ד' סיון תשמ"ו
שאלה: האם בירושלים צריך להחמיר שלא לטלטל בשבת?
לכבוד הרב… ישיבת "אור ברוך", ירושלים. השלום והברכה!
תשובה:
במענה לשאלתך על טלטול בירושלים, הריני להשיבך.
מרן בשולחן ערוך (סי' שמ"ה ס"ז) כתב: "איזהו רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה, ואפילו יש להם חומה, אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה), הוי רשות הרבים".
ואמנם הוסיף מרן דעה שניה: "ויש אומרים שכל שאין שישים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים".
ונחלקו הפוסקים אם פוסקים כבדרך כלל כשיש "סתם" ו"יש אומרים" בשולחן ערוך אז ההלכה כ"סתם", דהיינו להחמיר שיש בזמן הזה דין רשות הרבים, או שפוסקים להקל כסברה השניה "יש אומרים".
מקור הספק, למרות שבדרך כלל הלכה כסתם וצריך להחמיר גם כאן, הוא כיון שמרן עצמו, בשולחן ערוך בסימן ש"ג סעי' י"ח, הביא את המנהג להקלא.
ולכן רבים הם המחמירים כדעת הסתם שבשולחן ערוך. ואם נוהג דין רשות הרבים בימינו, לא יועיל הערוב המצוי שהוא "צורת הפתח" באמצעות חוטים ולא חומה, כי חוטים אינם מועילים לרשות הרבים דאורייתא.
ועיין בארץ החיים (סתהון) שהאריך בזה ורצה לומר שבשעת הדחק מרן סובר שצריך את שני התנאים שהוזכרו לעיל (גם ט"ז אמה וגם שישים ריבוא) כדי שיחשב המקום לרה"ר, וע"ז סמכו הנוהגים להקל בדבר זה.
ובר מן דין, כיון שמרן פסק (סי' שמ"ה סעי' ז') דבעינן רחובות מפולשים ממש, ורחובות ירושלים אינם מפולשים מצד לצד ויש בהם עיקולי ופשורי, ולכן יש להקל. אך מכיון שיש בירושלים של היום רחובות הפונים לסרטיא ופלטיא והוא כביש ראשי בין שתי ערים, לכן יש להחמיר. ותבוא ברכה על המחמיר, וכלשון המשנה ברורה (סי' שמ"ה ס"ק כ"ג): "וכל בעל נפש יחמיר לעצמו".
ובאזורי תל אביב ובני ברק, ששם הרחובות גם מפולשים וגם מתנקזים לסרטיא ופלטיא (כביש גהה), בודאי שיש להחמיר יותר, לכל בני העדות.
ויש להדגיש שלכתחילה צריך להזהר ולא לומר "איני מטלטל" דאז נחשב כנדר, ובמקרה ושכח מטפחת או ירצה לעזור לאשתו, יהא אסור לו לטלטל. לכן יאמר "בלי נדר אני לא מטלטל".
הערה נוספת: בישובים קטנים המוקפים גדר, בודאי אין מקום כלל לחומרה זו שלא לטלטל בשבת.
בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
