מבית דרכי הוראה לרבנים

הדלקת נרות לאשה או אורחת הרוצה לילך למקווה בע"ש – אורח חיים סימן כח'

תוכן הספר

לא נמצאו פרקים
לא נמצאו פרקים
לא נמצאו פרקים

כ"ח תמוז תשנ"ב

ראה ראיתי עלים לתרופה מהספר "וללוי אמר" ח"ב, אשר חברו הרב הגדול מעוז ומגדול ידיו רב לו בחקר ההלכה הרה"ג ר' שבתי לוי שליט"א. וכבר אתמחי גברא בספרו הראשון חלק א' ואשר סמכוהו רבנן גדולי הדור.

ועתה אתא ואייתי מתניתא בידי ח"ב, וראיתי בסימן ל"ח ששדד מערכות זה לעומת זה כדרכו בקודש, בענין אשה הרוצה ללכת למקוה בע"ש, וכן אם מתארחת אצל אחרים כיצד ומתי תדליק נרות שבת. עיין בשו"ע (סי' רס"ג סעיף ד') שמותר לה להדליק בע"ש מפלג המנחה ומעלה ולא לפני כן, ועיין שם (בסעיף י') שבשעת הדחק יכולה להדליק ולהתנות שאינה מקבלת שבת. ולדעת הרמ"א שם יכולה להתנות אפי' בלב. וא"כ הרי הדין מבואר שיכולה להדליק אחרי פלג המנחה ותתנה שאינה מקבלת שבת עד אחרי ההכנה במקווה ובלבד שיהא לפני השקיעה[1].

ואע"פ שבדרך כלל היא מדלקת כארבעים דקות לפני השקיעה למנהג ירושלים, או אם הקהל כבר קיבל שבת מוקדם ואסור לה לעשות שום מלאכה[2], וא"כ כיצד תמשיך לחפוף. נראה שאין לאסור מדין מה שנהגה, מאחר וזה חד פעמי או לא שכיח, מותר לה עד כעשרים דקות לפני השקיעה. אולם אם קבלו הקהל שבת מיד, אסור לה לעשות שום מלאכה האסורה.

אשה שמתארחת אצל אחרים, עליה להדליק בביתה אחרי פלג המנחה, ועדיף שתדליק במקום שאוכלת ומתארחת שם. ואנו הפוסקים כמר"ן[3] (סימן רס"ג סעי' ח'), לא תברך אא"כ מדליקה במטבח או בחדר אחר. ואולם אם חוזרת לביתה, ורוצה להדליק בביתה עליה להדליק נרות גדולות, ואם מדליקה בשמן תשים שמן יותר מהרגיל כך שכשתחזור לביתה תספיק להנות מהנרות, אחרת תהא הברכה לבטלה, וכלשון השו"ע (שם סעיף ט'): "המדליקין בזוית הבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה". ובנ"ד אי אפשר לעשות כדברי הכה"ח[4] (שם ס"ק ס' משם המג"א ס"ק י"ז), משום שיוצאת מביתה בעוד היום גדול.

וחוזר אני על הראשונות שהמחבר הנ"ל צולל במים אדירים ומעלה מרגלית מתחת ידיו, וכל מין דין כתובו לנא.  ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה ויפוצו מעינותיו חוצה, ויתברך בכל מידי דמיטב, אכי"ר.

מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל

 

 

 

[1] וראה עוד בכה"ח סי' רס"ג ס"ק ל"ז.

[2] ראה שו"ע סי' רס"ג סעי' י"ב.

[3] שכתב, וז"ל: "ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד".

[4] שכתב, וז"ל: "ואפשר דאם באותו מקום היה קצת חושך, ומשתמש שום דבר לאור הנר ליכא איסורא".

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה