מבית דרכי הוראה לרבנים

פרק י"ג – קריאת שמע וברכותיה

תוכן הספר

זמן קריאת שמע

 

  • תחילת הזמן – תחילת זמן קריאת שמע הוא בעלות השחר, ועשו חז"ל סייג ואמרו שיקרא קריאת שמע מזמן שיוכל לראות את חברו הרגיל עמו קצת, במרחק ארבע אמות ויכירהו[1] (ועיין לעיל בהלכות ציצית פ"ז סעי' מ"ח בשיעור זמן זה).

 

  • קודם הזמן – מי שהוא אנוס או שמשכים לצאת לדרך או פועל שמתחיל את עבודתו מוקדם ואין לו אפשרות לקרוא ק"ש בדרכו – מותר לו לקרוא קריאת שמע וברכותיה מזמן שעלה עמוד השחר[2].

 

  • כשנעור כל הלילה – ביום הושענא רבא ובחג השבועות שנשארים ערים כל הלילה, צריכים להתפלל תפילת שחרית עם נץ החמה, ואם קשה הדבר – יכולים להקדים ולהתפלל מעלות השחר, ויזהרו שלא להתפלל קודם זמן זה[3].

 

  • "ותיקין" – מצווה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כ"וותיקין", דהיינו מעט קודם זמן נץ החמה, כדי שיסיים את ק"ש וברכותיה עם הנץ החמה, ויתחיל להתפלל שמונה עשרה מיד בנץ החמה, ומי שיוכל לעשות כן מצווה גדולה בידו ושכרו עצום[4].

 

  • זריזין – מי שלא קרא קריאת שמע כ"וותיקין", צריך להשתדל ולהזדרז לקרותה מוקדם ככל שיוכל כיון ש"זריזין מקדימים למצוות"[5].

 

  • זמן הנץ – זמן הנץ החמה הוא כשתראה השמש על הארץ, ורצוי להתחיל קריאת שמע כשש דקות קודם לכן, כדי שיסיים אותה עם ברכותיה עם הנץ, ומיד יסמוך גאולה לתפילה[6]. ויש מי שכתב (ה'בית דוד') שזמן נץ החמה הוא כשעה קודם ראיית גלגל השמש, שזהו זמן מוקדם יותר, ואפשר לסמוך עליו בשעת הדחק[7].

 

  • סמוך לנץ – אם הקדים הש"ץ וסיים קריאת שמע כעשר דקות קודם נץ החמה או לאחר הנץ – הווי כאילו קראה עם הנץ[8].

 

  • יחיד בנץ – אם רגיל להתפלל בנץ החמה, ונמצא במקום שאין שם מניין בשעה זו – יכול להתפלל ביחיד, וישתדל ללכת אח"כ להשלים תשעים אמנים, שלוש קדושות וקדישים, אך לא יעשה כך באופן קבוע[9].

 

  • ק"ש של ערבית בבוקר – מי שנאנס ולא קרא ק"ש של ערבית כל הלילה – יכול לקוראה לאחר עלות השחר וקודם נץ החמה, עם ברכותיה הראשונות וברכת "גאל ישראל" אך בלי ברכת "השכיבנו". ואם עושה כך יקרא ק"ש של שחרית לאחר הנץ כדי שלא יעשה שני דברים שסותרים זה את זה[10].

 

  • סוף זמן ק"ש – סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו רבע היום (חישוב שעות זמניות הוא ע"י חלוקת שעות היום – מעמוד השחר ועד סוף (צאת הכוכבים) השקיעה – לשניים עשר חלקים שווים, וכל חלק מהי"ב הוא שעה זמנית). אם עבר זמן זה ולא קראה – יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום, דהיינו עד שליש היום, אבל אז אין שכרו כקורא ק"ש בזמנה. ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה[11].

 

  • ק"ש בימי החורף – יזהר במיוחד בימי החורף למהר ולקרוא קריאת שמע כיון שהיום קצר, ורביע היום הוא מוקדם[12].

 

  • הניעור בלילה – אם היה ער כל הלילה והגיע זמן תפילה, ורואה בעצמו שקשה לו להחזיק את עצמו ער במשך התפילה – ילבש טלית ותפילין ויברך ברכות השחר (עיין לעיל פרק ו' בדיני הניעור בלילה) ויקרא קריאת שמע (בלי ברכותיה) , יחלוץ את התפילין וילך לישון, ויקום סמוך לרביע היום ויתפלל (אך לא יברך פעם נוספת ברכות השחר)[13].

 

ברכה ראשונה לפני קריאת שמע

 

  • נשיקת תפילין של יד – כשיתחיל בברכת "יוצר אור" ימשמש בתפילין של יד בלבד, ולא בתפילין של ראש וינשקם. ולא יסיר את ידו עד שיאמר "ובורא חושך"[14].

 

  • מי שנוהג להניח את ידו על התפילין של יד במשך כל זמן קריאת שמע וברכותיה, ינשקם מידי פעם כדי שלא יסיח דעתו מהם[15].

 

  • כשאומר את הקדושה שב"יוצר" (דהיינו "קדוש קדוש" וכו') – ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשקם[16].

 

  • טעה בברכות – אם בתפילת שחרית טעה בברכה והתחיל לברך את הברכה של תפילת ערבית: "אשר בדברו מעריב ערבים" וכו', ונזכר ואמר: "יוצר אור" וכו' וחתם בסיום: "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" – יצא ידי חובה, ואפילו אם נזכר לאחר כדי דיבור (דהיינו שיעור זמן אמירת: "שלום עליך רבי"). וכן אם התחיל כראוי: "יוצר אור ובורא חושך" וכו', ואח"כ טעה ואמר: "אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה" וכו', ונזכר שטעה והמשיך כדין וחתם: "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" – יצא ידי חובה[17]. ויש אומרים שהכל הולך אחר חתימת הברכה, ואפילו אם התחיל בשחרית: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים" וכו' אך בסיום חתם: "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" – יצא ידי חובה, ומכיון שספק ברכות להקל, הלכה כמותם[18].

 

  • אם טעה וסיים: "מעריב ערבים" במקום "יוצר המאורות", והתחיל ברכת "אהבת עולם" וכו' – יפסיק ויחזור לתחילת ברכת "יוצר אור". ואם סיים ברכה שנייה דהיינו שאמר: "ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה" ונזכר שטעה בברכה הראשונה – לא יתחיל לקרוא קריאת שמע, אלא יחזור ויברך ברכת "יוצר אור" עד סופה, ולא יברך ברכת "אהבת עולם" כיון שכבר אמר אותה, ואח"כ יאמר "שמע ישראל"[19].

 

קדושת "יוצר"

 

  • בישיבה – קדושת "יוצר" צריך לאומרה בישיבה, ואם היה עומד – ישב[20].

 

  • אמירתה יחד – נוהגים שכל הציבור יאמרו את קדושת "יוצר" יחד, לכן ימתינו לחזן לפני קדושה זו[21].

 

  • מתפלל יחיד – גם המתפלל יחידי צריך לומר את קדושת "יוצר", ומכיון שיש חולקים על כך יש לחוש לדבריהם, ולכן יאמר אותה בניגון ובטעמים כאדם הקורא בנביא[22].

