ד' חשון תדש"מ
שאלה: האם יש קדושה בספרים מודפסים, והאם מותר להחליף טיטול לתינוק כנגדם?
לכבוד הרב… כפר חסידים. השלום והברכה!
תשובה:
קיבלתי את שאלתך לגבי קדושת ספרים מודפסים. הט"ז (יו"ד ס' רע"א ס"ק ח') כתב: "לפי ששמעתי אומרים שאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתב, ולי נראה שאין חילוק בזה, דאפי' אם נאמר דהוי חקיקה מ"מ הוי כמו כתב וכו'. אלא ברור הוא שמעשה הדפוס מקרי כתיבה ממש".
וכן בשדי חמד (פאת השדה מערכת ד' כלל ל"ח) וביפה ללב (סימן רע"א אות ב') פסקו שיש קדושה בספרים המודפסים ונוהגים כמותם. וכלשון השד"ח: "ספרים המודפסים יש בזה קדושה ואסור להשתמש בדפים הנדפסים תשמיש חול לכרוך בהם אוכלים וכיוצא" (וראה מגן אברהם או"ח סי' קנ"ד ס"ק י"ד).
ולכן מה שכתב מרן בשולחן ערוך (יו"ד רפ"ב סעי' א') שאסור לעמוד ערום בפני ספר תורה וכלשונו: "חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר ולא ירוק כנגד ספר תורה ולא יגלה ערותו כנגדו", הוא הדין בספרים המודפסים.
ועיין בבן איש חי (שנה שניה פרשת נח הל' ט"ו) שכתב: "וצריכין להזהר לכסות ערוות הקטנים בפני נרות שבת שברכו עליהם". אמנם אם האדם המחליף לתינוק עומד בין התינוק ובין הספרים המודפסים, או נרות שבת קודש, מותר לו להחליף כיון שאין קדושתם כקדושת ספר תורה ממש.
ובענין גיל התינוק שיש להזהר בו, הנה מרן (או"ח סי' ע"ה סעי' ד') פסק: "אסור לקרות כנגד ערווה אפילו של גוי וכן כנגד ערות קטן אסור", ואין זה משנה מהו גיל הקטן. ואף שהרמ"א חלק עליו וכתב: "ויש מתירין נגד ערות קטן כל זמן שאינו ראוי לביאה" (והסביר המשנ"ב שם ס"ק כ"ג עד גיל תשע לבן, ושלש לבת), נוהגים אנו למעשה להחמיר בכך. ועיין עוד בספר הלכה ח"ב (עמוד כ"ג פרק י"ד אות י"ח) בענינים אלו ובמה שמצוין שם.
בברכת התורה, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
