שאלה: האם יש חיוב לשתות רביעית יין בקידוש ובהבדלה?
תשובה:
קידוש והבדלה נאמרים על כוס יין מלא שיש בו שיעור רביעית לפחות (רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ז) אך אין צורך בשתיית כל הרביעית אלא די ברוב רביעית כדברי הגמרא (פסחים דף ק"ז ע"א), וכן פסק השולחן ערוך (סי' רע"א סעי' י"ג), וז"ל: "צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו, והוא רובו של רביעית". והוא הדין להבדלה ובכל מצוה שמחויבים לשתות יין, שיש לשתות לכה"פ רוב רביעית (וראה שו"ע סי' רצ"ו סעיף ג' ולהלן בלשון הטור).
כך שמצד הקידוש או ההבדלה די בשתיית מלוא לוגמיו, אולם יש בעיה אחרת שאינה קשורה למצות הקידוש או ההבדלה אלא להלכות ברכות. שהרי כתב הטור בדין יין שאחר המזון (סימן ק"צ), וז"ל: "ולענין שיעור שתייתו שחייב בברכה אחרונה היה ר"י מסתפק אם הוא בכזית או ברביעית. לכך כתב שטוב ליזהר לשתות פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמא שהוא רוב רביעית. הלכך ישתה רביעית שלם".
וכן פסק השולחן ערוך (סי' ק"צ סעי' ג'): "שיעור שתיית יין להתחייב בברכה אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית, לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק, והכא א"א לשתות פחות מכזית, דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, הלכך ישתה רביעית שלם".
ובזה יש הבדל בין קידוש להבדלה, כי הקידוש נאמר במקום סעודה וחייב לסעוד אחריו וממילא אינו מברך ברכה אחרונה, כי יוצא ידי חובה בברכת המזון על כן אין בעיה אם ישתה רק מלוא לוגמיו, אך ההבדלה אינה קשורה למקום סעודה ואם ישתה פחות מרביעית יכנס לספק ברכות הנ"ל (וראה משנ"ב סי' רצ"ו ס"ק ו'[1]). והוא הדין אם עושה קידוש בבית הכנסת כנהוג בבר מצוה וכדומה שאז אינו סועד לאחר כך ולא מברך ברכת המזון, על כן חייב לשתות רביעית שלימה.
וטוב לדעת, שהגם שאינו צריך לשתות רביעית בקידוש, כבר כתב הבא"ח (ש"ר בראשית הכ"ג): "לכתחלה צריך שיטעום המקדש מלא לוגמיו ומצוה מן המובחר לשתות רביעית".
לסיכום ההלכות:
א. כל שתיית מצוה היא ברביעית יין, ואם אינו יכול לשתות רביעית ישתה רוב רביעית. ואם לא שתה מלוא לוגמיו לא יצא ידי חובה, אלא אם כן נתן לאחר שישתה (ובדיעבד לאחרים).
ב. בקידוש שלפני סעודה די אם שתה רוב רביעית, אך בהבדלה, וקידוש הנאמר על מיני מזונות ישתה רביעית.
ג. השותה יין ושאר משקים יזהר שלא לשתות יותר מכזית ופחות מרביעית כדי שלא להיכנס לספק ברכות.
בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] וז"ל: "כוס של הבדלה רגיל המבדיל לשתותו כולו ואינו משקה ממנו בני ביתו (מ"א), ונראה שהטעם כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה דכשישתה רק מלא לוגמיו יש ספק ברכה אחרונה".
