכוונה על מלאך רע, אבל אם יצר הרע מסית את האדם – צריך להלחם בו[50].

 

  • "ותתנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי", הכוונה על הדברים שגלויים רק "בעיניך" ונסתרים מאחרים, וגם על דברים ש"בעיני כל רואי", דהיינו שהם גלויים גם לאחרים – בשניהם תתנני לחן ולחסד ולרחמים[51].

 

  • "גומל חסדים טובים לעמו ישראל", מלבד הפירוש הפשוט הכוונה היא על ההוצאה מההסתר לגילוי (כמו: "ויגמול שקדים"[52]) של ה"חסדים טובים" – הברית שיש לרבש"ע עם ישראל (כמו "חסדי דוד הנאמנים"[53]), והוא משפיע אותם "לעמו ישראל"[54].

 

  • בברכת "המעביר" ישנם י"א בקשות להצלה כגון: "עזי פנים, עזות פנים" וכו', ולא יוסיף בקשות נוספות בין לשונות אלו[55].

 

  • לאחר שגמר את ה"יהי רצון" הנ"ל רשאי להוסיף בקשות כרצונו, ועל זה נאמר: "הרחב פיך ואמלאהו"[56] כי שעה זאת היא שעת רצון[57].

 

  • לאחר ה"יהי רצון" הנ"ל טוב להוסיף בקשה זו: "וכן יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי, שתצילני היום ובכל יום ויום ממלשינות, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משונה, מחולאים רעים, ממקרים רעים ומדינה של גהינם"[58], וכשאומר: "ומדינה של גהינם" – יכוון שגם בעולם הזה לא נגיע למצב של כריתת הנפש וירידה עוד בחיים לגהינם[59].

 

ברכות התורה

 

  • ברכות התורה שלוש הן[60]:

א. "בא"ה אמ"ה אקב"ו על דברי תורה".

ב. "והערב נא… בא"ה המלמד תורה לעמו ישראל".

ג. "בא"ה אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"ה נותן התורה".

 

  • מכיון שברכות אלו הן נפרדות, יענה השומע אמן גם לאחר ברכה ראשונה אע"פ שאומרים לאחריה "והערב" עם "וא"ו" החיבור[61].

 

  • יברך ברכות התורה בכוונה רבה, וידוע כי בית שני חרב על שלא ברכו בתורה תחילה, וברכה זו מסוגלת לבנים ת"ח. ויכוון בברכה זו לפטור כל לימוד שילמד במשך היום והלילה עד לאחר שיישן שינת קבע בלילה[62].

 

  • ברכת "נותן התורה" היא בלשון הווה ולא בלשון עבר, כי הקב"ה משפיע לנו כוח זכירה שלא תשתכח תורה מישראל, ומסייע לנו בעת הלימוד למצוא בה טעמים והסברים חדשים, ולכוון לאמיתה של תורה[63].

 

  • טוב ונכון לומר אחרי ברכות התורה קצת דברים מתורה שבכתב לצאת ידי חובת כל הדעות ולכן אומרים פרשת "ברכת כהנים"[64] מתורה שבכתב[65], ורצוי לומר גם קטע מתורה שבע"פ, ויכול לומר כל משנה שהוא זוכר, ואם בקי בסוד יאמר קטע מספר היצירה, ובעל ה"בן איש חי" היה נוהג לומר[66] משנה ראשונה ממסכת אבות – "משה קיבל תורה מסיני" וכו'[67] ולאחריה ברייתא: "תנא דבי אליהו כל השונה" וכו'[68], וכן "ר' חנניא בן עקשיא" וכו'[69].

 

  • בשבת אחרי הדברים הנ"ל יוסיף: "יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ"[70], ואין צריך להשלים את כל המשנה[71].

 

  • ביו"ט יוסיף: "ביצה שנולדה ביו"ט, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל"[72].

 

  • אם ישן ביום על מיטתו שינת קבע, יברך ברכות התורה בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, והדבר מצוי במיוחד בהושענא רבה ובשבועות, שבלילות אלו נשאר ער וביום ישן שינת קבע[73].

 

  • קודם ברכות התורה מותר לפסוק דין בלי נתינת טעם לדבריו, וכן מותר להרהר בדברי תורה שלא מתוך ספר[74], אבל לתת טעם או לעיין בספר לפני ברכות התורה, אסור בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבע"פ[75].

 

  • הכותב דברי תורה, אעפ"י שאינו קורא, צריך לברך ברכות התורה[76]. וכל שכן סת"ם כיון שחייב להוציא מפיו מה שכותב. העוסק במלאכתו ולא בירך ברכות התורה, וה"ה אם שומע דברי תורה מאחרים – צריך לברך תחילה ברכות התורה, ויקרא פרשת כהנים ואח"כ יקשיב וישמע. אולם מותר לכתוב מילים מפסוקים במכתב כדי לדבר בלשון צחות לפני ברכות התורה[77].

 

  • מותר לומר שירות ותשבחות ופיוטים קודם ברכות התורה, ולכן אם לא ישן בלילה ומסופק אם עלה השחר, יזהר ברגעים אלו לא לשבת בשתיקה אלא יאמר פיוטים, שירות ותשבחות. ונכון שבשירים אלו לא יהיו פסוקים, אף על פי שאומרם בדרך תחנונים[78].

 

  • אותם הנוהגים לומר "לשם ייחוד" קודם קיום כל מצווה, ופסוק "ויהי נועם", אין לאומרם קודם שמברכים ברכות התורה, וכן הנוהגים לומר כשנכנסים לבית הכנסת: "ואני ברוב חסדך" וכו', וכן אם אומרים פסוקים דרך תחנון כגון בסליחות וכדו', נכון לאמרם קודם שמברכים ברכות התורה[79].

 

  • השומע קדיש, קדושה, "ברכו" ושמע ישראל קודם ברכות התורה – מותר לו לענות כיון שאין כוונתו לשם לימוד תורה[80].

 

  • נשים מברכות ברכות התורה כיון שחייבות בלימוד תורה של אותן המצוות שמחויבות בהן[81] . ויש עוד טעמים לכך[82].

 

  • אם הוא מסופק אם ברך ברכות התורה – אינו חוזר ומברך, ויברך ברכה זו בלי שם ומלכות[83]. ואם נזכר לפני שהגיע ל"אהבת עולם" יכוון בברכה זו לצאת ידי חובת ברכות התורה, וילמד קטע מתושב"ע אחרי תפילת שמונה עשרה[84]. וביום שיש ס"ת ישתדל לעלות לס"ת ויכוון בברכות שמברך תחילה וסוף לצאת גם ידי חובת ברכות התורה[85].

 

  • קטן שהגדיל ומלאו לו י"ג שנים – טוב שבלילה שבו נכנס לשנתו הי"ד יברך ברכות התורה כיון שעד אז היה פטור מהמצוות ועכשיו מתחייב בהן, ומכיון שישנה מחלוקת אם ברכות התורה הן מדאורייתא או מדרבנן, יברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, וגם יכוון לכך בברכת "אהבת עולם" שבתפילת ערבית הראשונה שבה נהיה בר מצווה[86].

 

דיני הניעור בלילה

 

  • מי שנשאר ער ועתיד להישאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות, ליל הושענא רבא או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה עסוק בעבודתו  – יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלקי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל" (וקריאת שמע שעל המיטה יקרא כחצי שעה קודם חצות הלילה). אמנם ברכת "על נטילת ידיים" אינו מברך, וברכת "אשר יצר" אין לברך אלא אם נתחייב בה. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה" אלא כשיגיע זמן עמוד השחר ייטול ידיו בלי ברכה ויברך את "ברכות התורה". ואם צריך לנקביו, יברך "אשר יצר"[87].

 

  • מי שהיה ער עד אחר חצות ורוצה לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא ימתין עד הבוקר, ויברך "על נטילת ידיים", ברכות השחר וברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – כשיקום בבוקר לא יברך ברכות השחר פעם נוספת, וייטול ידיו כדין ולא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה[88].

 

  • מי שישן וקם אחר חצות ומתכוון להישאר ער – ייטול ידיו עם ברכה ויאמר מיד בקומו את כל ברכות השחר עם ברכות התורה[89].

 

  • מי שישן בלילה שינת קבע וקם לפני חצות ייטול ידיו ויברך מיד בקומו "על נטילת ידיים" ו"ברכות התורה", ושאר ברכות השחר יברך רק לאחר חצות[90].

 

  • אם קם סמוך לחצות  – טוב שימתין עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה יחד עם ברכות השחר, שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות[91].

 


 

[1] חסד לאלפים סי' מ"ו ס"ק ב', כה"ח סי' מ"ו ס"ק א'.

[2] שער הכוונות דרושי ברכת השחר נ"ח ע"א. שו"ע סי' מ"ו סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק מ"ט, נ'. בא"ח פרשת וישב סעי' ה', ט'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ב', ד'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ח' וסי' י"ב.

[3] כה"ח סי' מ"ו ס"ק ג"ן.

[4] כה"ח סי' מ"ו ס"ק כ"א וסי' מ"ז ס"ק כ"א.

[5] בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. שו"ע סי' מ"ז סעי' ז', ח'. משנ"ב וכה"ח שם.

[6] ראה בלוח הפסקות בסוף הספר.

[7] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ח'.

[8] רמב"ם הל' ברכות פ"א ה"ז. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ב"ן.

[9] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"א. ר"פ ח"א סי' נ"ד וח"ב סי' ח'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ט.

[10] שו"ע סי' ו' סעי' ג'. משנ"ב שם ס"ק י"ב וסברת הגר"א בסי' מ"ו. בא"ח פרשת וישב סעי' ב'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ג'.

[11]  שו"ע סי' ו' סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ג'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ז'.

[12] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ז'.

[13] בא"ח פרשת וישב סעי' ב'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ד'.

[14] בא"ח פרשת וישב סעי' א'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ז'.

[15] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' א'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ה', ו'.

[16]  בא"ח פרשת וישב סעי' ב'.

[17] רש"י ברכות ס' ע"א. ועיין ברא"ש שם שפירש ששכוי היינו הלב של האדם.

[18] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' א'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק י'.

[19] בא"ח פרשת וישב סעי' ד'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק י'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ג'.

[20] כה"ח סי' מ"ו ס"ק י'. שער הכוונות דף ב'. תוס' ברכות ס' ע"א ד"ה "כי שמע".

[21] בא"ח פרשת וישב סעי' ה'.

[22] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ד'. בא"ח פרשת וישב סעי' ו'.

[23] שו"ע סי' מ"ו סעי' ה' ולחונים עליו.

[24] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ד'.

[25] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ה'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ו.

[26] בא"ח פרשת וישב סעי' ו'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ד.

[27] שו"ע סי' ר"ט סעי' א', ב'. כה"ח ומשנ"ב שם באורך. בא"ח פרשת וישב סעי' ז'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ה באורך. אמרי מרדכי ח"א עמ' רצ"א-ש'.

[28] כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"ה אי אמרינן סב"ל נגד האר"י. ארץ חיים סתהון כללים י"ג. בא"ח פרשת וישב סעי' ח'.

[29] שו"ע סי' מ"ו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י"ח. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ו'.

[30] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ח' באורך.

[31] בא"ח פרשת וישב סעי' ט'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ח'.

[32] בא"ח פרשת וישב סעי' ט', וילך סעי' י"ז. כה"ח סי' מ"ו ס"ק טו"ב.

[33] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ב. שו"ת רב פעלים ח"ב סימן ח'.

[34] בא"ח פרשת וישב סעי' י'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ד.

[35] בא"ח פרשת וישב סעי' י'.

[36] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ג.

[37] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. ועיין עוד טעמים בשו"ת תורה לשמה סי' תקי"ז.

[38] כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ו, ל"ז.

[39] כה"ח סי' מ"ו ס"ק ל"ח.

[40] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'.

[41] בא"ח פרשת וישב סעי' י'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט'. כה"ח סי' מ"ו ס"ק מ"א, מ"ב.

[42] עפ"י בא"ח פרשת וישב סעי' ט'.

[43] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י'.