 

  • אם איחר לתפילה או שמתפלל לאט, ולא קרא את קדושת "יוצר" עם הציבור – יאמר אותה בטעמים כנ"ל[23].

 

  • פסוקים בטעמים – לדעת האר"י כל פסוק שנזכר בתפילה צריך לאומרו בטעמים, ולכן טוב להתפלל מתוך סידורי תפילה שבהם פסוקי התנ"ך הם עם טעמים[24].

 

  • דקדוק במילים – צריך לדקדק מאוד במילות התפילה ולכן יזהר לומר: "יוצר אור" בבירור ולא יאמר "יצרור", וכן "ובטובו מחדש" וכן "רצון קוניהם". ויאמר: "ומברכין ומשבחין" וכו' עם "ואו" בתחילת התיבה ו"נון" בסופה. וכשיאמר: "בשפה ברורה ובנעימה", יפסיק מעט ואח"כ יאמר: "קדושה כולם כאחד" וכו'. וכן יאמר "קדוּשה" בניקוד שורוק, "לָאל ברוך נעימות" – בקמץ תחת הלמד, והכוונה לאל הידוע, וכן "לָמלך אל חי וקיים" (בקמץ תחת ה"למד" הראשונה). וכשיאמר: "תִּשבחות ישמיעו" ינקד את ה"תיו" בחיריק. וכשאומר: "בעל מלחמות", ידגיש את ה"עין", ולא ימהר בקריאה שלא יישמע ח"ו "בל מלחמות". ויאמר: "לא נבוש" ולא "למען לא נבוש". ובקדושה יאמר: "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים"[25].

 

ברכה שנייה לפני קריאת שמע

 

  • נוסח הברכה – בברכה שנייה של קריאת שמע צריך לומר: "אהבת עולם" ולא "אהבה רבה", בין בברכת קריאת שמע של שחרית ובין בברכת קריאת שמע של ערבית[26].

 

  • בברכה יאמר נוסח: "והאר עינינו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך" ולא בנוסח אחר[27].

 

  • טעה בנוסח – אם אמר: "הגדול הגיבור והנורא", ונסתפק אם הוא נמצא בברכת "יוצר אור" שאז ההמשך הוא "קדוש הוא" וכו', או שהוא נמצא בברכת "אהבת עולם" ואז ההמשך הוא: "בטחנו, נגילה ונשמחה" וכו' – לא יחזור לברכת "יוצר אור" אלא יתחיל מראש ברכת "אהבת עולם אהבתנו" וכו' כיון שספק ברכות להקל[28].

 

  • כוונה במילים – כשאומר: "לא נבוש ולא נכלם" יכוון על זרעו שלא יביישו אותו בעולם הזה ובעולם הבא[29].

 

  • אחיזת הציציות – כשאומר: "מהר והבא עלינו", ישים את שני צדדי הטלית על כתפיו. וכשאומר: "מארבע כנפות הארץ" יקבץ את ארבע כנפות הציצית, וישים את הציציות ביד שמאלו כנגד הלב, ויש אומרים שישים אותם בין הקמיצה לזרת (ויחזיקם שם עד שיאמר: "ודבריו חיים וקיימים ונאמנים לעד" שב"אמת ויציב" וכו')[30].

 

  • הזכרת הזכירות – בקריאת שמע וברכותיה ישנם ארבע זכירות שאנחנו מצווים לזכור בכל יום, לכן כשאומר: "ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו" – יכוון לקיים מצוות עשה שציוונו לזכור מעמד הר סיני ונתינת התורה, שבחר בנו מכל האומות, וקירבנו ה' ית' לשמו הגדול ע"י נתינת התורה, וקבלנו מלכותו עלינו. וכשאומר: "לשמך הגדול" – יכוון לקיים מצוות עשה לזכור מעשה עמלק, שבגללו אין השם שלם ואין הכסא שלם, ויצפה שהקב"ה בקרוב ימחה את זכר עמלק ויהיה שמו יתברך גדול, שיהיה השם שלם והכסא שלם. וכשאומר: "באהבה להודות לך" – יכוון לקיים מצוות עשה לזכור מה שעשה הקב"ה למרים כשדיברה לשון הרע על משה רבינו, כיון שה' ית' לא ברא פה לאדם אלא להודות לו ולא להשתמש בו לאיסור. וכשמגיע בקריאת שמע לפסוק: "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" – יכוון לזכור יציאת מצרים[31].

 

ברכה שאחרי קריאת שמע

 

  • "אמת ויציב", "אמת ואמונה" – מי שלא אמר "אמת ויציב" שחרית ו"אמת ואמונה" ערבית – לא יצא ידי חובת המצווה כתקנה[32].

 

  • השבח של "אמת ויציב" הוא שבח גדול ונורא ולכן ידקדק לאומרו מילה במילה[33].

 

  • ט"ו ווין – יזהר בט"ו "ווין" שיש ב"אמת ויציב" שיאמרם בלי חיסרון אותיות, ויחברם עם מילת "הדבר" שבסופם כיון שיש בהם סוד גדול. ואם נזדמן לו בתוכם לענות דבר שבקדושה – יענה (ועיין לקמן על איזה דברים יכול לענות), ואח"כ יחזור לאומרם מתחילתם, דהיינו מתחילת "ויציב ונכון" וכו'[34].

 

  • חזרה על "אמת" – אחרי שהחזן אומר: "ה' אלוקיכם אמת" לא יחזור ויאמר: "אמת ויציב" וכו', כשם שלא אומרים: "שמע שמע"[35], שנראה כמודה לשתי רשויות, אלא יתחיל "ויציב" מיד. והוא הדין בתפילת ערבית יאמר: "ואמונה" ולא "אמת ואמונה"[36].

 

  • "יציב" – אעפ"י ש"יציב" פירושו אמת, אין זה כאומר "אמת אמת", כיון ש"יציב" הוא בלשון תרגום ולכן הדבר מותר[37].

 

  • נוסח – בנוסח "ויציב" יאמר: "יוצרנו צור ישועתנו" וכו' ולא "צורנו צור ישועתנו" וכו', וכן יאמר "לַמלך א -ל חי", כשה"למד" מנוקדת בפתח, וכן יאמר: "רם ונשא גדול ונורא", ולא "גדול גיבור ונורא"[38].

 

  • "תהילות" – כשמתחיל לומר מילת "תהילות" (לא -ל עליון וכו') יעמוד מיד, ויסיים מילת "תהילות" כשהוא עומד[39].

 

  • "עוזר דלים" – כשאומר: "עוזר דלים" יכוון לעשות את עצמו עני עם השכינה שנמצאת בגלות[40].

 

  • לסמוך גאולה לתפילה –צריך לסמוך גאולה לתפילה, וכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו[41].

 

קריאת שמע

 

  • כוונת הקריאה – קודם שקורא קריאת שמע יכוון לקיים מצוות עשה שציוונו ה' יתברך לקרוא ק"ש פעמיים ביום, שנאמר[42]: "ודברת בם וכו' בשכבך ובקומך". ויכוון לקיים מצוות עשה לייחד את ה'[43].

 

  • אופן הקריאה – יקרא ק"ש בכוונה, באימה, ביראה, ברתת ובזיע[44].

 

  • "היום" – בפרשת שמע נאמר[45]: "אשר אנכי מצוך היום על לבבך", ופירוש "היום" הוא שבכל יום ויום יהיה חביב בעינינו כאילו קיבלנו היום חיוב ק"ש מחדש ממש, ולא כמו מי ששמע אותו כמה פעמים ואינו חביב עליו כבר[46].

 

  • הכנה –קודם שקורא קריאת שמע יסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו[47].

 

  • קריאתה בטעמים – כשקורא ק"ש צריך לקרוא בטעמים ככתיבתם בתורה. ואם הדבר מקשה עליו לכוון יכול להקל בזה ולקרוא כדרכו[48].

 

  • דקדוק בקריאתה – כשקוראה ידקדק באותיותיה, ובדיעבד אם לא דקדק באותיותיה – יצא ידי חובה[49]. ומי שקוראה ומדקדק באותיותיה, מצננים לו גיהנם[50]. ויקרא את האותיות בשלמותן כמונה מעות, שלא יבלע אפילו אות אחת. ויפסיק מעט בין מילה למילה, ובזוהר נאמר שמי שאינו זהיר בזה הוא בבחינת עשיו שאמר[51]: "הלעיטיני נא"[52].

 

  • ישמיע לאוזניו – צריך להשמיע לאזניו את כל הקריאת שמע. וגם את הפסוקים של "הישמרו לכם" וכו' ו"וחרה אף" וכו' שנהוג לאומרם בלחש (מפני שהם פסוקי תוכחה) – ישמיעם לאזניו, ובדיעבד אם לא השמיע לאזניו – יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו[53].

 

  • נשים – גם נשים חייבות בקריאת פסוק ראשון של "שמע ישראל" וכו', כיון שיש בו קבלת עול מלכות שמים. וטוב ללמדם גם פסוק "ברוך שם" וכו', ויש אומרים שאישה חייבת לומר "אמת ויציב" בבוקר ו"אמת ואמונה" בערב[54].

 

  • אישה היודעת להתפלל, יכולה להתפלל את כל התפילה עם ברכותיה ("ברוך שאמר", "ישתבח" וברכות ק"ש תחילה וסוף) כיון שכולם חלק מהתפילה ואישה חייבת בתפילה[55].

 

 

  • כשאינו יכול להוציא בשפתיו – חולה או אנוס שאינו יכול להוציא בשפתיו – יקרא ק"ש בהרהור[56].

 

  • דקדוק בקריאתה – ידקדק בקריאתה שלא יקרא את האותיות המודגשות בצורה רפויה או להיפך, וכן ידקדק בשווא נח ושווא נע, שלא יניח הנע ולא יניד הנח[57].

 

פסוק "שמע ישראל", "ברוך שם" והפרשיות

 

  • עצימת העיניים – כשקורא פסוק ראשון של "שמע ישראל" וכו' ופסוק "ברוך שם" וכו' יעצום את עיניו, ויכסם בטלית, ויאחז אותה בידו הימנית. והסיבה לכך היא שלא יסתכל בדבר שימנע ממנו לכוון, וגם לפי הסוד יש בזה טעם גדול, ומניחים אותה עד לאחר פסוק "ברוך שם" וכו'[58].

 

  • איטר – איטר יניח את יד ימין כל העולם על עיניו ולא את יד ימינו שהיא יד שמאל של כל העולם[59].

 

  • עיוור – גם סגי נהור יניח את ידו על עיניו בפסוקים הנ"ל[60].

 

  • קריאת פסוק "שמע ישראל" יחד – ראוי שכל הציבור יאמרו יחד את פסוק "שמע ישראל" וכו' בקול רם, כיון ש"ברוב עם הדרת מלך"[61], אך את פסוק "ברוך שם" וכו' יאמר בלחש. גם מי שקורא קריאת שמע ביחיד יאמר פסוק "שמע ישראל" בקול רם כדי לעורר הכוונה, ו"ברוך שם" וכו' יאמר בלחש. ואותם הקוראים את שניהם בלחש – טועים[62].

 

  • קטן – קטן היודע לדבר, אביו חייב ללמדו פסוק "שמע ישראל" וכו' כדי שכשיגיע לגיל חינוך ידע לקרוא את כל קריאת שמע[63].

 

  • "ברוך שם" – אעפ"י שאומרים את "ברוך שם" וכו' בלחש, ישמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו[64].

 

  • מותר לומר פסוק "ברוך שם" וכו' בקול רם תוך כדי למוד, כגון כשלומד במסכת יומא[65] ועוד, וכן כשדורש דרשה או רמז על הפסוק, אבל כשאומר "ברוך שם" וכו' אחרי שבירך ברכה שאינה צריכה או אחרי "אנא בכח" וכו' – יאמרנו בלחש[66].

 

  • "מלכותו" – הרכנת הראש – כשאומר מילת "מלכותו" ירכין ראשו למטה כיון שיש סוד בדבר[67].

 

  • לא כיוון בק"ש – אם לא כיוון בפסוק "שמע ישראל" לא יצא ידי חובת קריאת שמע וצריך לחזור ולקרוא שנית, אבל לא יחזור מיד כדי שלא יהיה נראה כמודה לשתי רשויות ח"ו (וכדלעיל), אלא ימתין שיעור זמן שאפשר לקרוא פרשה ראשונה (ויש אומרים שמספיק אם ישהה שיעור הילוך כ"ב אמות), ואח"כ יחזור לומר פסוק "שמע ישראל". וטוב שיקרא את הפרשה הראשונה ואח"כ יחזור לומר "שמע ישראל"[68].

 

 

  • כוונה ב"ברוך שם" – יש אומרים שצריך לכוון גם בפסוק "ברוך שם" וכו', ואם לא כיוון לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור, וכשחוזר יחזור מפסוק "שמע ישראל" ואפילו אם הגיע כבר לסוף קריאת שמע.[69].

 

  • פירוש המילים – הפירוש שצריך לכוון באמירת "שמע ישראל" הוא: "שמע ישראל" – קבל והבן ישראל, והאמן ש"ה' אלוקינו" וקבלנו אלוהותו שהוא אלוקינו ואנחנו עבדיו, וכן "ה' אחד"  – שאין לו שני. ולכן כשקורא פסוק "שמע ישראל", יפסיק כל שתי מילים. וכשאומר מילת "אחד" יוסיף לכוון לפי סדר האותיות: אות א'  – הקב"ה אחד ויחיד, אות ח'  – הקב"ה מושל בשבעה רקיעים ובארץ, אות ד'  – הקב"ה שליט בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם[70].

 

  • הטיית הראש ב"אחד" – יש שנוהגים להטות ראשם כשאומרים מילת "אחד" לפי המחשבה, דהיינו למעלה ולמטה ולד' רוחות העולם, ויזהר שלא יטה ראשו בצורת שתי וערב[71].

 

  • ציור האותיות – צריך להשתדל כשאומר פסוק "שמע ישראל" לצייר כנגד עיניו את אותיות הפסוק במחשבתו, ואותיות "ע" של מילת "שמע" ו"ד" של מילת "אחד" יציירם באותיות גדולות כפי שהן כתובות בספר תורה ובסידורים. ואותיות אלה מרמזות שכל אחד ואחד מאיתנו עֵד שה' הוא אלוקינו ואנחנו עבדיו ואנחנו מקבלים עלינו מצוותיו, ושה' ית' אחד והוא לבדו המציא את כל המציאות של כל העולמות[72].

 

  • "אחד" – כשאומר "אחד" לא יאריך ב"א" כדי שלא ישמע "אֵי -חד" ח"ו, ולא ימהר בקריאת ה"ח" וה"ד" כדי שיכוון כדלעיל. ואת ה"ד" יקרא במבטא רפוי, כדי שלא ישמע "אחדֶּא"[73].

 

  • כשמאריך ב"ד" של "אחד" יכוון למסור עצמו להיהרג על קידוש ה' בארבע מיתות בית דין, ולקיים מצוות[74]: "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[75].

 

  • כוונה בקריאה עצמה – ישתדל לכוון את כל הכוונות דלעיל תוך כדי הקריאה. ואם אינו יכול להאריך יותר מדי כדי לא לקלקל את משמעות המילה – יסיים את אמירת המילה, וימשיך את הכוונות בשתיקה, ותועיל הכוונה לאחר הקריאה כיון שתחילת הכוונה הייתה מחוברת לקריאה[76].

 

  • לא יאריך יותר מדי בכוונות במילה "אחד", כדי שלא תתקלקל משמעות המילה. ואם הוא מכוון הרבה, לא יפסיק יותר מדי בין מילה למילה כדי שלא יתקלקל המשפט, ובפרט אם מזכיר שם קדוש יזהר שלא יפסיק כדלעיל, כי ע"י הפסקה גדולה יראה שם ה' נפרד ממה שהזכיר לפניו ולאחריו, ואז הוא כמזכיר שם שמים לבטלה[77].

 

  • לא יפסיק – בשעה שאומר פסוק "שמע ישראל" וכו' או "ברוך שם" וכו' לא יפסיק אפילו ביניהם לענות לשום דבר, ואפילו לדבר שבקדושה[78].

 

  • עשרת הדיברות – בקריאת שמע נרמזו עשרת הדיברות, ולכן יכוון בהם כדלהלן:

 

  • "שמע" – אנכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך.
  • "ואהבת" – לא תשא.
  • "וכתבתם" הראשון – לא תחמוד.
  • "ואספת דגנך" – לא תגנוב.
  • "ואבדתם" – לא תרצח.
  • "למען ירבו ימיכם" – כבד את אביך ואת אמך.
  • "ולא תתורו" – לא תנאף.
  • "למען תזכרו" – זכור את יום השבת.
  • "אני ה' אלוקיכם" – לא תענה ברעך.

ומכיון שבעשרת הדיברות נרמזו כל תרי"ג המצוות – הרי שמזכיר את כולם בקריאת שמע[79].

 

  • בקריאת שמע ישנם ז"ך מקומות שצריך לדקדק בקריאתם או להפסיק מעט בין המילים, ואלו הם:
  • שמע ישראל – ה' אלוקינו.
  • ה' אלוקינו  – ה' אחד.
  • ה' אחד – ברוך שם וכו' (כיון שהפסוק הראשון הוא עיקר קבלת עול מלכות שמים).
  • לעולם ועד – ואהבת (כדי להפסיק בין קבלת עול מלכות שמים לשאר מצוות).
  • בכל – לבבך (כדי שלא יבלע את האות "ל").
  • מצוך היום  – על לבבך (כדי שלא ישמע "היום על לבבך" – ולא למחר).
  • על – לבבך (כדי שלא יבלע את האות "ל").
  • ובשעריך – והיה אם שמוע (מפני שעיקר קבלת עול מלכות שמים בפרשה ראשונה).
  • מצוה אתכם היום  – לאהבה (כדי שלא ישמע "היום לאהבה" – ולא למחר).
  • בכל – לבבכם (כדי שלא יבלע את האות "ל").
  • ונתתי עשב – בשדך (כדי שלא יבלע את האות "ב").
  • וחרה – אף (כדי שלא ישמע "וחרף" ח"ו).
  • ואבדתם – מהרה (כדי שלא יבלע את האות "מ").
  • ושמתם – את (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • על – לבבכם (כדי שלא יבלע את האות "ל").
  • וקשרתם – אותם (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • אותם – אות (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • ולמדתם – אותם (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • אשר נשבע (יבטא את ה"ע" שלא ישמע "נשבה" ח"ו).
  • הכנף – פתיל (כדי שלא יבלע את האות "פ").
  • וראיתם – אותו (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • וזכרתם – את (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • ועשיתם – אותם (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • ועשיתם – את (כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" ח"ו).
  • אתכם – ארץ (כדי שלא יבלע את האות "מ").
  • תזכרו (ידגיש את האות "ז" כדי שלא ישמע "תשכרו").
  • וזכרתם (ידגיש את האות "ז" כדי שלא ישמע "ושכרתם").

 

וכן יזהר כשאומר "ולעובדו בכל לבבכם" לבטא את ה"ע" היטב[80].

 

  • קריאתה ברצף – מי שקורא קריאת שמע יקרא אותה ברצף ובלי הפסקות, ואם הפסיק באמצעה – יש אומרים שאפילו אם הפסיק בשיעור זמן שהיה יכול לגומרה חוזר למקום שהפסיק, אך למעשה אם הפסיק מחמת אונס כגון שילד קטן עשה צרכיו וכדו' ושהה כשיעור שהיה יכול לגומרה – חוזר לתחילתה, אך אם הפסיק שלא מחמת אונס אלא מרצונו – חוזר למקום שהפסיק ואפילו אם שהה כדי לגמור את כולה[81].

 

  • אמירת "שמע" פעמיים – אסור לומר מילת "שמע" פעמיים, כיון שנראה כמודה לשתי רשויות ח"ו. ואיסור זה הוא בין שכופל את מילת "שמע", כגון שאומר: "שמע שמע", ובין שכופל את כל הפסוק הראשון. ואם חוזר על כל הפרשה הראשונה – יש אומרים שאין בכך איסור, ויש אומרים שאפילו אם קורא את כל קריאת שמע פעמיים לא יחזור על הפסוק ראשון. ואם רוצה לחזור ולקוראה, כגון שקוראה כדי לישון מתוך דברי תורה – יחזור על קריאת שמע בלי הפסוק הראשון – ונוהגים כסברה זו (ואם לא כיוון בפסוק ראשון חייב לחזור ולקרוא, ועיין לקמן[82]).

 

  • "שמע ישראל" שניים מקרא – כשקורא "שנים מקרא ואחד תרגום" – מותר לכפול פסוק "שמע ישראל"[83].

 

  • "ובכל נפשך ובכל מאודך", "על לבבך"- כשמגיע ל:
  • "בכל נפשך" יכוון שאפילו אם נוטל את נפשו ממנו – יעבוד אותו[84].
  • "בכל מאודך" יכוון שאפילו אם ה' ית' ייטול ממונו או ינהג איתו במידה אחרת – יודה לו.
  • "על לבבך" יכוון לעבוד את ה' בשני היצרים.

