ב"ה, ג' אדר תש"ן
לכבוד מר ח. מ. הי"ו, השלום והברכה,
קבלנו את מכתבך ובו שאלתך אם מותר לעיוור להכנס לביהכנ"ס מלווה בכלב לעוורים.
בית כנסת הוא מקום קדוש ונקרא "מקדש מעט" (מגילה כ"ט ע"א). לפיכך צריכים להזהר בכבודו ובקדושתו (עיין שו"ע סי' קנ"א ועיין בבא"ח ש"ר ויקרא הל' א' שי"א שזה מדאורייתא)[1].
להלכה נפסק (עיין שו"ע שם סעי' ו', וכה"ח ס"ק ל"ח ובא"ח ש"א פרשת ויקרא הל' ו') שאין לאדם להכנס לבית הכנסת עם מקל, וזה לאנשים בריאים, אולם לזקנים וחולים וסגי נהור מותר, משום שזה להם כחלק מגופם.
לפיכך סגי נהור שיש לו כלב שמנהיג אותו, והשאלה אם מותר להכניסו לביהכ"נ בשעת התפילה, אם יש אפשרות לקושרו מחוץ לבית הכנסת ברור שזה טוב מאוד, אולם אם אין אפשרות, מותר להכניסו לבית הכנסת באופן שיהיה קשור ופיו חסום ויהא ליד בעליו, ואם אפשר להכין לו מלונה בבית הכנסת, היינו מקום מיוחד הנה מה טוב, רק צריכים להזהר שאם יטנף בבית הכנסת לנקות מיד.
ומצוה לעזור למוכי גורל שיוכלו לבוא להתפלל אף על פי שלעיתים זה יגרום אי נעימות ותבוא עליהם ברכת טוב. הנני מאחל לך ברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר.
בברכה וכל טוב, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] ראה כה"ח סי' ק"ן ס"ק ו', שהביא את השיטות באורך.
