שאלה: בבית כנסת כאשר עושין קידוש בשמחת תורה לפני מוסף האם מותר לכהן לעשות את הקידוש?
תשובה:
כבר כתבנו בתשובה שראוי להתפלל מוסף לפני חצות היום ואחר כך לעשות קידוש, ואף על פי שזמן מוסף הוא עד שבע שעות (שו"ע רפ"ו סעי' א'), כבר כתב הביאור הלכה (ד"ה מיד אחר) שמשום עונג שבת יש להקדים לפני חצות היום, שהרי פסק מרן (בסימן רפ"ח סעי' א'): "אסור להתענות בשבת עד ו' שעות. הגה: ואפילו לומד ומתפלל, אסור (מרדכי פ"ק דשבת) ". והעיר המשנה ברורה (שם ס"ק ב'): "ולפ"ז הש"ץ שמנגן ואין יוצאין מבהכ"נ עד אחר שש, שלא כהוגן הוא ובפרט בחורף שהימים קצרים ומכ"ש ביום טוב מלבד בר"ה [ב"ח] ". לכן יש להתפלל מוסף מוקדם על מנת שיוכלו המתפללים לעשות קידוש ולאכול לפני חצות היום.
אולם אם בכל זאת יש בתי כנסת המאריכים בתפילה ועושים קידוש לפני מוסף ראוי שהכהן לא יעשה קידוש אלא ישמע מאחרים ויטעם מהיין. שהרי כתוב בשו"ע (סימן קכ"ח סעיף ל"ח): "שתה רביעית יין בבת אחת, לא ישא את כפיו; שתאן בשני פעמים, או שנתן לתוכו מעט מים, מותר; ואם שתה יותר מרביעית, אף על פי שהוא מזוג ואפילו שתאו בכמה פעמים, לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו". ובסימן צ"ט (סעי' ב' – ג') נתבאר מתי נקרא שסר יינו, וזה משתנה מאדם לאדם.
והנה המקדש צריך לכתחילה לשתות רביעית יין, וכהן ששותה רביעית יין בבת אחת לא ישא כפיו ואם שתה יותר מרביעית אף על פי שהיין מזוג ושתאו בכמה פעמים אסור לו לעלות לדוכן. וכן כתב המשנה ברורה (בסימן תרס"ט סעי' י"ז): "ואין נוהגין לעלות לדוכן מפני דשכיחי שכרות [לבוש], ובא"ר כתב שבפראג נוהגין לעלות במוסף ויש עולין בשחרית. וכל מקום לפי מנהגו ויזהרו שלא ישתו". וגם הרב כה"ח כתב כן (באות מ').
ואמנם בעל המשנה ברורה (בסימן רפ"ו) כתב בבה"ל (ד"ה אכילת פירות) שגם כהן שצריך לשאת כפיו ישתה רביעית יין אם אין לו עוגה לאכול כשעושין קידוש לפני מוסף, דודאי יש בו מים וכיון שהוא מזוג מותר.
מיהו זה דווקא במזיגה שלהם שהיו נותנים חמישית יין, אבל היינות של ימינו הם חזקים ומהם כהן לא יכול לשתות רביעית או יותר ולשאת כפיו.
ואגב, יש לשים לב, מי שעושה קידוש בבית הכנסת לפני מוסף צריך לעשות שוב קידוש בביתו אף אם כל בני הבית שמעו איתו את הקידוש, משום שיש דעות הסוברות (ראה כף החיים סי' רפ"ו אות כ"ח) שאינו חייב בקידוש אם טועם לפני מוסף, ולכן חייב שוב לקדש לאחר מוסף.
סיכום ההלכות:
א. יש להשתדל לסיים את מוסף לפני חצות היום ולקדש ולאכול כדי לקיים מצות עונג שבת.
ב. בבתי כנסת שבכל זאת עושים קידוש לפני מוסף ראוי שכהן לא יקדש.
ג. אם כהן קידש ושתה יותר מרביעית יין לא יוכל לעלות לברכת כהנים עד שיפוג יינו.
ד. אם כהן נאלץ לקדש, ישתה מעט פחות מרביעית.
ה. כל מי ששמע קידוש לפני מוסף ואכל צריך לעשות קידוש נוסף לאחר מוסף.
בברכת התורה. מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