[44] בא"ח פרשת וישב סעי' י"א.

[45] שו"ע סי' מ"ו סעי' א'.

[46] בא"ח פרשת וישב סעי' י"א. כה"ח סי' מ"ו ס"ק כ"ג.

[47] ברכות ל"ג ע"ב.

[48] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ג.

[49] שם.

[50] שם.

[51] שם.

[52] במדבר י"ז, כ"ג.

[53] ישעיה נ"ה, ג'.

[54] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ג.

[55] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ד. כה"ח סי' מ"ו ס"ק כ"ד.

[56] תהלים פ"א, י"א.

[57] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ד.

[58] שם.

[59] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט"ו. שו"ת תורה לשמה סי' ט"ז (ומכאן הוכחה נוספת שאת ספר 'תורה לשמה' חיבר הרי"ח הטוב). לפי דעת האר"י ז"ל, חלק מעונש הכרת הוא שבחיי האדם בחינות מנשמתו יורדות לגיהנם, ונפסקת אחיזתם למעלה, ויש לו גיהנם בכל יום שהוא חוטא, ולכן רשעים בחייהם קרויים מתים, כיון שיורדים חלקי הנפש לגיהנם, ואינם קשורים לקדושה.

[60] שו"ע סי' מ"ז סעי' ה'.

[61] שו"ע סי' מ"ז סעי' ו'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט"ז.

[62] נדרים פ"א ע"א. שו"ע סי' מ"ו סעי' י"א, י"ב. כה"ח שם ס"ק כ"ח. כה"ח סי' מ"ז ס"ק א'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' ט"ז.

[63] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ח.

[64] במדבר ו', כ"ב-כ"ז.

[65] שו"ע סי' מ"ז סעי' ט'.

[66] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[67] אבות א', א'.

[68] מגילה כ"ח ע"ב.

[69] מכות פ"ג משנה ט"ז.

[70] שבת פ"א משנה א'.

[71] עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[72] ביצה פ"א משנה א'. עוד יוסף חי פרשת וישב סעי' י"ז.

[73] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"א. כה"ח סי' מ"ו ס"ק כ"ז בשם החסד לאלפים. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. ועי' משנ"ב סי' מ"ז ס"ק כ"ה – ולא נהגו כן.

[74] שו"ע סי' מ"ז סעי' ד'.

[75] בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב. כה"ח סי' מ"ז ס"ק ז', ח'.

[76] שו"ע סי' מ"ז סעי' ג'.

[77] כה"ח סי' מ"ז ס"ק ה'.

[78] שו"ע סי' מ"ו סעי' ט'. כה"ח שם ס"ק ז"ן. משנ"ב שם ס"ק כ"ח. בא"ח פרשת וישלח סעי' ג'.

[79] שו"ע סי' מ"ו סעי' ט'. כה"ח שם ס"ק ז"ן. משנ"ב שם ס"ק כ"ז.

[80] משנ"ב סי' ס"ה ס"ק ח', י' וסי' מ"ז ס"ק י"ז.

[81] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"ד. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב.

[82] שו"ע סי' מ"ז סעי' י"ד. ביאור הלכה שם ד"ה "נשים". כה"ח שם ס"ק ל"ה.

[83] שו"ע סי' ר"ט סעי ג' והחונים עליו. משנ"ב סי' מ"ז ס"ק א'. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ב.

[84] שו"ע סי' מ"ז סעי' ז'.

[85] אחרונים.

[86] רב ברכות מערכת ב' אות ה'. ועי' שו"ת מאמר מרדכי ח"ג חאו"ח סי' י"ז.

[87] עיין שו"ע סי' ד' סעי' י"ג -י"ד. כה"ח שם ס"ק מ"ז, נ"ב, נ"ג בשם המקובלים. בא"ח פרשת וישב סעי' י"ג. ואם התפנה לנקביו בשעות הבוקר, דעת המשנה ברורה (ס"ק ל') שיברך גם "על נטילת ידיים" וגם "אשר יצר" .

[88] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ד. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' א'.

[89] בא"ח פרשת וישב סעי' י"ג.

[90] שם.

[91] שם.

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה