שאלה
אדם השומע ברכה מחבירו ורוצה לצאת בה יד"ח כגון קידוש, האם מותר לו לענות "ברוך הוא וברוך שמו"?
תשובה
הנה יש שלוש דעות בענין זה, יש אומרים שמותר לענות ב"ה וב"ש גם בברכה שיוצאים בה ידי חוב ה. יש אומרים שאסור לענות ב"ה וב"ש משום דהוי הפסק. ויש אומרים שחייב לענות ב"ה וב"ש על כל ברכה וברכה, גם בברכה שיוצאים בה ידי חובה.
ונבוא לבאור הענין: כלל ידוע בהלכה שעל כל ברכה שאדם שומע הוא צריך לענות אמן, וכאשר הוא רוצה לצאת ידי חובה בברכה עליו לכוין לצאת ידי חובה, ועל המשמיע לכוון להוציאו ידי חובה, וגם צריך השומע לענות אמן.
ובענין ברוך הוא וברוך שמו, השולחן ערוך (או"ח סי' קכ"ד סעי' ה') כתב: "על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר ברוך הוא וברוך שמו". ובטור (שם) הביא דברים שכתב אביו הרא"ש על אביו רבנו יחיאל וז"ל: "ושמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו, וזהו שאמר משה רבנו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו".
לכאורה משמע שרבנו יחיאל ייסד את עניית ב"ה וב"ש. אך כנראה כונתו לומר שהוא הקפיד לנהוג כך, ויש מדרשים קדומים שבם נזכרה עניה זו, וראה בשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ב סי' ל"ז) שם כתב גאון עוזנו ותפארתנו הבן אי שחי במפורש שאין לשנות את מטבע עניית ב"ה וב"ש, וכלשונו: "כי עניית ב"ה וב"ש הוא מטבע שטבעו חכמים לאמרו על הזכרת השם". וראייתו לכך, אף על פי שב"ה וב"ש לא נזכרה בתלמוד נזכרה בחז"ל, שהרי החיד"א בברכי יוסף (סי' קכ"ד אות ז') הביא מדרש, שהובא בספר חרדים (פרק ל"ח אות י"זא), שממנו משמע מפורש שצריך לענות ב"ה וב"ש על הזכרת השם. והוסיף טעם שני, שמצינו בסידור כונות האר"י ז"ל שיש כונות עמוקות בעניית ב"ה וב"ש וכיון שיש כוונות בדברים אלו, מוכרח לומר שהוא מטבע חכמים.
לדעת רבנו זלמן (שו"ע הרב סי' קכ"ד אות ב'), מי שענה ב"ה וב"ש בברכה שמחויב לצאת בה ידי חובה צריך לברך שוב.
ויש שאמרו שאין ענייה זו חובה כמו אמן, אבל ראוי לענות ב"ה וב"ש גם בברכות שיוצא בהן ידי חובתו. ויש שאמרו שאינו רשאי לענות ב"ה וב"ש בברכה שיוצא בה ידי חובתו כיון שזה נחשב להפסק. ומרן הברכי יוסף (סימן רי"ג אות ג') האריך בזה והביא דעות לכאן ולכאן. בנתיבי עם (סימן קס"ז סעי' ו) הביא את דעת כף החיים (סי' רי"ג אות י') שאין לענות, ודעת האו"ח הקדוש (בספרו ראשון לציון על מס' ברכות דף ס"ג) שיש לענות. [והבא"ח (שנה ראשונה פרשת תצוה הל' ט"ו) כתב אגב כך שגם בברכת כהנים יש לענות ברוך הוא וברוך שמו אחר שם ה' שאומרים הכהנים].
ושמעתי מהאדמו"ר ר' ישראל אביחצירא זיע"א שאמר בשם סבו האדמו"ר אביר יעקב זיע"א, שחייב לענות ב"ה וב"ש על ברכות ששומע, גם כאלו שיוצא בהן ידי חובתו. ובספרו שערי תשובה הביא רמזים רבים לעניית ב"ה וב"ש.
על כן, אנו איננו עונים ב"ה וב"ש בברכה שיוצאים בה ידי חובה, אך מי שנוהג, יש לו גדולים לסמוך עליהם ולא הוי הפסק.
לסיכום ההלכות:
על כל ברכה וברכה שאדם שומע צריך לענות ברוך הוא וברוך שמו.
אם זו ברכה שהוא יוצא בה ידי חובה כגון ששומע קידוש, שופר, מגילה ומתכוונים השומע והמשמיע לצאת ולהוציאו ידי חובה – אינו עונה ב"ה וב"ש. ואם ענה לא הוי הפסק.
הנוהגים לענות ב"ה וב"ש גם בברכות שיוצא בהן ידי חובה יש להם על מי לסמוך.
גם בברכת כהנים יש לענות ב"ה וב"ש לאחר שם ה' שאומרים הכהנים.
