שאלה: אם אין לאדם עצי בשמים או שאר עשבי ומיני בשמים, האם יוכל להשתמש בבושם של אשה לברך עליו בהבדלה?
תשובה:
על בושם מברכים בורא מיני בשמים כנזכר בשולחן ערוך (סי' רט"ז סעיף ב'): "אם זה שיוצא ממנו הריח עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים, ואם הוא עשב, מברך בורא עשבי בשמים. ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס"ק, מברך בורא מיני בשמים"[1].
והטעם משום שזהו בושם ממש שיש לו עיקר ואין זה בכלל "המריח בכלים שהם מוגמרים אינו מברך לפי שאין עיקר, אלא ריח בלא עיקר" כמבואר בשו"ע (סימן רי"ז סעי' ג'), משום ששם היה רק ריח שנקלט בכלי וכאן זהו בושם.
וכאשר עושים בושם מתמצית ורד מברכין "עצי בשמים" (שו"ע, סי' רט"ז סעיף ג' וסעיף י"ג), אבל בבשמים של היום שהם מעורבבים ואיננו יודעים מה יש בהם, מברכים "בורא מיני בשמים" (שם סעי' ב').
אולם יש בעיה בשימוש בבושם של נשים שהרי נפסקה ההלכה באבן העזר (סי' כ"א סעיף א'): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד, ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז לאחד מהעריות, ואסור לשחוק עמה להקל ראש כנגדה או להביט ביופיה, ואפילו להריח בבשמים שעליה – אסור וכו'".
ולענין ברכה, כתב בשו"ע (או"ח סי' רי"ז סעיף ד'): "בשמים של ערוה כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכים עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבוא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר".
וראה במשנ"ב (שם ס"ק ט"ז) שדין זה בימינו נוהג בכל הנשים גם בפנויות. והכה"ח (ס"ק טו"ב) הביא שאסור גם בבשמים של אשתו ובתו "דיש להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו".
ואף על פי שכתוב שאסור להריח ב"בשמים שעליה" ו"תלוי בצוארה", ויש הסוברים שאם הסירה אותם מעליה יכול לברך עליהם כשאינם עליה, מכל מקום כבר פסקו הרב כה"ח (אות י"ח) ומש"ב (ס"ק י"ז) להחמיר שלא להריח בושם של אשה הגם שאינו עליה, וזאת כאשר הבושם היה עליה והסירה אותו מעליה, כגון: בקבוק קטן בשרשרת או בידה וכדומה. אבל אם יש לאשה בקבוק בושם בארון ואין הבקבוק עליה כלל, מותר להשתמש בו מן הדין, ועם כל זה רצוי בבושם אחר אם אפשר.
לסיכום
א. על בושם המופק מתמצית ורד וכדומה מברכים "בורא עצי בשמים".
ב. על הבשמים של ימינו מברכים "בורא מיני בשמים" כי אין אנו יודעים כיצד הם מופקים.
ג. אסור להריח בשמים שעל האשה.
ד. כיון שאסור להריח, גם אין לברך ברכה על בשמים שעל האשה, אף לא של אשתו ובתו.
ה. בושם שהיה על האשה והסירה והניחה על השולחן – אסור לקחתו, לברך ולהריחו.
ו. בבושם של אשה שאינו עליה אלא בקבוק המונח בארון – מותר מהדין להשתמש בו ולברך עליו אך רצוי שלא להשתמש אם אפשר, ואם אין לו על מה לברך במוצאי שבת אלא על בושם של אשה המונח בארון, מותר לקחתו ולברך עליו.
בברכה, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] ע"ע במשנ"ב סי' רי"ז ס"ק ג'.