 

  • תפילין – כשאומר: "וקשרתם לאות על ידיך" וכן כשאומר: "וקשרתם אותם לאות על ידיכם" – ימשמש וינשק בתפילין של יד, וכשאומר: "והיו לטוטפת בין עיניך" וכן כשאומר: "והיו לטוטפות בין עיניכם" – ימשמש וינשק בתפילין של ראש, והעניין הוא משום חיבוב מצווה וכדי שלא יסיח את דעתו מהתפילין. וכשימשמש בתפילין, טוב שיכוון לשעבד את הלב והמוח להקב"ה[85].

 

  • קינוח האף – "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה"[86], ולכן אעפ"י שאסור לקנח את האף בעת קריאת שמע, אם ההפרשות יורדות עליו וממאיס את עצמו על אחרים או אפילו הדבר מאוס לו – יקנח אפילו בפרשה הראשונה. וחייב לשתוק בשעה שמקנח[87].

 

  • רמיזה ועיסוק בקריאתה – בשעה שקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו או בשפתיו או בכל דבר אחר, ולא יריח טבק, ולא יניף במניפה או בדף כדי לגרש חום או זבובים וכדו'[88].

 

  • מותר לרמוז בפרשה שנייה ובפרשה שלישית לצורך מצווה. לכן מותר לרמוז לקטן שיתפלל, אפילו שאותו קטן אינו חייב בתפילה, כיון שזה צורך מצווה. אך בכל מקרה טוב שירמוז בין פרשה לפרשה[89].

 

  • מסופק היכן נמצא – כיון שמצוות קריאת שמע דאורייתא – לכן אם מסתפק בין הפרשיות היכן נמצא – חוזר לראש הפרשה הראשונה. ואם נמצא ב"וכתבתם" או ב"בשבתך בביתך" ואינו יודע של איזו פרשה הם – חוזר לפרשה הראשונה[90].

 

  • אם מצא את עצמו באמצע "למען ירבו", ומסופק אם אמר את כל הפרשיות שלפני כן – יסמוך על הרגל לשונו שאמרם[91].

 

  • מסופק בק"ש ובברכות – מצוות ק"ש היא מדאורייתא, ואם הוא מסופק אם קרא ק"ש וברכותיה או לא, יחזור ויקרא את ג' פרשיות ק"ש עם הברכות שלפניה ושלאחריה. אמנם אם מסופק רק על הברכות וברור לו שקרא ק"ש – אינו חוזר על ק"ש ועל הברכות[92].

 

  • התנמנם – אם התנמנם באמצע ק"ש וברור לו שגמר פרשה ראשונה – ימשיך לקרוא מפרשה שנייה ואילך. ואם שכח היכן נמצא – יתחיל לקרוא מתחילת קריאת שמע[93].

 

  • כשלא כיוון – גם מי שלא כיוון בפסוק ראשון של קריאת שמע וקורא פרשה ראשונה, וחוזר וקורא אותה פעם נוספת, וכן הקורא ק"ש שעל המיטה – צריך לכוון ולדקדק בקריאתה, ואסור לרמוז וכדו' כדלעיל[94].

 

  • צדקה בק"ש – יזהירו הגבאים את גבאי הצדקה שלא יסתובבו עם קופת צדקה בשעת קריאת שמע, אעפ"י שזה צורך מצווה, כיון שאז קריאתם היא ארעית. ואפילו אם הם קראו את קריאת שמע, הם מפריעים לאחרים הקוראים אותה כעת[95].

 

  • מצווה עוברת –אם נזדמנה לו מצווה עוברת כשהוא קורא קריאת שמע, כגון שהגבאים הסתובבו עם קופת צדקה ולא שמו לב שקוראים קריאת שמע, או שנכנס עני ולא המתין עד שיגמרו את הקריאה – יפסיק מלקרוא וייתן צדקה, ואח"כ יחזור לקריאתו. וייזהר שלא ייתן בשעה שהוא קורא[96].

 

  • הפחה – יזהר שלא יפיח בקריאת שמע גם אם אינו מניח תפילין, ואם קשה לו להעמיד את עצמו – ייזהר ויתאמץ ויתאפק לפחות עד סוף הפסוק הראשון, ואין בזה איסור משום "בל תשקצו"[97].

 

  • קריאתה בנסיעה – אם נוסע ברכבת או במכונית וכדו' – יכול לקרוא קריאת שמע בעת הנסיעה. אבל אם הוא נוהג ורוצה לקרוא – חייב לעצור[98].

 

  • אם רוכב על גבי בהמה – צריך להעמידה בפסוק הראשון ובפסוק "ברוך שם" וכו'[99].

 

  • המהלך בדרך – מי שמהלך בדרך – יש אומרים שצריך לעמוד רק בפסוק ראשון וב"ברוך שם" וכו', ויש אומרים שצריך לעמוד עד "על לבבך". וראוי להחמיר כסברא השנייה, ובשעת הדחק יסמוך על הסברא הראשונה[100].

 

  • עמידה בקריאתה – אם היה יושב, וקם בשעה שקורא קריאת שמע כדי להחמיר על עצמו לקרוא בעמידה – נקרא עבריין, אך מותר לעמוד כדי להעביר שינה מעיניו, וכן אם היה עומד לפני קריאת שמע אינו חייב לשבת כשמגיע לקריאת שמע, אך עפ"י הסוד רצוי שישב, ואפילו אם היה קורא קריאת שמע בלילה יכול לשבת ולקרוא, אך יזהר שלא יטה את עצמו כשיושב[101].

 

פרשת ציצית

 

  • אחיזת הציציות – כשיגיע לפרשת ציצית, ייקח את חוטי הציצית שבארבעת הכנפות ביד ימין, ואת שורשיהם ביד שמאל ויניחם כנגד ליבו[102].

 

  • העברתם על עיניו ונישוקם – כשקורא פרשת ציצית יסתכל בציציות שבידיו, וכשיגיע ל"וראיתם אותו" יעבירם על גבי עיניו ב' פעמים וינשקם, וכן יעשה כשיגיע ל"ואחרי עיניכם". וכשיגיע למילת "לעד" שאחרי "ודבריו חיים וקיימים" שב"אמת ויציב" וכו' – ינשקם ויעבירם מול עיניו, ויסירם מידו כדי שישתלשלו כדרכם ולא יאחזם עוד. ונוהגים לנשק את הציציות כשאומרים מילת "ציצית" שבפרשת "ויאמר" כיון שיש בזה חיבוב מצווה[103].

 

  • יש אומרים שראיית ציצית היא מצווה דאורייתא, שכתוב[104]: "וראיתם אותו"[105].

 

  • סומא – סומא שקורא קריאת שמע, כשמגיע ל"וראיתם אותו" צריך לצייר מול עיניו ציצית עם חוטי לבן ובתוכם חוט תכלת. ואם הוא סומא מלידה שאינו מכיר צבע לבן ותכלת, יהרהר בליבו את המילים לבן ותכלת[106].

 

  • יציאת מצרים – כשיאמר: "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" יכוון לקיים מצוות עשה של זכירת יציאת מצרים ביום[107].

 

רמ"ח תיבות

 

  • חשבון רמ"ח – צריך להשלים בקריאת שמע רמ"ח תיבות, ובק"ש עצמה יש רמ"ה תיבות, וכדי להשלים רמ"ח כנגד אבריו של אדם, חוזר הש"ץ בסיום ואומר בקול רם: "ה' אלוקיכם אמת". וכך הוא החשבון:
  • פסוק "שמע ישראל" וכו' – ו' תיבות.
  • "ברוך שם" וכו' – ו' תיבות.
  • "ואהבת" עד "ובשעריך" – מ"ב תיבות.
  • "והיה אם שמוע" עד "ושמתם" – ע"ב תיבות.
  • מ"ושמתם" עד "ויאמר" – נ' תיבות.
  • מ"ויאמר" עד "ה' אלוקיכם" – ס"ט תיבות.

סה"כ – רמ"ה תיבות, ועם הג' תיבות שחוזר הש"ץ – הרי רמ"ח[108].

 

  • רמ"ח ביחיד – מי שמתפלל ביחידות בין בשחרית בין בערבית ובין ק"ש שעל המיטה, או שהחזן הקדימו וקרא ק"ש או שהוא הקדים את החזן – לא יאמר היחיד קודם ק"ש: "אל מלך נאמן" כדי להשלים רמ"ח תיבות, אלא כשיסיים את הק"ש יכפול את שלוש התיבות הנזכרות של "ה' אלוקיכם אמת". אבל  אם מתפלל בצבור – עדיף שישמע את המילים: "ה' אלוקיכם אמת" מהחזן, ויכוון לצאת בחזרתו, כיון שכוחו של השליח ציבור גדול מכוחו שלו[109].

 

  • עניית "אמת" – המנהג הוא שהש"ץ מסיים "ה' אלוקיכם" של פרשת ציצית, והציבור עונה אחריו: "אמת", והש"ץ חוזר ואומר: "ה' אלוקיכם אמת", והציבור שומע ומקשיב ומכוון לצאת ידי חובה, וגם הש"ץ מתכוון להוציאם, ואח"כ ממשיכים "ויציב ונכון" וכו'[110].

 

  • ספק אם ש"ץ יודע להוציא – אם מסתפק אם הש"ץ יודע לכוון להוציא את הציבור ידי חובה – יחזור ויאמר עם הש"ץ את ג' התיבות: "ה' אלוקיכם אמת", ולא יסמוך על החזן[111].

 

  • אמירתו עם החזן – אם היחיד רוצה לומר את ג' התיבות של "ה' אלוקיכם אמת" יחד עם החזן – מותר[112].

 

 

הפסקות בק"ש וברכותיה

 

  • לעלות לס"ת – אם נמצא בברכות ק"ש וקראוהו לעלות לספר תורה, ישתדל לסיים את הברכה שנמצא בה כך שיהיה "בין הפרקים" ואח"כ יעלה לס"ת, ואם לא הספיק לסיים את הברכה – אם קראוהו בשמו יעלה לתורה, ויקרא עם החזן בלחש, אך לא יאמר לאחר מכן לחזן שיעשה "מי שברך" או "השכבה". וכשיחזור לתפילתו – אם היה בברכת "אהבת עולם" או "אמת ויציב" יחזור לתחילת הברכה, ואם היה בברכת "יוצר אור", שבתחילת הברכה יש שם ומלכות, לא יתחיל מתחילת הברכה כדי שלא יזכיר שם ה' לבטלה, אלא יתחיל מתחילת העניין, כדי שיהיו הדברים כסידרם[113].

 

  • הפסק באמצע הברכה – ההיתר להפסיק הוא דווקא כשנמצא בתוך הברכה, אבל אם אמר: "ברוך אתה ה'" – יגמור קודם את הברכה ואח"כ יענה[114].

 

  • דברים שבקדושה – אם נמצא בברכות קריאת שמע ואפילו באמצע הפרק –

 

  • מפסיק לקדיש, קדושה ו"ברכו", בין של ס"ת ובין של תפילה.
  • בקדושה יענה רק בשני הפסוקים הראשונים (דהיינו "קדוש קדוש קדוש" וכו' ו"ברוך כבוד ה'" וכו'), אבל את הפסוק "ימלוך ה'" וכו' – יהרהר.
  • בקדיש יענה רק על חמישה אמנים ראשונים ולא יותר, ויענה: "אמן יהא שמיה רבא" וכו' עד "דאמירן בעלמא" דהיינו כ"ח תיבות.
  • ב"מודים" יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך".
  • לא יענה אמן על הברכות ואפילו של "הא -ל הקדוש" ו"שומע תפילה".
  • וכן לא יענה אמן שאחר ברכות קריאת שמע, וכל שכן שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו"[115].

 

  • בין הפרקים – אלו הם בין הפרקים: בין ברכת "יוצר" ל"אהבת עולם", בין "אהבת עולם" ל"שמע", בין "שמע" ל"והיה אם שמוע", בין "והיה אם שמוע" ל"ויאמר", אבל בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" לא נקרא בין הפרקים ולכן לא יפסיק שם, שלא יפסיק בין "ה' אלקיכם" ל"אמת"[116].

 

  • עיטוף בטלית – אם התחיל להתפלל בלי טלית (כגון בשבת וכדו'), והביאו לו טלית בין הפרקים או באמצע הפרק – יתעטף בטלית אך לא יברך, ואחר העמידה ימשמש בציציות ויברך[117].

 

  • הנחת תפילין – אם התחיל להתפלל בלי תפילין, והביאו לו תפילין – ימתין עד "בין הפרקים" ויברך עליהם ויניחם, ואם נמצא באמצע ק"ש יברך ויניחם ויחזור לקרוא ק"ש מתחילתה, כיון שאם קורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו[118].

 

  • טלית ותפילין בין ק"ש לתפילת י"ח – אם התחיל להתפלל בלי טלית ותפילין והביאו לו טלית ותפילין בין "גאל ישראל" ל"עמידה" – יניח רק את התפילין ולא יברך עליהם, ולאחר תפילת העמידה יתעטף בטלית ויברך עליה ואח"כ יברך על התפילין. וטוב שיסירם קודם ויניחם לאחר שמתעטף בטלית ואם קשה לו יחצוץ בין התפילין לבשרו, יתעטף בטלית, ואח"כ יברך על התפילין ויסיר את החציצה[119]. ואם לא אמר "גאל ישראל" והוא נמצא ב"תהילות לא -ל עליון" וכו' או ב"שירה חדשה" וכו' – יתעטף בטלית ויניח תפילין בלי ברכה, ויברך עליהם אחרי תפילת העמידה120.

 

 

  • הפסק באמצע ק"ש – אם נמצא באמצע קריאת שמע ואפילו באמצע הפרק או באמצע הפסוק, ושומע דבר שבקדושה יענה כדלעיל סעי' ק"א-ק"ג, ואח"כ יחזור לתחילת הפסוק שהיה בו, ואם הפסיק באמצע עניין – יחזור לתחילת אותו העניין[120].

