מהלכות ערב יום הכיפורים
שאלה: האם נשים חייבות באכילת תשיעי בתשרי, וכן חולה שאסור לו לצום האם מחוייב באכילה זו, והאם יש חיוב אכילה כל היום ממש?
תשובה
נאמר בגמרא יומא (פ"א ע"ב): 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה', וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". והסביר רש"י "כל האוכל ושותה וכו' – והכי משמע קרא: ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה, ומדאפקיה קרא בלשון עינוי, לומר לך: הרי הוא כאילו מתענה בתשעה". וכן נפסקה ההלכה בשולחן ערוך (סימן תר"ד סעי' א'): "מצוה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה".
וגאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים זיע"א כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן קס"ב) שנשים חייבות באכילת תשעה בתשרי, והטעם: "כיון דהנשים חייבין בעינוי ביוה"כ, ולא עוד אלא דחייבין מן התורה גם בתוספת של יוה"כ… א"כ להכי גם באכילה דערב יוה"כ חייבין דומיא דשבת דחייבות בקידוש ואכילה והבדלה משום דחייבות בשמירה". והביא את טעמו של רבנו האר"י ז"ל לאכילה זו: "ופירש רבינו הגדול האר"י זצ"ל כוונת חז"ל בזה לומר שריבוי האכילה של ערב יוה"כ גורם תיקון התענית בעשירי, כי התענית של עשירי תלוי בריבוי אכילה של תשיעי וביאר בספר הכוונות סוד הענין ע"ש". ועל הסברו של רש"י כתב: "הנה דבר ה' בפיהו אמת שכיון לסוד הנז' בדברי רבנו האר"י זצ"ל שאכילה של תשיעי גורם תיקון התענית בעשירי". ואמנם הטור (סימן תר"ד) הבין את דברי רש"י כפשוטם: "משום שלא יזיק התענית", ובכל זאת "אבל אנו שידענו דברי רבינו האר"י זצ"ל הנז' אז נאמר הטעם כמ"ש רבינו האר"י ז"ל". ולכן הנשים מחוייבות גם כן באכילה, אך הוסיף שאפילו לפי טעם הפשט של הטור נשים חייבות גם כן באכילה זו.
ובשדי חמד מערכת יום הכיפורים כתב (אסיפת דינים, סימן א' אות ג') לגבי אדם שאינו רשאי לצום על פי דברי רופא שיש הסוברים שהוא פטור גם מהאכילה, שהרי אינה אלא לצורך הצום והוא אינו צם. אך לדעתו הוא חייב לאכול שהרי "מי יודע מה יולד יום ואולי ירחם ה' עליו ויתרפא למחר". ולדעתנו יש שתי מצוות נפרדות, אחת אכילה בערב יום הכפורים, ואחת צום ביום הכפורים. וגם הפטור מצום חייב באכילה בערב יוה"כ, ורוב הפוסקים אומרים שהיא מצוה מדאורייתא.
ובענין שיעור האכילה, יש רבנים הסוברים שצריך כל היום לאכול, היינו יסעד כמה סעודות וביניהן יטעם מיני טעימה, גרגרי חומוס וכיו"ב. ולדעתנו אין צורך בזה ואדרבה אם יטעם כל היום לא יאכל סעודת היום כהלכה. ורבנו הבן איש חי כתב בהל' יוה"כ (שנה א' פרשת וילך סעי' א') משם המקובלים: "שצריך לאכול שיעור שני ימים אם יוכל האדם לאכול כ"כ כדי לתקן יום זה באכילה". והוסיף שנהגו לאכול בסעודת שחרית דגים, ואף על פי כן אמר ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, ומי שאינו יכול לאכול שש סעודות, יאכל כמה שיכול ולא כלאחר יד.
לסיכום:
א. חייב כל אדם להרבות בסעודות בערב יוה"כ, משום שע"י אכילה וברכות כתיקונן, גורם לתיקון התענית בעשירי.
ב. נשים כאנשים חייבות בזה. וכן חולה הפטור מהצום חייב באכילה.
ג. אין לאכול ולטעום כל היום אלא יכפיל סעודותיו וכל מעשיו יהיו לשם שמים.
ד. נהגו לאכול דגים בסעודת שחרית בבוקר תשעה בתשרי.
בברכה רבה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
