שימוש בעגלת נכים בשבת ויו"ט [1]
ב"ה, י"ג כסלו תשמ"ט
לכבוד מר יחיאל ישפה הי"ו, רח' משאת משה 2, ירושלים. השלום והברכה!
בדבר שאלתך אודות הפעלת עגלת נכים בשבת ויו"ט (העגלה היא מיוחדת לנכים ויש בה סידורים מיוחדים לשבת ויו"ט כפי שהצגת לפני), הנני להשיבך כדלקמן:
השו"ע (סי' ש"א סעי' י"ז) כתב: "חיגר שאינו יכול לילך בלי מקל מותר לטלטלו בשבת". וכן לכאורה יהא הדין בסומא שאינו יכול לילך בלי מקל. ועיין בכף החיים (סי' תקכ"ב אות ג').
בדין כסא, פסק השו"ע בהלכות יום טוב (בסי' תקכ"ב ס"ב) שאסור, אלא אם כן רבים צריכים לו. או שא"א לו לילך בלי כסא. עיין שם בכה"ח (ס"ק י"ד). משמע מש"ס ביצה (דף כ"ה ע"ב), וכן משו"ע (סי' תקכ"ב ס"ב), שאע"פ שהוצאת כסא ביום טוב יש בו משום עובדין דחול, או משום זילותא דיו"ט, או שניהם יחד כדברי רש"י (שם ד"ה אין הסומא), ועיין להר"ן שם (דף י"ד ע"א בדפי הרי"ף ד"ה אין יוצא בכסא), עכ"ז בתנאים מסוימים כגון שא"א לו, או שקשה לו, או שזה מכובד יותר, מותר. ומכאן שענין הוצאת כסא קיל יותר. ועיין בכה"ח (סי' ש"א ס"ק ק"ז) שהקשה מדוע לא הביא בשו"ע בהלכות שבת ענין הוצאת כסא. והביא סברת הנוב"י (או"ח קמא סי' י"א), שאם לא עירבו בלאו הכי אסור. ואם עירבו מותר אפילו אין רבים צריכים לו (אולם מי שיעיין בנוב"י שם, וכן באו"ח תניינא סי' כ"ח, שם איירי בכסא שנטען בידים וכך הם נושאים אותו וזה מותר). והסיק שם שלדעת הב"ח אם רבים צריכים לו מותר, אפילו בלא עירבו. ולדעת המג"א אם רבים צריכים לו מותר אם ערבו. ולדעת הנוב"י מותר אם ערבו, עיין שם.
ועיין לאוה"ח הקדוש בספרו ראשון לציון על מס' ביצה (דף כ"ה ע"ב) שדן בסברת הרמב"ם (הל' יום טוב פ"ד הל' י"ט) המובאת בב"י, שענין כסא היינו שהוא הולך ברגליו, ואחרים נושאים את הכסא, ומשתמשים בו אם יתעייף, עיין שם. ועיין לב"י (בסי' ש"א דף נ"א ע"א ד"ה ומ"ש ואם) שהקשה על הטור שמשמע מדבריו להקל בענין כסא בשבת. והסביר הב"י בדוחק משום "חי נושא את עצמו". ועיין בברכי יוסף (סי' ש"א ס"ק ג') ומחזיק ברכה (סי' תקכ"ב ס"ק א'), שלדעת מהרש"ל אסור בשבת, ולדעת הרשב"א בעבודת הקודש (בית מועד שער ג' אות ז') בשבת מותר. ועיין ברב פעלים (או"ח ח"א סי' כ"ה ובהשמטות בראש הספר השמטה לדף כ"ד ע"א).
ועיין בתשובתי בענין אופניים בשבת שיש לאסור השימוש בהם. ושם הבאתי דברי האחרונים המדברים בנושא זה, מלבד הרב פעלים הנז', ישכיל עבדי (ח"ג סי' י"ב וסי' י"ט, וח"ה סי' מ') שו"ת ציץ אליעזר (ח"א סי' כ"א, וח"ז סי' ל'), שאילת יעקב (סי' מ"ה), מעשה אליהו (סי' כ"ז וכ"ח מבן המחבר), שו"ת איש מצליח (ח"א סי' ל"ה) וכה"ח (סי' ת"ד ס"ק ח'), ועוד אחרונים. אולם בנד"ד, שכולם יודעים שכסא כזה הוא מיוחד לנכים ואינו יכול ללכת בלעדי זה, אין חשש של עובדין דחול או זילותא דשבת, לכן יש להקל.
אולם יש עוד שני חששות, אחד של תיקון או חשש לתיקון מנא כמו שחששו באופניים (ראה כה"ח שם) וע"ז יש לומר שכאן אין חשש, כי בדרך כלל מייצרים את הכסא באופן שלא יצטרך הנכה לתקנו, שהרי קשה לו לרדת מהכסא ולתקנו.
אך נשאר לי ספק נוסף, והוא שבעת שהנכה רוצה להטות לימין או לשמאל, או אחורנית, וכן בעצם הנסיעה לכיוון ישר, עליו להצמיד את המנוע לגלגלים ע"י פעולה ידנית. ואף על פי שזה בנוי באופן שאין בו תקיעה, היינו המנוע לא מתחבר אלא נוגע, וע"י שהוא מסתובב הוא מסובב את הגלגל או הגלגלים, הרי עצם ההצמדה היא תיקון הכלי. ומי אמר שבתיקון כלי ממש אנו צריכים לתקיעה ואחרת יהא מותר, הרי הכלי הזה שמיועד לנסיעה לא יסע בלי ההצמדה.
לפיכך, אם אפשר לעשות כך שההצמדה תהא ע"י שיהוי, היינו בגרמא, עדיף. ואם א"א, יש להקל בנ"ד שהוא שעת הדחק.
ויה"ר שלא יבואו בני ישראל לידי כך.
בברכה, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] תשובה זו נכתבה על שימוש בעגלת נכים אלקטרונית בשבת ויו"ט מסויימת אשר תוארה באריכות ע"י מתכנניה. עגלה זו מבוססת על פיקוד חשמלי אוטומטי המכוון מערב שבת המפעילה את מנוע העגלה, כאשר ההתנעה ואי ההתנעה, שינוי כיוון וכדו', מופעל ע"י מערכת של לחץ שמן המופעל ישירות ובאופן מכני ע"י האדם. לכן אין ללמוד מתשובה זו לשאר עגלות נכים אלקטרוניות אלא להתיחס לכל עגלה בהתאם.
