שאלה: האם מותר או מצוה לנשים ללמוד תורה בימינו?
תשובה:
לשאלותיך בענין לימוד תורה לנשים – במשנה במסכת סוטה (דף כ' ע"א) הובאו דברי התנאים בענין זה: "מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה… ר"א אומר כל המלמד בתו תורה לומדה תפלות". ויש בזה דעות רבות וחילוקי פרטים כפי שהובאו בשולחן ערוך (יו"ד סימן רמ"ו סעיף ו')א. ויש הבדל בין לימוד תורה של אשה בעצמה לבין הוראת תורה לנשים.
אך כבר פסק שם הרמ"א: "ומכל מקום חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה". והגאון (אות כ"ו) הביא לכך מקור את דברי התוס' (בסוטה כ"א ע"ב ד"ה בן עזאי) שכתבו: "דמצוה לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים מצוה".
ולכן בימינו האשה חייבת ללמוד דיני נטילת ידיים, דיני תפילה, ברכות, שבת, פסח וכו' וכן דיני מליחה, נדה וכו', שאם לא תהא בקיאה בדינים אלו לא תוכל לקיים את המצוות שהיא מחוייבת בהן, וחלילה גם תבוא לידי עבירה. ולכן פסק השו"ע (או"ח סי' מ"ז סעי' י"ד) שהאשה חייבת לברך ברכות התורה, והטעם הוא משום אותן מצוות שחייבת ללמוד בהן.
אך לא זו בלבד, אלא כבר כתבו האחרונים שבימינו מותר לאשה ללמוד תורה הן תורה שבכתב והן תורה שבעל פה, וכן מותר לה ללמוד ספרי מוסר, ואף המורה רשאי ללמדה ובפרט אם צריכה להבחן על לימוד זה.
והטעם הוא שבימינו אין הנשים ספונות בביתן כפי שהיה בעבר, ומוטב שתלמד דברי קודש מאשר תקרא דברים אסורים ודברי הבאי. ולך נא ראה מה שכתב גאון עוזנו ותפארתנו רבי יוסף חיים (סוד ישרים סימן ט') שהנשים אינן אומרות תיקון חצות, וכתב: "ע"כ נראה שאין ראוי לנשים לומר תיקון חצות, הן תיקון רחל הן תיקון לאה, מיהו בתורה שבעל פה אין קפידא. וכן מנהג הנשים בבתינו שעומדים באשמורת קודם עלות השחר ואין אומרות תיקון חצות, אלא לומדות פתיחת אליהו זכור לטוב וקצת לימוד כיוצא בזה, וזקנתי תנצב"ה היתה לומדת י"ח פרקי משנה".
בברכת התורה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
