שאלה: לכבוד הראשל"צ שליט"א, ברצוני לשאול את כת"ר מספר שאלות שעלו תוך כדי לימודי בהל' ברכות.
א. פסק השו"ע (סי' רי"ב סעי' א'): "כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה… לא מבעיא אם העיקר מעורב עם הטפל אלא אפילו כל אחד לבדו". ובדבר שני מינים המעורבים השוים במעלתם וכל מין ניכר בפני עצמו פסק המ"ב (שם ס"ק א') כדעת הפמ"ג (בפתיחה) דאזלינן בתר רובא, שלא כדעת החי"א (כלל נ"א אות י"ג) שיברך על שניהם. ואילו הבא"ח (ש"ר פר' פנחס הל' י"ז) פסק שיברך על שניהם. ולכאורה יקשה מדוע לא ס"ל לבא"ח בדין זה סב"ל.
ב. השו"ע (סי' רי"א סעי' א') פסק בסתם שכאשר מונחים לפניו פירות שאין ברכותיהן שוות אין דיני קדימה, ואיזה שירצה יקדים, והביא: וי"א שגם בזה צריך להקדים החביב. ובסעי' ג' פסק השו"ע: "ואם הביאו לפניו פרי עץ ופרי האדמה איזה מהן שירצה יקדים, וי"א שבורא פרי העץ עדיף".
ואילו כה"ח (אות ו') הביא בשם הא"ר (אות ב') שגם כשאין ברכותיהן שוות, יקדים את מין שבעה, ואם אין פרי שבעה יקדים פרי עץ אף על החביב.
כיצד יש לספרדים לנהוג למעשה.
ג. פסק השו"ע (סי' ר"ו סעי' ה'): "מי שברך על פירות שלפניו, ואח"כ הביאו לו עוד מאותו המין, או מין אחר שברכתו כברכת הראשון, א"צ לברך". וכתב המג"א (ס"ק ז') דבסתמא אם כלה המין הראשון והביאו שוב מאותו המין, צריך לחזור ולברך. וכן פסק הבא"ח (ש"ר פרשת בלק הל' ז'). ולכאורה יש לדקדק מלשון השו"ע שלא כדבריהם שהרי סתם לשונו שבהביאו לו מאותו המין אין צריך לברך ולא חילק בין כלה ללא כלה, וא"כ מדוע שלא נאמר אף כאן סב"ל.
בברכה, ב. א. עמנואל
ב"ה, כ' מרחשוון תשמ"ט
תשובה: לכבוד ר' ב. א. הי"ו עמנואל. השלום והברכה!
קבלתי את מכתבך אלי ובו שאלותיך בענייני ברכות.
לצערי נתקיים בי "ואחר עד עתה". עתה נתפניתי מעט להשיבך:
א. לכאורה שאלתך על הבא"ח נכונה. הרי פשט לשון השו"ע (בסי' רי"ב סעי' א') הוא שאפילו כל מין הוא בפ"ע מברך על העיקר ולא על הטפל, שלא כדברי הח"א (כלל נ"א אות י"ג).
הבא"ח (פר' פנחס ש"ר או' י"ז) התחיל בתערובת שיש בה חמשת מיני דגן שאז אם הם באים לדבק הם בטלים אך אם הם באים לטעם או לסעוד את הלב, אפילו הם מיעוט, הם נקראים העיקר ומברכים עליהם והשאר בטלים כלפיהם (אפילו שהם הרוב).
אולם בתערובת של שאר מינים, אם כל מין הוא בפני עצמו, אפילו אחד מהם חשוב לו יותר מהשני, דהיינו שהוא סועד את הלב או יש לו חשיבות מיוחדת אחרת, אולם אין הוא עיקר, מברך על כל מין ומין, ואין כאן עיקר וטפל.
אולם אם הם נתמעכו או נתערבבו, הולכים לפי הרוב, כמו שפסק השו"ע (סי' ר"ח סעי' ז') [ואם הרוב הוא אורז מברך עליו מזונות שלא כדברי הט"ז], ועי"ש בכה"ח (ס"ק מ"ג).
ואולי אפשר כך לפרש את הבא"ח שרק כאשר אין בתערובת חמשת מיני דגן, אזי מברך על כל מין בפ"ע, אולם כאשר יש בתערובת חמשת מיני דגן מברך עליהם שהם העיקר.
ועיין במלאכת שלמה (ברכות פ"ו מ"ז) בשם הלבוש, שמברך על העיקר ופוטר הטפלה, היינו כאשר אוכל את העיקר קודם אבל השותה תה עם פרי למתקו ואוכל בתחילה את הפרי, יברך עליו למרות שהוא טפל לתה, כמו שפסק הרמ"א בסי' רי"ב סעי' א' (אלא ששם פסק שיברך שהכל ולא ברכתו הראויה לו). אמנם לדעת הב"י אפילו בא למתק ברכתו לא תשתנה, ועיין בכה"ח (סי' רי"ב ס"ק י"א) בזה. וע"ע שם מחלוקת הט"ז ומג"א בזה.
ב. בענין הקדימה בברכות אם יש ביניהם מין משבעת המינים. עיין בבא"ח (ש"ר פר' מטות אות ב') שתמיד מקדים מין ז' (ואפילו המין השני חביב עליו). ושם באות ה' הוסיף שאפילו המין ז' הינו חצי והמין השני שלם, יברך על המין ז' (ואפילו המין השני חביב עליו יותר). וע"ע בכה"ח (סי' רי"א ס"ק ו' וס"ק י"ד).
ואנו נוהגים כדבריו לברך על מין ז' ואפילו הפרי השני חביב או ברכתו שונה.
ג. בדין ברכה על הפירות כשהביאו לו פירות נוספים.
אם קבע לאכול פירות כל עוד לא נמלך מלאכול, אפילו הביאו לו פירות אחרים, אינו מברך עליהם. אך אם נמלך מלאכול, ואח"כ הביאו לו פירות נוספים מאותו המין שאכל או ממין אחר – צריך לברך עליהם, אף על פי שלא ברך ברכה אחרונה.
אם אכל בסתם פירות ולא קבע אכילה עליהם, אם הביאו לו פירות נוספים מאותו המין או ממין אחר אינו מברך עליהם, ומשמע שזהו כשלא כלה מהמין הראשון, זוהי דעת מרן (סי' ר"ו סעי' ה')[1].
אבל אם כלה מהמין הראשון, אפילו הביאו לו פירות נוספים מאותו המין מברך עליהם. ובזה לא מיירי שם השו"ע, עיין בא"ח (ש"ר פר' בלק הל' ז').
יה"ר שתזכה לברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] וע"ע בכה"ח סי' רי"א ס"ק ל"ז.
