מצה או יין בצמצום למי שאנוס
שאלה: חולה שאסור לו לאכול יותר מכזית בצמצום או חולה שאסור לו לשתות יותר מכוס אחת יין או מי שאין לו יותר מכך, כיצד יעשה סדר פסח?
תשובה:
כ"ח אדר תשמ"ו. לכבוד הרב… תל – אביב. השלום והברכה!
קיבלתי את שאלתך לגבי אדם חולה שאינו יכול לשתות או לאכול את כל מה שצריך באכילת מצות ושתיית יין בליל הסדר.
ישנה מחלוקת ראשונים כשאדם מברך "על אכילת מצה" בליל הסדר, על מה מתכוין, על הכזית של המוציא או על האפיקומן. ובענין מי שאין לו כזית מצה או שאנוס ולא יכול לאכול יותר מכזית, נחלקו הרי"ף (פסחים דף כ"ז ע"א בדפי הרי"ף), הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח הל' י"ג) והרא"ש (פסחים פ"י סי' ל"ה) (מובאים בב"י אור"ח סי' תפ"ב) מתי והיכן יאכל אותה.
לפי הרי"ף והרמב"ם וכן פסק השו"ע (סימן תפ"ב סעי' א') לאחר ההגדה לא יטול את ידיו בברכה אלא יאכל כזית מרור ויברך על אכילת מרור, ויסעד סעודת החג וכשגומר את הסעודה יטול ידיו בברכה ויאכל את האפיקומן ומברך עליו המוציא ועל אכילת מצה, ובזה יוצא ידי חובה גם של אכילת מצה וגם של אפיקומן.
ולדעת הרא"ש צריך ליטול ידיו בתחילת הסעודה ויברך המוציא ועל אכילת מצה. וכן הסכים איתו הטורי זהב (שם ס"ק א'), אבל האחרונים פסקו כדעת השולחן ערוך הנ"ל.
ובענין שתיית היין. מי שאין לו יותר יין או שאסור לו לשתות יותר מכוס אחת, שותה אותה בקידוש ולא שותה את שלושת הכוסות הנותרים, וטוב שישתה חמר מדינה (משקה קולה וכיו"ב) במקום שלושת הכוסות. ואם יש לו או מותר לו שני כוסות, ישתה בקידוש וכוס שלישית של ברכת המזון. ואם יכול שלוש כוסות, יקח אחת לקידוש, אחת להגדה ואחת לברכת המזון (ועיין שו"ע אור"ח סי' תפ"ג וכה"ח שם אות א', ומשנב"ר שם סק"א[1]).
בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] וז"ל: "אבל אם יש לו יין אפי' רק על כוס אחד [וה"ה שאר משקין אם הוא חמר מדינה, לפי מה שמסיק הרמ"א בהג"ה] יקדש עליו ולא יקדש על הפת אף אם דרכו בשארי שבתות ויו"ט לקדש על הפת, מ"מ בלילה זה, כשתקנו חכמים ארבע כוסות, תקנו לקדש על היין ולא על הפת. ואם יש לו שני כוסות יקדש על הראשון ואח"כ יאמר ההגדה בלא כוס, וברכת המזון יברך על כוס השני ויצא בזה גם דעת היש אומרים בסי' קפ"ב דסבירא להו דברכת המזון טעונה כוס. ואם יש לו שלש כוסות מקדש על אחד, ואומר הגדה על אחד וברכת המזון על אחד, וחצי הלל שאחר ברכת המזון יאמר בלא כוס".
