עמידה ב"ויברך דוד"
ובדין חזרת השליח ציבור
ב"ה, ה' אב תשמ"ט
לכבוד
הרב שמשון בנימין שליט"א
רב בית הכנסת והקהילה לעדת התימנים
ניו-יורק, ארה"ב
השלום והברכה!
הריני מאשר קבלת מכתבך ובו שאלותיך בענייני תפילה.
הנני להשיבך כדלקמן: א. בענין עמידה ב"ויברך דוד" כתוב ברמ"א (סי' נ"א סעי' ז'), וז"ל: "ונהגו לעמוד כשאומרים 'ברוך שאמר' 'ויברך דוד' וכו'", עיי"ש. וכ"כ האר"י בשער הכוונות (דף י"ח ע"ג): "צריך לקום מעומד מן 'ויברך דוד' וכו' עד 'אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם' ועד בכלל", עיין שם הטעם. ומלשונו משמע שלא מנהג בלבד הוא כמו שכתב הרמ"א. וכן ציין הגר"א שם (בסעיף ז') שזה לחומרא בעלמא ולפיכך נאמר היכן שנהגו נהגו, ולכך כתב "צריך", והטעם שהביא שם, שיש צורך בבחינת סדרי התפילה והכוונות. ואע"פ שאין אנו מכוונים, על דעת הראשונים אנו מתפללים. וכבר נהגו בכל קהילות ספרד לעמוד ואין לזוז מהמנהג מדין "ואל תיטוש תורת אמך" (ועיין בפסחים דף נ' ע"ב ועיין בירושלמי פ"ד ה"א דף כ"ו ע"א) וכדברי המג"א ס"ק ט', ועיין לכה"ח (סי' נ"א ס"ק מ"ג).
אולם במקום שלא נהגו ויש חלק שעומדים וחלק שנשארים יושבים, חושבני שהעיקר הוא שכבוד הרב יפסוק כיצד לנהוג, והם כולם צריכים להיות צייתי דינא. כבודו יכול להשאירם במנהג מי שעומד יעמוד, ומי שיושב ישב. ואין בזה איסור של "לא תתגודדו", כי יש מקומות שמקפידים לעמוד באמירת קדיש ויש שאין עומדים[1], ונוהגים שחלק עומד וחלק יושב. ואם לעצתי תשאל, אייעץ לנהוג שכולם יעמדו ב"ויברך". כי מי שעומד סובר שצריך לעמוד, ומי שאינו עומד, בשום מקום לא כתוב שאין לעמוד, לפיכך טוב ומוטב שכולם יעמדו.
בענין השאלה השניה, לפי הפשט כיום אפשר להקל ולומר שיתפללו רק לחש בלי חזרה[2]. ועיין לתשובות הרמב"ם (מהדורת י. בלאו סי' רנ"ו, רצ"א). אולם לפי האר"י תפילת החזרה יש לה מעלה מיוחדת, ואין לבטלה אלא רק מאונס, ועיין בכה"ח (סי' קכ"ד ס"ק ב')[3]. ולפיכך גם כאן יראה כת"ר אם יש סיבה של אונס אפשר להקל ולעשות חזרה מקוצרת. ואם לדידי ציית, ינהגו ככל הספרדים שבעולם שמקפידים לעשות חזרה בכל התפילות, חול, יו"ט ושבת.
הכלל הוא שהקהל חייב לשמוע מה שכת"ר יפסוק וינהיגם.
יה"ר שימשיך כת"ר להנהיג את עדתו על מבועי התורה והיראה, אכי"ר.
בברכה מרדכי אליהו
ראשון לציון הרב הראשי לישראל
ראה שו"ע או"ח סי' נ"ו סעי' א', וברמ"א שם, וכה"ח שם ס"ק כ'.[1]