 

  • עליה לתורה בק"ש – אם נמצא באמצע ק"ש וקראוהו לעלות לספר תורה בשמו – יש אומרים שלא יעלה אלא אם יכול לגמור ק"ש כולה ולהתחיל "אמת ויציב" עד "הדבר הזה עלינו", ויש אומרים שאם יכול למהר ולהגיע לבין הפרקים – ימהר ויגיע ויעלה לתורה ויכול לקרוא עם החזן בתורה, ואם אינו יכול – יעלה במקום שנמצא. ולמעשה יעלה אך לא יאמר לחזן שיעשה לו "מי שברך" או "השכבה"[121].

 

  • בין "גאל ישראל" לתפילת י"ח – בין "גאל ישראל" לתחילת תפילת העמידה לא יפסיק, ואפילו אם מגביהים ספר תורה, לא ימתין להביט בו. ואם שמע קדיש, קדושה וכו', לא יענה ולא יפסיק אפילו בשתיקה. ולא יפסיק אפילו בעניית "אמן" על "גאל ישראל". ואם רואה שהציבור עומדים להגיע לקדיש – ימתין קודם שאומר "שירה חדשה" ויענה[122].

 


 

[1] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[2] שו"ע סי' נ"ח סעי' ג'.

[3] בא"ח פרשת וזאת הברכה סעי' ד'. כה"ח סי' תרס"ד ס"ק ו'.

[4] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ו'-ט'. משנ"ב שם ס"ק ו', ח'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[5] שו"ע סי' נ"ח סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'.

[6] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ו'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[7] שו"ע סי' נ"ח סעי' א' ברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק י'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ג', ח"ג סי' ב'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. בית דוד סי' ל"ו.

[8] סברת מהר"א מני ז"ל בבא"ח פרשת וארא סעי' ג'. תשובות הרמב"ם החדשות סי' רנ"ה.

[9] אחרונים.

[10] שו"ע סי' נ"ח סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק כ"א. משנ"ב שם ס"ק כ', כ"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ד'.

[11] שו"ע סי' נ"ח סעי' א', ו'. בא"ח פרשת וארא סעי' ה'. ועי' עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז שאפילו אם נאנס ולא קרא ק"ש עד שליש היום – לא יקרא משום סב"ל. וכן הוא בשו"ע שיקראנה בלי ברכות. ועי' כה"ח שם ס"ק ד', ח' בעניין שהיום מתחיל מעמוד השחר, ולא כסברת הגר"א שמתחילים לחשב מהנץ החמה. וכן הוא המנהג בירושלים (עי' נתיבי עם סי' נ"ה). ולעניין ברכות אחר שליש היום – עיין כה"ח שם ס"ק כ"ה והחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'. ועי' ביאור הלכה שם ד"ה "קוראה בלא ברכותיה" שנוטה להקל באנוס שיכול לברך עד חצי היום, וכן נראה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב, ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ויש ליישב מה שכתב בשו"ת רב פעלים שם עפ"י עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז.

[12] כה"ח סי' נ"ח ס"ק ה'.

[13] כה"ח סי' נ"ח ס"ק כ"ד.

[14] בא"ח פרשת שמות סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ג'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק ב' בשם שער הכוונות.

[15] בא"ח פרשת שמות סעי' א'.

[16] בא"ח פרשת שמות סעי' ב'. ועיין כה"ח סי' נ"ט ס"ק כ"ה.

[17] שו"ע סי' נ"ט סעי' ב'. מאמר מרדכי סי' ד'. כה"ח שם ס"ק ט"ו, ט"ז. ביאור הלכה שם ד"ה "אם סיים".

[18] ביאור הלכה סי' נ"ט ד"ה "ולא אמר יוצר אור".

[19] כה"ח סי' נ"ט ס"ק טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ו'. מג"א שם ס"ק א'. שו"ע סי' ס' סעי' ג'.

[20] זוה"ק תרומה דף קל"ב ע"ב. בא"ח פרשת שמות סעי' ב'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק כ'.

[21] שו"ע סי' נ"ט סעי' ג'. בא"ח פרשת שמות סעי' ב'.

[22] שו"ע סי' נ"ט סעי' ג'. ב"י שם בשם הזוה"ק תרומה דף קל"ב ע"ב. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ו', ז'.

[23] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ז'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק כ"ב.

[24] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ז'. כה"ח סי' מ"ט ס"ק ט'. אחרונים.

[25] בא"ח פרשת שמות סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ה' בשם האר"י. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א', סי' נ"ט ס"ק י"א, י"ב (ואעפ"י שעפ"י כללי הדקדוק יש לנקד אחרת – ישנה מעלה גדולה לכל ניקוד).

[26] שו"ע סי' ס' סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ח'.

[27] כה"ח סי' מ"ח ס"ק א' עפ"י שער הכוונות.

[28] בא"ח פרשת שמות סעי' ד'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק ל"ב.

[29] כה"ח סי' ס' ס"ק ג'.

[30] בא"ח פרשת שמות סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ט'. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א'.

[31] בא"ח פרשת שמות סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' י' עפ"י שער הכוונות דף י"ט ע"ב. כה"ח סי' ס' ס"ק ד'.

[32] לשון השו"ע סי' ס"ו סעי' י'.

[33] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"א. כה"ח סי' ס"ו ס"ק מ"ו.

[34] בא"ח פרשת שמות סעי' ז'. כה"ח סי' ס"א ס"ק י"ח.

[35] ברכות ל"ג ע"ב.

[36] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' י"א. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ו.

[37] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' י"א. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ו.

[38] בא"ח פרשת שמות סעי' ח'. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א'.

[39] שם.

[40] בא"ח פרשת שמות סעי' ח'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ב. כה"ח סי' ס"ו ס"ק מ"ו.

[41] ברכות ט' ע"ב. שו"ע סי' ס"ו סעי' ח'. בא"ח פרשת שמות סעי' ט'.

[42] דברים ו', ז'.

[43] בא"ח פרשת וארא סעי' ו'. כה"ח סי' ס"א ס"ק כ"א.

[44] שו"ע סי' ס"א סעי' א'.

[45] דברים ו', ו'.

[46] שו"ע סי' ס"א סעי' ב'.

[47] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ד עפ"י שו"ע סי' צ"ב סעי' ג'.

[48] שו"ע סי' ס"א סעי' כ"ד. כה"ח שם ס"ק ס"ד. משנ"ב שם ס"ק ל"ז, ל"ח.

[49] שו"ע סי' ס"ב סעי' א'.

[50] ברכות ט"ו ע"ב.

[51] בראשית כ"ה, ל'.

[52] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ז', ח'.

[53] שו"ע סי' ס"ב סעי' ג' (ועי' כה"ח שם ס"ק ה' ומשנ"ב שם ס"ק ו' שאם לא הוציא בשפתיו – אפילו בדיעבד לא יצא ידי חובה). בא"ח פרשת וארא סעי' י"ב.

[54] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ה'.

[55] עיין שו"ע סי' ק"ו סעי' א' עפ"י כה"ח שם. וכן נהגו הנשים בדור הקודם.

[56] שו"ע סי' ס"ב סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק ח', י'. משנ"ב ס"ק ז'. ביאור הלכה ד"ה "יצא".

[57] שו"ע סי' ס"א סעי' כ"ג.

[58] ברכות י"ג ע"ב. שו"ע סי' ס"א סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק כ"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ו'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' א'.

[59] עי' שו"ע סי' תרנ"א סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ל"ז – ט"ל.

[60] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'.

[61] משלי י"ד, כ"ח.

[62] שו"ע סי' ס"א סעי' ד', כ"ו. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'.

[63] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ו'.

[64] שו"ע סי' ס"א סעי' י"ג. כה"ח שם ס"ק מ"ו, מ"ז. בא"ח פרשת וארא סעי' י"א.

[65] יומא פרק ג' משנה ח'.

[66] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ד'.

[67] שער הכוונות דף כ"ב. בא"ח פרשת וארא סעי' י"א. כה"ח סי' ס"א ס"ק מ"ז.

[68] שו"ע סי' ס"א סעי' ט', סי' ס"ג סעי' ד' ולחונים עליו. בא"ח פרשת וארא סעי' ו'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג' בשם שלמי ציבור דף צ"ד.

[69] בא"ח פרשת וארא סעי' ו'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ב', ג'. כה"ח סי' ס"א ס"ק מ"ה, סי' ס"ג ס"ק ט"ו.

[70] שו"ע סי' ס"א סעי ו'. זוה"ק ויצא דף קנ"ח ע"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ז'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'.

[71] שו"ע סי' ס"א סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק ל'.

[72] בא"ח פרשת וארא סעי' ח'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'.

[73] שו"ע סי' ס"א סעי' ז', ח'. בא"ח פרשת וארא סעי' י'.

[74] ויקרא כ"ב, ל"ב.

[75] בא"ח פרשת וארא סעי' ט'. כה"ח סי' ס"א ס"ק כ"ח.

[76] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ט. ועפ"י תוס' ברכות ז' ע"א ד"ה "שאלמלי כעסתי".

[77] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' כ'.

[78] שו"ע סי' ס"ו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י"ג. בא"ח פרשת וארא סעי' כ'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'. קשר גודל סי' י"א סעי' ט"ז.

[79] עי' באר היטב סי' ס"א ס"ק א'.

[80] שו"ע סי' ס"א סעי' י"ד-כ"ב. בא"ח פרשת וארא סעי' י"א. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ז'.

[81] שו"ע סי' ס"ה סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ג'. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ז. תוספות ר"ה ל"ד ע"ב ד"ה "לדידי לא סבירא לי".

[82] שו"ע סי' ס"א סעי' ט', י'. כה"ח שם ס"ק ל"ד, ל"ו, ל"ז. משנ"ב שם ס"ק כ"ב, כ"ד, כ"ה. בא"ח פרשת וארא סעי' ו'.

[83] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ד'.

[84] כה"ח סי' ס"א ס"ק ס"ה.

[85] שו"ע סי' ס"א סעי' כ"ה. כה"ח שם ס"ק ס"ו. בא"ח פרשת וארא סעי' כ"א.

[86] ברכות י"ט ע"ב.

[87] שו"ע סי' ס"ג סעי' ו', ז'. כה"ח שם ס"ק כ"ה-כ"ח. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ג.

[88] שו"ע סי' ס"ג סעי' ז'. כה"ח שם ס"ק כ"ו. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ג.

[89] יומא י"ט ע"ב. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ג. כה"ח סי' ס"ג ס"ק כ"ה, כ"ו.

[90] כה"ח סי' ס"ד ס"ק ט', י', י"ב. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[91] כה"ח סי' ס"ד ס"ק י"ג.

[92] שו"ע סי' ס"ז וכה"ח ומשנ"ב שם, בא"ח פרשת וארא סעי' י"ז. ועיין באורך בכה"ח ומשנ"ב אם כל ג' הפרשיות הם מהתורה.

[93] שם.

[94] כה"ח סי' ס"ג ס"ק כ"ה. שו"ת תורה לשמה סי' ל"ב.

[95] ע"פ שו"ע סי' ס"ג סעי' ז'. כה"ח שם ס"ק כ"ו, כ"ח. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ג. אחרונים.

[96] שם.

[97] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ו.

[98] שו"ע סי' ס"ג סעי' ז' וסי' קצ"א סעי' ג'. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ד. אחרונים.

[99] בא"ח פרשת וארא סעי' י"ד.

[100] שו"ע סי' ס"ג סעי' ג' והחונים עליו. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ד.

[101] שו"ע סי' ס"ג סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ו', ז', י'. משנ"ב שם ס"ק ז'. בא"ח פרשת וארא סעי' ט"ו, ט"ז.

[102] כה"ח סי' מ"ח ס"ק א'.

[103] שו"ע סי' ס"א סעי' כ"ה, סי' כ"ד סעי' ד'. בא"ח פרשת שמות סעי' ח'. בא"ח פרשת וארא סעי' כ"ב. אחרונים.

[104] במדבר ט"ו, ל"ט.

[105] חסד לאלפים סי' ב'. שער הכוונות דף נ"א ע"ג. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א' ד"ה "שמע".

[106] עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ג'.

[107] כה"ח סי' ס"ב ס"ק ס"ח.

[108] שו"ע סי' ס"א סעי' ג'. בא"ח פרשת וארא סעי' א'.

[109] בא"ח פרשת וארא סעי' א'. כה"ח סי' ס"א ס"ק י"א, י"ב.

[110] בא"ח פרשת וארא סעי' א'. כה"ח סי' ס"א ס"ק י"ב. אחרונים.

[111] כה"ח סי' ס"א ס"ק י"ג.

[112] כה"ח סי' ס"א ס"ק י"ד.

[113] בא"ח פרשת שמות סעי' ו'. שו"ע סי' ס"ו סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ד. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ז. מעשה נסים סי' ד'.

[114] בא"ח פרשת שמות סעי' ו'.

[115] שו"ע סי' ס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ט"ז-כ"ג וסי' נ"ט ס"ק כ"ו. בא"ח פרשת שמות סעי' ו'.

[116] שו"ע סי' ס"ו סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק כ"ח. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ט.

[117] תשובות הרמב"ם החדשות סי' ק"פ.

[118] בא"ח פרשת וארא סעי' י"ט. בית יוסף סי' ס"ו. שו"ע שם סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"ד, ט"ו.

[119] שו"ע סי' ס"ו סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק ל"ז.

[120] בא"ח פרשת וארא סעי' ו'.

[121] שו"ע סי' ס"ו סעי' ד'. כה"ח ס"ק כ"ד, כ"ו. בא"ח פרשת וארא סעי' כ'. בא"ח פרשת שמות סעי' ו'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ז. מעשה נסים סי' ד'.

[122] שו"ע סי'  ס"ו סעי' ז' וסי' קי"א סעי' א'. כה"ח סי' ס"ו ס"ק ט"ל. בא"ח פרשת שמות סעי' ט'.

 

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה