ב"ה, ט' ניסן תשנ"ב
לכבוד הרה"ג שאר – ישוב הכהן שליט"א, רב העיר וראב"ד חיפה. השלום והברכה!
קבלתי את דברי התורה של כת"ר ופסקו בענין קריאת המגילה בפורים בחיפה, אם קוראים בי"ד ובט"ו כערים המוקפות, או בי"ד, כפי שנוהגים עתה, אלא שיש מנין או שניים בודדים הקוראים בט"ו בלא ברכה. וכת"ר שידד מערכות וצירף את פסקו לרב של מושב ספסופה.
כת"ר כתב, דן ופלפל כיד ה' הטובה עליו מראשונים ואחרונים וכן הביא עובדות מהשטח, היינו מחקרים בענין מיקומה של העיר חיפה ומה היה על כך ומה הגיע אליהם לקיים בתחילה שני ימים.
בענין ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים, כשהעיר העתיקה היתה בידי עכו"ם, הביא כת"ר בשם רבני ירושלים נ"ע שפסקו לקרוא בט"ו, ונימוקם עמם כאשר עיני החכמים תחזינה מישרים. ואנן בדידן סמכנו על שירושלים היתה אז יותר מחומותיה כיום, מצד הר ציון ומצד מאה שערים וכו', וע"ז סמכו וקראו בט"ו.
נחזור לענין חיפה. הנראה מדבריכם שהמקור לשני ימים מספק הוא לא מדין חיפה עצמה, אלא מדין שהיא קרובה או נראית למקום אחר שהיה מוקף.
במסכת מגילה (דף ב' ע"ב) יש מחלוקת בין ת"ק לר' יהושע בן קרחה אם צריכים מוקפת חומה מזמן יהושע בן נון או מוקפת חומה מזמן אחשורוש. לדעת ר' יהושע בן קורחה מוקפת חומה מזמן אחשורוש בעינן, ולדעת ת"ק מימות יהושע בן נון הלומד ג"ש פרזי פרזי.
והגמ' מקשה: "בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר, מדינה ומדינה לחלק בין מוקפת חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש, עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות, אלא לר' יהושע בן קורחה, בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות, אלא עיר ועיר למאי אתא".
והגמ' מתרצת שלמעשה גם לתנא דידן אין צורך בפסוק מדינה ומדינה, כי יש להם ג"ש של פרזי פרזי, אלא הפסוק מדינה ומדינה בא לדרשה כדברי ר' יהושע בן לוי שאמר כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך.
כלומר, שדין סמוך ונראה הוא לא מסברא כמו שכתבו האחרונים, אלא גזירת הכתוב וחידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו. ולפיכך פסק הברכי יוסף (סי' תרפ"ח אות ט') משם משאת משה (שו"ת חלק שניות ג') שמה שאנו אומרים כרך וכל הסמוך לו, היינו במקום שקוראים בו בט"ו שהוא ודאי ולא ספק, אך במקום שהוא מסופק לא אומרים בו סמוך ונראה. וכן כתב הזכור לאברהם (אות מ') ובית עובד (דיני כרכים המוקפים חומה מימות יהושוע אות ה') ועיי"ש בכה"ח (שם ס"ק י"א). לאפוקי ממה שפסק החזו"אא א שאומרים סמוך ונראה גם בספקות, ולפיכך בני ברק שהיא סמוך ונראה ליפו, צריכים לקרוא יומיים.
וז"ל הברכי יוסף (שם): "אם בכרך קרו בי"ד ובט"ו מספק, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד, דלא אמרו דהם ככרך אלא כשהכרך קרו בט"ו לבד, אבל אם הכרך עצמו מסופק, הנראה וסמוך קרו בי"ד, הרב משאת משה בתשובה הנזכר. והכי מסתברא, דכיון דאעיקרא הא דסמוך ונראה חידוש הוא למגילה, משא"כ בבתי ערי חומה כמש"ל, תסגי לן ודאן דקרו בט"ו לחוד לדרוש סמוכים כמשפטן, אבל היכא דכרכים גופייהו יספוק עלימו, הסמוך ונראה, דינן כעיירות דעלמא", עכ"ל.
ומאחר שהמשאת משה והברכ"י והזכור לאברהם והבית עובד פסקו כן וכך נהגו כל הזמן, אין לנו לחוש לדעת החזו"א, ובפרט לפי מה שאמרנו שזה חידוש בפסוק מדינה ומדינה.
ולפיכך, מכיון ששקמונה עצמה לא ברור לן שהיא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, וכבר פסק בעל התבואות הארץ בשו"ת דברי יוסף (ח"ב סי' ב') כי בכל ערי ישראל קוראים שני ימים חוץ מעיר הקודש ירושלים שקוראים בט"ו, הוי אומר שכל הערים הם מדין ספק, ולפיכך הסמוך ונראה להם לא נגרר אחריהם וקוראים בי"ד, אא"כ נאמר שחיפה היא עצמה ספק מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואז צריכים לקרוא בה ב' ימיםב.
מאחר שכת"ר הביא שמקור המנהג שקוראים יומיים זה מדין סמוך ונראה, נראה לי כמו שכת"ר הסיק שהנח להם לישראל שבחיפה כיום, שנוהגים לקרוא רק בי"ד, והמחמירים תע"ב.
יה"ר שכת"ר יזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ויתברך בכל מילי דמיטב, ויהיה שש ושמח כל הימים בבריאות גופא ונהורא מעליא, אכי"ר.
מרדכי אליהו, ראשון לציון הרב הראשי לישראל.
