ב"ה, י"ב שבט תדש"מ
לכבוד הרה"ג הרב חיים אמסלם, רב מקומי שרשרת. אחדשו"ט כראוי
קבלתי את מכתבך מיום כ"ג מרחשוון השתא בענין סיוע להמלטת בהמה בשבת, ועתה נתפניתי להשיב לכבודו.
לפי רש"י בשבת (דף קכ"ח ע"ב ד"ה אין מילדין) משמע, שאיסור יילוד בהמה אינו משום עוקר דבר מגידולו, אלא משום טירחא יתרה שהוא איסור דרבנן, וכן משמע מתוס' ע"ז (דף כ"ו ע"א ד"ה סבר רב יוסף). ועיין לרמב"ם הל' שבת (פ"ב הי"ב) שסובר כן, דאיסורו מדרבנן, ועי"ש במ"מ.
אמנם רש"י פירש (שם): "אבל מסעדין – אותה ביום טוב", משמע שבשבת אסור. והרא"ש (פרק י"ח סי' ד') הביא שספק בדבר. והנה אעפ"י שמרן בב"י (דף ק"ו ע"ב) הקשה על הטור, היינו משום שלא הביא את דברי אביו שנסתפק וכתב בשופי שמותר, אך אין הוכחה מזה שמרן חולק על הטור. וההוכחה, דהשו"ע (סי' של"ב סעי' א') כתב: "אין מיילדין את הבהמה בשבת" ולא כתב "אין מסעדין". אף על פי שמדברי המג"א (ס"ק א') לא משמע כןא, עיין לכה"ח שם (ס"ק א' – ג') ומשנ"ב (ס"ק א'). ועיין שם בט"ז (ס"ק א') ובב"ח (ד"ה אין מיילדין) שדעתם להתיר לסעד.
לפיכך אם יש הפסד ממון יש לסמוך על הסוברים שאיסורו רק מדרבנן ומותר לסעד. עיין חזו"א (סי' נ"ט אות ה'), ועיין למחצית השקל שם שמחמיר, ועיין לקרבן נתנאל על הרא"ש (פרק י"ח הלכה ד' אות פ'). ועוד עיין בפמ"ג (משב"ז סק"א). ואם אפשר להביא גוי שיטפל ויסייע, תע"ב.
ידידו ודושו"ט, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל