אמירת סליחות וי"ג מידות ביחיד
שאלה: האם מותר לומר סליחות ביחיד, והאם מותר לומר י"ג מדות ביחיד?
תשובה
הטור (סימן תקס"ה) כתב משם רבי נתן שאין ליחיד לומר י"ג מדות בסליחות, וכתב הטור שאינו יודע מה חששו הרי רק דבר שבקדושה כגון קדיש, קדושה וברכו נאמרים בעשרה. אבל מרן הב"י כתב שמקורו בתשובת הרשב"א (חלק א' סי' רי"א) שדייק מדברי הגמרא: "נתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור". וכן פסק בשו"ע (סי' תקס"ה סעי' ה'): "אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפילה ובקשת רחמים דדבר שבקדושה הם" – וכדברי המשנ"ב (שם ס"ק י"א): "ואין נאמר בפחות מעשרה".
וכתב הרמ"א: "הגה, וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור". מפרשי השו"ע (ראה במשנ"ב ס"ק י"ג ובשער הציון ס"ק י') תמהו על הלכה זו של הרמ"א שיחיד אינו אומר סליחות, ואמרו שרק י"ג מדות אינו אומר אבל סליחות אומר. ויש שאמרו (ראה ט"ז שם ס"ק ה') שלא להזכיר בסליחות אמירת "וזכור לנו היום ברית י"ג". אך דעת הב"ח (רפ"ח ע"ב בדפי הטור ד"ה ומ"ש וטוב) שאומרים את כל הסליחות חוץ מי"ג מדות. וכן דעת המשנ"ב (שם) וכה"ח (שם אות ל"א).
ומרן הבא"ח (שנה ראשונה פרשת כי תשא הל' ט') כתב: "והמתפלל יחיד כשיאמר י"ג מדות אחר הוידוי יאמר אותם בטעמים כקורא בתורה". ומנהגו ביחיד היה כך: אמירת י"ג מדות בב' וה' אחרי הוידוי היה קורא בטעמים, אבל י"ג מדות שלאחר נפילת אפים לא אמר כלל, אלא אמר "כמו שהודעת לעניו מקדם", והרהר בלבו י"ג מדות, ולאחר זמן ראה שטוב לומר י"ג מדות בארמית כשאומרם ביחיד, ואחר התרגום אמר נוסח בקשה 'אנא ה", וגם הרהר בי"ג מדות.
אך לא נהגו העם לעשות כך, והבן איש חי עצמו אמר שכך היה מנהגו. ויסוד ההיתר לקרוא את י"ג מדות בטעמים הוא על פי מה שהדגיש בשולחן ערוך (שם): "דרך תפילה ובקשת רחמים", אבל כשקורא בטעמים הרי זה כקורא בתורה. וטוב ונכון הוא הדבר להדפיס בסידורים את י"ג מדות בטעמיהם למען יוכל הקורא ביחיד לקראם כהלכה.
זאת ועוד, אם התחיל 'ויעבור' עם הציבור והם ממהרים או שהוא קורא לאט, יכול להמשיך ולומר י"ג מידות לבדו. אולם אם התחיל וידוי או אל מלך עם הציבור ולפני שהגיע לי"ג מדות הם סיימו אותם כבר, יאמר י"ג מדות בטעמים. וכן המתפלל ביחיד אומר את כל הי"ג מדות שבתפילה בטעמי המקרא ללא הבדל.
ובענין אמירת חלקי הארמית שבסליחות, יש הסוברים[1] שאין לאמרם ביחיד משום שנאמר בגמרא (שבת דף י"ב ע"ב): "לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי". אך כתב על כך הבא"ח (שו"ת תורה לשמה סימן מ"ט): "מיהו אם אומר סליחות ביחיד אינו צריך לדלג נוסח רחמנא מפני שכל הסליחות היא בלשון הקודש וקודם זה ואחר זה הוא אומר בלשון הקודש הרבה בקשות. על כן לא אכפת בזה ולא יתקנאו בו (המלאכים), ורק אותם בקשות שהם בסוף הסליחות ידלגם".
ולמעשה, אם לא יכול לומר סליחות במנין, יאמר את הסליחות ביחיד כולל את החלקים הנאמרים בארמית ובהגיעו לי"ג מדות יאמר אותם בטעמי המקרא. וכך יעשו גם אותם אנשים שהגיעו לבית הכנסת ועדיין לא הגיעו מנין אנשים שיכולים להתחיל באמירת הסליחות כנ"ל.
סיכום ההלכות:
א. יש להשתדל מאד להתפלל במנין ובפרט בימי אלול ולומר את הסליחות במנין.
ב. מי שלא יכול לומר סליחות במנין ינהג כך: יאמר את הסליחות כולל חלקי הארמית שבתוכם ואת י"ג מדות יאמר בטעמי המקרא.
ג. אם מתפלל או אומר סליחות בציבור והתחיל עמם י"ג מדות אומרם כרגיל אף אם הציבור קראם מהר יותר, ואם לא התחיל עמם את י"ג המדות אומרם בטעמים למרות שמתפלל במנין.
ד. אם עדיין לא הגיעו מנין אנשים לסליחות יתחילו ויאמרו י"ג מדות בטעמים.
בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] שבולי הלקט סי' רפ"ב, קצשו"ע סי' קכ"ח סעי' ט'.
