לכבוד הרה"ג זכריה בן שלמה שליט"א, ראש כולל שעלבים.
השלום והברכה.
קבלתי את מכתבך בענין אשה שיש לה שני רחמים ושני נרתיקים ובו שאלותיך.
בד"כ אם יש לאשה שני רחמים, רחם אחד פעיל יותר מהשני, ולמרות זאת יש לשתיהם דין של רחמים, דהיינו אם ראתה ברחם החלשה, גם אז צריכה לספור חמשה ושבעה. אם קשה לה לברר מאיזה רחם זה יצא – אין נ"מ. הבעיה תהיה אם ברחם אחד יש פצע ודאי, וראתה דם ולא יודעת מאיזה רחם יצא – זה ספק דאורייתא וצריך להחמיר, ואף על פי שלא היה בה הרגשה ממש, היות שגם על קצת יושבת שבעה נקיים, ועל טיפת דם כחרדל שיושבת שבעה נקיים, משמע מדברי מרן הב"י (סי' קצ"ו דף ע"ט סוף ע"ב) שחומרת ר' זירא היא איסור כרת. ולענין פרישה, חייבת על כל ראיה וראיה, אא"כ ברור לה שהדם שראתה אח"כ הוא המשך הדם הראשון, דהיינו, מרחם אחד. לפיכך גם אם נכנסה להריון ברחם אחד, איננה נקראת מסולקת דמים, שמא תראה מרחם שני.
לענין בדיקה לאחר תשמיש, אם אין לה וסת קבוע, וקבעה ג"פ שלא ראתה דם, לכאורה אין לה חזקה כי אולי תראה מתשמיש בנרתיק השני. אך נראה שבשמוש רגיל הבעל פוגע ברחם אחד בלבד, וא"כ הוי לה חזקה שלא רואה מחמת תשמיש, אא"כ יסטה מבעילתו. אם היא יודעת מאיזה רחם רואה, אזי מוך דחוק טוב באותו רחם, ואינה צריכה לחוש לרחם השני, אך אם ראתה דם, גם למי שאינו גוזר לא שמשה אטו שמשה, מכיון שאנו לא יודעים בבירור באיזה נרתיק שמשה, צריכה חמישה ושבעה נקיים.
מרדכי אליהו
