סיכוך על חבלי מתכת מצופים פלסטיק
כ"ב באלול תדש"ן
לכבוד הרב בנימין לאו שליט"א, רב קבוצת סעד. השלום והברכה
קבלנו את מכתבך ובו שאלתך בענין המעמיד לסכך.
דין מעמיד בדבר שמקבל טומאה הוא כידוע מחלוקת המובאת בשו"ע (או"ח סימן תרכ"ט סעי' ז'), ועיין למשנ"ב שם (ס"ק כ"ב – כ"ג). ועיין בשו"ע (סי' תר"ל סעי' י"ג). בכל אופן רבים הם הפוסקים כדעת הרמ"א שם (בסי' תרכ"ט סעי' ז') שאין מעמידין סכך בדבר שמקבל טומאה או בדבר שלא ראוי לסכך בו.
בענין חבלים נפסקה הלכה (בסי' תרכ"ט סעי' ה') שחבלים של פשתן וה"ה של קנבוס אין מסככין בהם (עיין שם במשנ"ב ס"ק י"ג), אעפ"י שפשתן הוא דבר שגידולו מן הארץ וכן קנבוס או צמר גפן, אולם גזרו חז"ל עליהם מפני שאין צורתן ניכרת עליהם. בנוגע למעמיד בדבר שאינו מקבל טומאה ואיסורו מדרבנן כגון חבלים, יש מי שאומר שמותר להופכם למעמיד מכיון שכל איסורם דרבנן, וי"א שלא פלוג. ועיין למשנ"ב (שם ס"ק כ"ג) ובבית השואבה (אות מ"ח), ועיין שם בביכורי יעקב (ס"ק י"ג).
בסוג החבלים שציינת במכתבך ישנם שתי מגרעות: האחת שיש בפנים חוט מתכת, והשניה שעיקר החוט עשוי פלסטיק, ופלסטיק כידוע אינו גידולי קרקע ואין מסככין בו. ואם חבלים של פשתן שהם גידולי קרקע והם איסור דרבנן – אסרו, כ"ש בחבלים עם חוטי פלסטיק שאינם גדולי קרקע, כאמור. כל הגזרה שלא מעמידים בדבר המקבל טומאה אטו שיבואו לסכך בו, וה"ה בדבר שאינו ראוי לסכך בו ממש. אומנם כל הדין שלא מעמידין בדבר המקבל טומאה שנוי במחלוקת, ובדיעבד מקילים. עיין לכף החיים (אות נ') ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ב בסופו). ואולם מאחר והשאלה היא לכתחילה ומאחר שמדובר בסוכה של רבים, יש לאסור. עיין בשו"ע (שם סעי' ח') שלדעתו מעמיד דמעמיד – מותר. אעפ"י שהחזו"א בסי' קמ"ג (ס"ק ב') דעתו לאסור, אין אנו פוסקים כמותו בזה. ואעפ"י שהחזו"א שם מיקל לסמוך על דבר המחובר לקרקע, לדידן רק על כותל אפשר להקל, או על מה שאמרו חז"ל כגון אילן (ראה סוכה כ"ד ע"ב), אולם אין לקחת עמודי ברזל לקבוע בסוכה ולסכך עליהם.
לסיכום הדברים: אין לקחת חוטי פלסטיק, בין שיש בתוכם חוט מתכת ובין שאין, ולסכך עליהם כי יש לו דין של מעמיד, ומחמירים בדין מעמיד שלא לסכך עליו, כל שהמעמיד לא ראוי לסכוך.
הנני מאחל לך ברכה והצלחה.
בברכה וכל טוב, מרדכי אליהו
