תיקון למחלל שבת בשוגג ובענין לאו ד"לא תסור"
ב"ה, י' שבט תשמ"ט
לכבוד הרה"ג פנחס וילמן שליט"א, פתח תקוה. השלום והברכה!
קבלתי את מכתבך אלי ובו שאלתך מהו התיקון למי שחילל שבת בשוגג. והנני להשיבך:
עיין בספר התיקונים ובספר לשון חכמים (ח"ב תיקון כ"ה). ועיין בספר אור הלבנה (אור החיים תיקוני תשובה עמ' ר"כ) שכ' שם שעליו לצום חמישים תעניות, וכ"כ שיצום שנה שלימה בה"ב בכל חודש.
ועיין בשו"ע (הל' שבת סי' של"ד סעי' כ"ו) ברמ"א שכתב: "אם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי ולא ישתה יין ולא יאכל בשר. ויתן במקום חטאת י"ח פשיטין לצדקה. ואם ירצה לפדות התענית יתן בכל יום י"ב פשיטין לצדקה". ועי"ש במשנ"ב (ס"ק ע"ז) שזהו אפילו באיסור תחומין דרבנן.
ועיין בס"ק ע"ח שם – שאפילו בשוגג כך הוא הדין. ועיי"ש מהו חשבון פשיטין[1].
אך כיון שהנך אומר שהוא בן תורה, לכן עליו לקבל ע"ע יום א' תענית ויתן לצדקה כדי כוחו. וחייב לקבל ע"ע שבאותו חדר שהדליק החשמל, כל ימי חייו ידביק בע"ש דבק או ישים סימן אחר על כפתורי החשמל שלא יבוא להדליק את החשמל בשבת.
לגבי הערתך על דברי הרמב"ן (ספר המצוות שורש א') ב"לא תסור", יש הבדל אם הבי"ד הורו לאדם פרטי באופן אישי כיצד ינהג, או נתנו הוראה כללית לכלל הציבור. הגמ' בהוריות (דף ד' ע"א) עוסקת בהוראה לכלל הציבור, אך אם הורו לו באופן אישי ע"ז כתב הרמב"ן ככל אשר יורוך. וסימנך ר"ג ור' יהושע (ראה מס' ראש השנה דף כ"ה ע"א), שר' יהושע לא התכוון לשמוע בקולו עד ששלח לו בצורה מפורשת – אז החליט ר' יהושע לשמוע בקולו, לאחר שכך פסקו לו ר"ע ור' דוסא בן הורכינס.
יה"ר שתזכה לברכה והצלחה, ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר.
מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] ראה בכה"ח סי' של"ד אות קמ"ג, קנ"ב.
