מבית דרכי הוראה לרבנים

מכירת מצוות בבית הכנסת – אורח חיים סימן לג'

תוכן הספר

לא נמצאו פרקים
לא נמצאו פרקים
לא נמצאו פרקים

ב"ה, י"א חשוון תש"ן

לכבוד מר מ. ו. הי"ו. חולון. השלום והברכה!

קבלנו את מכתבך, ובו שאלתך בדבר מכירת עליות לתורה בשבתות ובחגים. לצערנו מסיבות שונות נתעכבה תשובתנו עד היום.

והנני להשיבך: המנהג שנהגו למכור עליות בשבתות ובימים טובים, אינו מנהג טוב ובפרט שאנשים מדברים באותו זמן בביהכ"נ דברים בטלים. וכבר כתב הרב פלאג'י את ההקדמה לספרו "ספר חיים" בפורמט קטן, שיהא מצוי ביד כל אדם בשעה שמוכרים את העליות, כדי שלא יתבטל, ולכן קראו "חיים ביד". אך עיין בכה"ח (סימן ש"ו ס"ק מ"ב) שכתב: "… ומנהג פשוט עכשיו להכריז השמש המצוות ולומר כמה נותן בעד מצוה זו ומי שמעלה אותה בדמים נשאר לו המצוה והאחר אינו נותן כלום והנח להם לישראל"[1].

טעם מנהג זה הוא מפני השלום כיון שכל אדם רוצה לזכות בפתיחת ההיכל, בעליה לתורה או בהפטרה.

ומה שכתבת שהמנהג הטוב הוא לתלות שלט בבתי הכנסת שבו יתבקשו הקהל לתרום מעצמם להוצאות ביהכ"נ, דבר טוב הוא, אך דבר זה יכול לגרום לסכסוך ומחלוקת, כי כל אחד יחשוב שעליה מסויימת מגיעה לו דווקא, לפיכך הנח להם לישראל.

בכל אופן במקום שאפשר להנהיג שהעליות תהיינה לפי סדר כמו במקום שצבור המתפללים בו הוא קטן – טוב יעשו אם ינהיגו עליות לפי סדר. [עיין שו"ע או"ח סי' קל"ו ובכה"ח אות ח'[2], וסי' ש"ו סעי' ו', ובכה"ח אות' מ"ב – מ"ג].

ומ"מ יש להעיר שבמקום שנוהגים למכור עליות יזהרו הציבור מלדבר דברים בטלים, וכך כתב בספר החיים (סי' א' אות ב'): "מ"ש בספר לדוד אמת וחסד לאלפים דבעת מכירת המצוות ילמוד תהילים. אני אומר, דאם הוא נבון דילמוד פירוש רש"י של הפרשה בעת ההיא, כדי שיבין היטב מה שקורא שליח ציבור בספר תורה אחרי – כן. ואם הוא חכם בעל הוראה ילמוד בדיני קריאת ספר התורה, דבר בעתו מה טוב, שמא יהיו שואלין לו דבר הלכה באותו פרק ויהיה מוכן להשיב לשואלו דבר".

אני מאחל לך ברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות אכי"ר.

בברכה וכל טוב, מרדכי אליהו

 

 

[1] ועיין משנ"ב סי' ש"ו ס"ק ל"ג.

[2] וז"ל השו"ע: "בשבת ויו"ט ויוה"כ, קורים אחר הלוי ת"ח הממונים על הציבור ואחריהם ת"ח הראויים למנותם על הציבור (ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר), ואח"כ בני ת"ח שאבותיהם ממונים על הציבור ואח"כ ראשי כנסיות וכל העם". וז"ל כה"ח: "וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרים המצוות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במדינות אלו שמוכרין המצוות ונופל המעות לצדקה, כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה, ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבוא לידי מחלוקת (לבוש, מ"א, א"ר אות א'). ועיין בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ל"ה ע"א שכתב, וז"ל: סדר הקוראים שהוא מדין התלמוד ופו', נתבטל ברוב הקהילות מפני הכנסות צדקה, וקניית הסגן לצרכי בהכ"נ ומהאי טעמא נהגו להרבות בהוצאות פרשיות מסוימות כשירת הים ועשרת הדברות לרווחא דקופת הקהל, יעוש"ב".

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה