לכבוד ר' י. י. הי"ו, ירושלים. השלום והברכה
קבלתי את מכתבך אלי מחודש מנ"א תשמ"ו ובו שאלותיך, ועתה נתפניתי מעט להשיבך.
א. האם יש לסיים בברכת המינים "מכניע מינים" או "מכניע זידים", עיין באורך במחלוקת שבין הפר"ח והשלמי ציבור (דף קל"א) המובאת בכה"ח[1] (סי' קי"ז ס"ק ה'). וכן במחלוקת בין השלמי ציבור והחיד"א בספרו קשר גודל (סי' י"ז אות י"ז) המובאת שם.
ומנהגנו לסיים "המינים" ואותם שמסיימים "זדים" יש להם על מה שיסמוכו.
ועיין עוד בסידור התפילה בית עובד שכ' לומר זידים. והוסיף ואמר שי"א מינים וכן עיקר, וכ"כ בסידור חוקת עולם שיש לומר מינים. ואין הוכחה מנוסח התפילה להרמב"ם (בסוף ספר אהבה) כיון שמתחיל שם "למשומדים" לכן סיים "זידים". אך אנחנו שמתחילים "למינים" צריכים לסיים "מינים".
ב. בנוגע למחיקת ד"ת הנמצאים בטייפ כיון שאין זה אותיות ממש מותר למוחקם. אך בנוגע לשם ה' כיון שהוזהרנו על "לא תעשון כן לה' אלוקיכם", מותר למחוק ע"י גרמא, דהיינו שימחק קודם לשם ה' ואז ימחק שם ה' ע"י גרמא.
יה"ר שתזכה להמשיך בלימודך להגדיל תורה ולהאדירה, אכי"ר.
בברכה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] וז"ל: "וכתב הפר"ח אני מסיים בה שובר מינים ומכניע זדים, מיהו הש"ץ שם תמה עליו וכתב דלמה שינה בנוסח הברכה שכתוב בספרי במקו' הקדמונים שר"ת שובר אויבים ומכניע זדים גי' שם שד"י שבכח שם זה יכנעו יעו"ש. והחיד"א בקש"ג (סי' י"ז אות י"ז) כתב שקבלנו שצריך לחתום שובר אויבים ומכניע מינים שיהיה מעין הפתיחה וכתב שכן הוא בסדור מהר"א הכהן ובסדור האר"י דפוס לבוב יעו"ש. וכ"כ החס"ל שם, בי"ע אות א', ומיהו הפתה"ד אות ג' והרו"ח אות ב' הכריעו כהש"ץ שצ"ל שובר אויבים ומכניע זדים יעו"ש".
