מבית דרכי הוראה לרבנים

עמידה בשמיעת עשרת הדברות – אורח חיים סימן כ'

תוכן הספר

א' אדר א' תשמ"ו

שאלה: האם מותר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות?

לכב' הרב… הי"ו. השלום והברכה!

קבלתי את מכתבו מיום כ"ב מרחשון השתא ובו שאלתו אם מותר לעמוד בשעת קריאת התורה בעשרת הדברות.

הנה במנהגי אלג'ירא מובא שאין עומדים בעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן, אולם בעשרת הדברות שבפרשת יתרו ובחג השבועות עומדים.

ובתשובות הרמב"ם החדשות (סי' רס"ג עמ' 495 בהוצאת בלאו) הביא שהיה מנהג קדום לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות וביטלו מנהג זה. והרמב"ם חיזק את הביטול וז"ל: "בכל מקום שמנהגם לעמוד צריך למנעם בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה, ומדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאוד".

וכעין זה מצינו ברמ"א (או"ח סי' א' סעי' ה') שכתב: "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בציבור". וכתב שם המשנ"ב (ס"ק ט"ז) הטעם: "מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו". ועיין בכה"ח (שם אות ל"ב, ובסי' קמ"ו אות כ"ג). ומשמע מלדוד אמת לחיד"א (סי' ז' אות ה') שאין למחות בעומדים, ועיין בישכיל עבדי (ח"ב סי' א', וח"ז סי' א').

ואפשר שהנוהגים לעמוד סומכים על דברי הרס"ג שכתב שכל התרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדברות. וכ"כ רש"י בשמות (פרק כ"ד פסוק י"ב) וז"ל: "כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דיבור ודיבור מצוות התלויות בו".

ועיין בדבר שמואל (אבוהב, סי' רע"ו) שדן במנהג זה וסיים: "ולפיכך מדעתי החלושה כל מקום שנהגו המנהג הנז' יהיו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, שכוונתם לשם שמים".

וע"ע במחזיק ברכה לחיד"א (סי' א' ס"ק ח') שהאר"י התנגד לאמירת עשרת הדברות בתפילה, אך אין הוכחה מדבריו שהתנגד לעמידה בשעת קה"ת של עשרת הדברות. ובלא"ה אין לעמוד בקה"ת לפי דעת האר"י בכל פרשיה שהיא (עיין בשער הכוונות דף מ"ח ע"ד והביאו כה"ח בסי' קמ"ו אות כ').

[ומ"מ פשוט הוא שלנוהגים לעמוד בקריאת התורה בכל השנה, שיעמדו גם בפרשיות יתרו ואתחנן ובחג השבועות].

ומנהג טוב הוא להעלות את חכם הקהל לעליה שבה עשרת הדברות, כך שהציבור יעמוד בעליה זו.

למסקנא:

אמנם מעיקר הדין אין לעמוד, אך אם כל הצבור עומד, אם אפשר לבטל מנהג זה כך שכל הציבור ישב – הנה מה טוב, אך אם תצא מכך מחלוקת או שלא כל הציבור ישב, אזי אין למחות בידם, כי יש להם על מי שיסמוכו.

[וזה לא מכבר שאלני רב בית הכנסת של לקוטאי, דהיינו שלא כולם הם מאותה עדה אלא מנהגיהם שונים, איך לנהוג בנידון זה, ועניתי לו שע"מ להמנע ממחלוקת יודיע שכל מי שנוהג לעמוד בעשרת הדברות יעמוד וכך כל אחד ינהג במנהגו].

ומ"מ לנוהגים לעמוד יעמדו בעת שהעולה מתחיל לברך את ברכת התורה ולא יעמדו מעת שהש"ץ מתחיל לקרוא בתורה.

ויה"ר שיקויים בנו "והאמת והשלום אהבו… "

בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל

 

 

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה